רוחות של שינוי נושבות בתעשיית האנימה היפנית, גם אם כרגע כמעט ועוד לא מרגישים בהן. השינוי הזה, שלדעתי הוא מיוחל, מגיע מכיוונה של סדרת אנימה חדשה בשם Tower of God. מה שונה בה לעומת סדרות אחרות ומדוע דווקא היא עשויה לשנות את פני תעשיית האנימה? התשובות בהמשך.
חשוב לציין שהמאמר שלפניכם אינו ביקורת על Tower of God ויש לכך שתי סיבות – הסיבה הראשונה היא שהעונה עוד לא נגמרה ואני מעדיף לחכות לסיומה בעוד חודשיים לפני שאביע את דעתי עליה. אל תדאגו, הביקורת תגיע בבוא העת; הסיבה השנייה היא שהפעם אני מעוניין לבחון את ההשפעות האפשריות של הסדרה בתמונה הגדולה יותר.
כל מי שמחובר ברמה בסיסית לעולם האנימה יודע בגדול איך התעשייה הזו עובדת – לרוב שמים עין על מנגה פופולרית ומצליחה עם קבלות בגבולות יפן, אחד האולפנים מאמץ לידיו את פרויקט העיבוד לאנימציה ומתחילים לעבוד. לפעמים סטודיו לוקח יוזמה ומנסה ליצור בכוחות עצמו רעיון מקורי מאפס, אבל אפשר להתווכח על התוצאות שמהלך כזה מוליד. בכל אופן, המקרה של Tower of God לא נכנס בצורה מדוייקת לתבנית המוכרת הזו.
ראשית כל, בואו נבהיר נקודה חשובה – Tower of God אינו מבוסס על מנגה יפנית אלא על מנוואה (Manhwa), ההגדרה המקבילה לקומיקס מדרום קוריאה. קל מאוד לפספס את הפרט הקטן אבל קריטי הזה לאור העובדה שסדרת האנימה שמשודרת בימים אלה דוברת יפנית שוטפת, ואולי רק השמות ה"אקזוטיים" עלולים לעורר איזשהו חשד קל בעיני הצופה. הסדרה היא תוצר שיתוף פעולה בין אתר הסטרימינג קראנצ'ירול לבין Webtoons.
מה זה Webtoons? טוב ששאלתם. בקצרה, מדובר בפלטפורמה צעירה באופן יחסי, שמאפשרת ליוצרי קומיקס לפרסם את יצירותיהם בפורמט שמותאם ספציפית לדיגיטל, בעיקר אם אתם קוראים בסמארטפון. למיטב הבנתי, בעבר היא הייתה בית בעיקר ליוצרי קומיקס קוריאנים ומדינות אסייאתיות אחרות באזור, אבל בשנים האחרונות היא פתחה את שעריה בפני כל מי שמתעורר בבוקר עם עיפרון בידו וחולם בלילה עם בועות מחשבה בעולם המערבי.
בדיקה מעלה שאמנם היו בעבר ניסיונות של תעשיית האנימה היפנית לקחת חומרים מדרום-קוריאה, אבל הם היו שוליים ואף אחד לא שם לב אליהם. אבל התוצאה של שיתוף הפעולה בין פלטפורמה שעד כה רק מעריצים הארקור הכירו את שמה לבין שירות סטרימינג מוכר בתעשיית האנימה, היא ש-Tower of God הפכה לפופולרית תוך זמן קצר. כמו שאמרתי, לגבי טיב הסדרה נדון בפעם אחרת, אבל מה שחשוב כאן הוא ההישג של אפקט החשיפה, שכן כולם מדברים על הסדרה הזו כרגע.
יפן ידועה כמדינה שמרנית מבחינה תרבותית. אמנם עוד מוקדם להגיד האם מדובר במגמה, אבל הכנסה של חומר מקור מדרום קוריאה מצביעה על תחילתה של פתיחות. הצלחה או כישלון של הסדרה על המסך הקטן עשויים להשפיע לטווח הארוך על עתיד תעשיית האנימה היפנית. אם תצליח, היא תהיה החלוצה שתפתח את הדלת בפני מאגר עצום של חומרי מקור חדשים, ואולי אפילו מעניינים, מדרום קוריאה. אך גם אם תיכשל, בקראנצ'ירול לא מתכננים להרים ידיים אחרי ניסיון אחד בלבד ויש כבר שתי סדרות נוספות בקנה – The God of High School ו- Nobleese. האחרונה נמצאת בפיתוח ע"י Production I.G, אז יש למה לצפות לפחות ברמת ערכי ההפקה.
תגובות
