שירות הסטרימינג קראנצ'ירול, שחקן ותיק בעולם האנימה, לקח על עצמו פרויקט גרנדיוזי – להביא אל תעשיית האנימה היפנית סדרות שמבוססות על חומר מקור מדרום קוריאה. הסנונית הראשונה של המהלך הזה היא הסדרה Tower of God, שעונתה הסתיימה לפני כמה שבועות.
עלילת Tower of God מספרת על באם (Bam) ורייצ'ל, שחיים במערה איפשהו מתחת למגדל עליו קרויה הסדרה. רייצ'ל מחליטה שנמאס לה מהחיים האלה והיא רוצה לראות אור יום וכוכבים, לכן היא מחליטה לעלות במגדל עם כל הסכנות הכרוכות בכך מאחר ונאמר שמי שמגיע לפסגה יוכל להגשים את כל משאלותיו. באם, שמסרב לתת לה ללכת אך נכשל בניסיונו לעצור את רייצ'ל, מחליט לטפס במגדל בעצמו כדי למצוא אותה.
מה שעובד מצוין ב-Tower of God הוא הטוויסטים העלילתיים. כל קומה מכילה מבחן אחד או יותר שיש לצלוח על מנת להתקדם לקומה הבאה. אבל תמיד יש במבחנים האלה איזשהו טוויסט, בין אם הוא מובנה בתוך המבחן ובין אם נוצר על ידי אינטראקציות בין הדמויות השונות. במהלך הסדרה ניתקל בדמויות שמונעות על ידי מטענים רגשיים למיניהם שמשפיעים על פעולותיהן, בין אם זו טינה לדמות אחרת או יד קלה ובוגדנית על הסכין שתינעץ בגב של חבר למבחן. המבחנים עצמם מעניינים ויש מאחוריהם איזו פואנטה, אבל הטוויסטים הם אלה שישאירו אתכם ישובים במתח על קצה הכיסא.
המגדל עצמו הוא בגדר חידה, שכמובן שאחרי עונה אחת של 13 פרקים בלבד אנחנו עוד לא קרובים לפענח. עושה רושם שכל קומה במגדל היא עולם ומלואו. על אף שאין אנו מקבלים עליו הרבה מידע, כן מציגים בפנינו מדי פעם הבלחות לגבי איך העולם הזה מתנהל באמצעות סיפורי הרקע של הנפשות הפועלות. בדיקה מהירה באתר Webtoons בו מתפרסמת המנאווה (מנגה קוריאנית) מראה שיש כבר מאות פרקים של חומר מקור להתבסס עליהם, אז אני מחכה בקוצר רוח ללמוד עוד על מגדל, העולם וכל השאר.
אבל לפני שתגיעו אל כל הטוב הזה, תיאלצו לצלוח את הפרק הראשון. הבעיה המרכזית בפרק הראשון של הסדרה היא שזורקים על הצופה המון מידע בקצב מסחרר, מה שהופך את הצפייה בו למאתגרת את הזיכרון או, יותר סביר להניח, את הסבלנות שלכם. אני לא אתפלא אם חלק מהצופים הרימו ידיים כבר בפרק הראשון, אך כאמור מי שיצליח לשרוד אותו יוכל ליהנות בהמשך ממה שיש לסדרה הזו להציע.
מבחינת הציור והאנימציה, Tower of God סובלת מחוסר איזון באיכות הויזואלית: מצד אחד יש בו הרבה אנימציות מושקעות במיוחד, בעיקר כשמעורבים מפלצות אימתניות וקסמים על המסך. אך מצד שני לעתים איכות הציור של הדמויות לוקה בחסר וסובלת ממחסור מוגזם בפרטים באזור הפנים, לפעמים כמעט ברמה של Mob Psycho 100, רק שבמקרה הזה הדבר פשוט לא מתיישב כמו שצריך בעין. אינני יודע האם הבחירה הזו נובעת משיקולים שקשורים לחומר המקור מדרום קוריאה, אבל באמת שלא יזיק לשדרג את איכות הציור בעונה הבאה, אם וכאשר תהיה כזו.
אבל זו איננה הבעיה היחידה מבחינת הציור והאנימציה. הפתיח של Tower of God, שצופים רבים נותנים לו משקל בהחלטה האם להמשיך לצפות על פי כמה הוא הצליח להלהיב אותם, הוא פשוט… עלוב. אחרי השניות הראשונות, רוב הפתיח מורכב ממסך שחור עם כתוביות קרדיט לבנות. בין לבין יש ביטים של באם עושה דברים רנדומליים בלי שום קונטקסט. התחושה היא כאילו מישהו בהפקה לא חישב נכון את התקציב אז לא נשאר מספיק כסף לעורך, וזה פשוט מביך. כאילו כדי להבליט את הפאדיחה, אם תחפשו טוב מספיק ביוטיוב תמצאו מעריצים שבעזרת כישורי עריכה מינימליים הצליחו ליצור פתיח טוב יותר מהמקור. אאוץ'.
יש עוד עניין אחד שמטריד מעט את מנוחתי. אמנם לדמות הראשית של הסדרה קוראים באם, אבל אם תתנתקו רגע מכתוביות התרגום ותשתמשו באוזניים תגלו שכל הדמויות האחרות בכלל קוראות לו יורו (Yuro). סיקרן אותי מאוד להבין מהיכן נובע הפער הזה. בקצרה, במהלך ההפקה היפנים תרגמו את השם מקוריאנית ליפנית אבל קראנצ'ירול מתרגמים את התוכן ישר משפת המקור. עולה כאן שאלה מעניינת האם אנו עלולים לפספס ניואנסים חשובים בגלל פערי התרגום האלה? חומר למחשבה.
אינני יודע בנקודה זו עד כמה רחוק תגיע האנימה של Tower of God, אבל על אף מגרעותיה המשמעותיות אני בהחלט מצפה לעונה נוספת. עם השיפורים הנכונים היא יכולה להפוך ללהיט. בכל אופן, את השורה שלה בדפי ההיסטורי של תעשיית האנימה היא כבר קיבלה, לפחות לדעתי. מי שרוצה להתחיל לצפות, הסדרה זמינה לצפייה בחינם דרך קראנצ'ירול ביפנית או באנגלית, לבחירתכם.
תגובות
