לפני ששנת 2019 מגיעה עם עומס קולנועי גבוה מן הממוצע, ורגע לפני שנפרד מ-2018 שהיתה בעצמה מלאה במעלות ומורדות מרובים – נסכם את הרגעים הקולנועיים הגדולים ביותר.
השנה קו המחלוקות בין המבקרים לקהל יחסית דעך, עם מקרים בולטים של הסכמה גורפת בשני הצדדים (מיילס מוראלס, כולנו מסתכלים עליך), ומקרים מדוברים של פער מוחלט (במילה אחת – ונום). עוד בין מה שהיה לנו – השיא המארווליסטי המרהיב של הנוקמים שנבנה במשך עשור, שני דובים בריטים אייקוניים בכריסטופר רובין ופדינגטון 2 המופלאים, מפלצות חייזריות עם שמיעה פנומנלית, כשלון מסחרי מאסיבי ראשון של מלחמת הכוכבים עם סולו, הצלחה כלכלית נחוצה של דיסי עם אקוומן שכבש את הסינים, התפוצצות-מטא של אינסוף רפרנסים מעלי-חיוך בשחקן מספר אחת וראלף שובר את האינטרנט – שגם הביא איתו מפגש פסגה אגדי של נסיכות דיסני לדורותיהן. מבין כל זה, אלו הם הסרטים שעשו את 2018:
הסרט הטוב ביותר – הנוקמים: מלחמת האינסוף
הסרט ה-19 ביקום הקולנועי של מארוול, וזה שלראשונה איחד בין כל הקצוות שלו, הוא עוד נקודת ציון משמעותית בדרכה של מארוול לשינוי פני הקולנוע, כשהפרנצ׳ייז החזק של זמננו הגיע לשיא חדש, במסגרת של עצמו ושל הקולנוע בכלל. זה הסרט הטוב ביותר של השנה, ולמרות שבמהלכה ללא ספק זכינו לביקורים מוצלחים וקסומים נוספים בבתי הקולנוע, אין למלחמת האינסוף באמת תחרות בקטגוריה זו.
האחים רוסו וקווין פייגי יצרו סרט שלא רק מצליח לשלב נפלא בין כל הטונים השונים של הסרטים המאוד שונים שקדמו לו, אלא גם באומץ רב דוחק את גיבוריו לפינה, נותן את מרכז הבמה לנבל-העל האימתני, ומסיים את הסרט בטוויסט הגדול של העשור. גודלו של אותו הטוויסט שוכן בכך שסיום הצפיה מלווה בהבנה שלשם הבלוקבאסטר החווייתי חתר לכל אורכו, וכך הפך לאחד מהסרטים המצליחים והמדוברים ביותר בהיסטוריה.
הפתעת השנה – ספיידרמן: מימד העכביש
סוני הוכיחו השנה שהם יודעים מה הם עושים בכל הנוגע לפרנצ׳ייז-העל שבידיהם: ספיידרמן, עם ההכנסות הגרנדיוזיות של ונום, ועד לאהבה המוחצת שמימד העכביש מקבל. מיילס מוראלס אמנם היה מוכר ופופולארי למדי בקרב קוראי הקומיקס כבר, אך היה זה סרט האנימציה הייחודי, רגיש ומצחיק הזה, בעל הסיפור הפשוט כמו שהוא מחוכם, שחשף אותו לעולם, וגרם לו להתאהב בו – זאת מבלי לאבד את הכבוד לפיטר פרקר המקורי והמורשת שלו. הטריילרים של הסרט כבר העידו כי מדובר ביצירה מיוחדת, אך אף אחד לא חזה עד כמה הסרט הזה יכבוש את לבבות הקהל – עם כאלו שמכתירים אותו בתור סרט גיבורי-העל וסרט האנימציה הטוב של השנה.
ספיידרמן: מימד העכביש העניק לנו בנוסף את הרגע הקולנועי המרגש ביותר של השנה: סטן לי בקמאו הקבוע בתזמון מדהים, שהפך לפרידה קטנה, סוחטת דמעות ומחממת לב מהאיש ואינספור האגדות. שנת 2018 תזכר כמובן גם בתור השנה בה איבדנו את היוצר הכל כך אהוב, משפיע ומעורר השראה בכל רחבי הגלובוס.
ההצלחה הבלתי צפויה – ונום
הסרט שעקב אחר האנטי-גיבור הפופולארי, נקטל על-ידי מבקרי הקולנוע לחלוטין עם 28% באתר Rotten Tomatoes, ולמען האמת גם על-ידי לא מעט מהצופים – הפך לתופעה בינלאומית בלתי ניתנת להסברה.
עוד שנים ידברו על ההצלחה הקופתית העולמית המסחררת של ונום, שעם הכנסות של כ-855 מליון דולר עקף בלוקבאסטרים מגה-אהובים כמו תור: ראגנארוק, צמד סרטי דדפול ושומרי הגלקסיה. בצפון אמריקה למשל – הוא הכניס מספרים דומים לשל לוגאן ודוקטור סטריינג׳. בבחינת הגיון נרטיבי, חזון ויזואלי של אקשן ואיכות דיאלוגים – ונום קורס. אבל זה כנראה גם חלק מהצ׳ארם הטראשי וקומי שלו, שכן הקהל אמר את דברו.
הרעיון המקורי – מקום שקט
מקום שקט הוא הצלחת האימה המקורית השנתית, לאחר תברח הנפלא של 2017. תברח של ג׳ורדן פיל למעשה מתעלה על מקום שקט ברמת הידוק הרעיון הייחודי לכדי הכתיבה – ואכן התסריט של מקום שקט נופל ביותר מדי מוטיבים קלושים ונשנים של הז׳אנר וחורים. אך עדיין, איזו בכורת בימוי פנטסטית עבור הקומיקאי ג׳ון קרסינסקי.
הצלחתו של מקום שקט נובעת באופן חד משמעי מהיכולת של קרסינסקי להגשים את הרעיון הנפלא על שקט הישרדותי דרך ויזואליה הפוטוגנית ומותחת וכמובן בעבודת הסאונד הקפדנית, כך שהצפיה כל כך מהנה שהיא מדחיקה לצד את ענייני הכתיבה, שלפחות ניתן להגיד עליה כי היא מלאה בלב ובונה את הסיפור היטב. יכולות המשחק והנוכחות של אמילי בלאנט, המרי פופינס של זמננו, תרמו לא פחות.
תגובות
