סוני הסתבכה ברשת הקורים של עצמה – טור דעה

המגעים בין סוני למארוול על שיפור תנאי העסקה סביב המותג הקולנועי של מארוול התפוצצו והרשת גועשת. איך זו אשמת סוני ומה השפיע על שיקול הדעת שלה? טור דעה

טום הולנד

הגדרה של היבריס: “גאווה וגבהות־לב מוגזמים. הוא נקשר בחוסר ידיעת ההיסטוריה ובחוסר ענווה. לפי המקובל, מי שנאשם בהיבריס צפוי להיענש” (מתוך ויקיפדיה).

לפני יומיים התפוצצה פרשה חדשה שהסעירה את מעריצי מארוול ברחבי העולם – סוני החליטה לפרק את החבילה עם מארוול ולהפסיק לשתף איתה פעולה בכל הקשור לסרטים עתידיים של המותג ספיידרמן. איך זה משפיע עלינו וכיצד כל זה מתקשר לחטא ההיבריס של סוני? המשיכו לקרוא.

העסקאות של מארוול וסוני

לפני שניגש אל העיקר יש קודם כל ליישר קו עם ההיסטוריה הארוכה בין מארוול לסוני. בקצרה, בתחילת שנות ה-2000 כשסרטי קומיקס עוד לא היו במיינסטרים ומארוול נקלעה לצרות כלכליות, היא הציעה את מותגיה לסוני כדי להפיק מהם סרטים. האחרונה החליטה לקחת את ספיידרמן והיא הפיקה לו מספר סרטים בעלי רמות הצלחה (או כישלון) משתנות.

בסביבות שנת 2015, אחרי שמארוול כבר השתלטה על מרכז הבמה עם היקום הקולנועי שלה, סוני עדיין החזיקה בזכויות על הדמות ולא התכוונה לוותר עליהן בקלות. לכן, לאחר משא ומתן ארוך הוחלט לחתום על עסקה: סוני תמשיך להחזיק בזכויות הקולנועיות על ספיידרמן והיא תרשה למארוול להשתמש בדמות בסרטים שלה, בתנאי שהאחרונה תקבל רק 5 אחוזים מההכנסות ותעזור לראשונה להפיק את סרטי ספיידרמן וסרטים על דמויות נוספות של המותג כדי ליצור יקום סינמטי משלה.

המשבר הנוכחי

חזרה להווה: השבר בין הצדדים החל כאשר דיסני, כיום הבעלים של מארוול, דרשה מסוני חלוקה שווה של רווחים מסרטים עתידיים של ספיידרמן. בנוסף, דיסני ביקשה להקטין את המעורבות של קווין פייגי, נשיא אולפני מארוול, בפרויקטים משותפים עתידיים. סוני לא רק סירבה לשתי הדרישות הללו אלא גם בתגובה להן החליטה לשבור את הכלים ולהוציא את הדמות מהיקום הסינמטי של מארוול.

מה המשמעות של המהלך הזה? קודם כל, כפי שכבר בטח הבנתם לבד, אם השבר הנוכחי בין היחסים ימשך זה אומר שלא נראה עוד סרטים משותפים של ספיידרמן עם דמויות נוספות מהיקום הקולנועי של מארוול. למרות זאת, אין זה אומר שטום הולנד נפרד מהחליפה – הוא חתום מראש על עוד שני סרטים נוספים ואין ספק שסוני ירצו לנצל זאת עד הסוף. בכל מקרה, הסרטים העתידיים לא יהנו ממגע הזהב של קווין פייגי, שמעורבתו המקצועית היא חלק בלתי נפרד מהצלחת הסרטים ביקום הסינמטי.

אז איך המהלך של סוני קשור לדעתי לחטא ההיבריס? רק לאחרונה הוכרז שספיידרמן: רחוק מהבית הוכתר בתור הסרט המכניס ביותר של סוני אי-פעם עם הכנסות של 1.109 מיליארד דולר ועקף את סרט ג’יימס בונד סקייפול. אין ספק שסוני כבר זמן רב לא זכתה להצלחה כלכלית כזו. לכן, הדרישה של דיסני לנתח מכובד יותר מהרווחים נשמעת בסך הכל הגיונית.

יכול להיות שנתוני ההכנסות סינוורו את מקבלי ההחלטות של סוני עד כדי כך שבמקום לחשוב על פשרה עברו ישר לשבירת הכלים עם מארוול. ושלא יהיה לכם ספק, יש המון רעיונות פוטנציאליים להצעת פשרה מתקבלת על הדעת, לדוגמה להציע לדיסני אחוז נמוך יותר מהרווחים מזה שדרשה אך שעדיין יהווה שיפור ביחס לתנאי העסקה שהיו עד כה. אפילו נתקלתי בטוקבק עם רעיון יצירתי לפיו על סוני להסכים להצעה של דיסני אך להתנות אותה שיהיה תקפה גם על סרטי מארוול בהם הדמות תככב, כמו סרטי הנוקמים. בכל אופן, יש עדיין דרכים לצאת מהמשבר הזה בשלום.

סוני חטאה בחטא ההיבריס כי היא שכחה שני דברים: הראשון הוא שבלי המעורבות של מארוול ההצלחה של סרטי ספיידרמן האחרונים הייתה הרבה פחות מוצלחת ושאין שום ערובה שסוני תצליח לשכפל את ההצלחה לבדה. השני הוא שסוני כבר ניסתה בעבר לייצר סרטי ספיידרמן בכוחות עצמה והתוצאות היו לפעמים מזעזעות. אז מומלץ שסוני תנשום עמוק, תירגע ותחזור אל שולחן המשא ומתן עם ראש פתוח יותר כדי שהפרשה הזו לא תיגמר כמו טרגדיה יוונית.

ולסיום, סרטון תזכורת מביך במיוחד מה קורה כשסוני מחזיקה לבדה את ההגה:

תגובות

במאמר זה

נגישות