בשבוע שעבר הציגה נינטנדו סוף סוף את כל (טוב, זו עדיין נינטנדו, אז לא ממש כל, אבל את רוב) הפרטים על הקונסולה החדשה שלה, ה-Switch. אחרי ששכך האבק ממסיבת העיתונאים הדי מוזרה והמאוד מאוד יפנית שלהם, אפשר להגיד שלמרות שנראה שמדובר בקונסולה מעניינת למדי, נראה שנינטנדו לא ממש הפיקו לקחים כמו שצריך מכשלונות העבר, ונדמה שהם עומדים שוב לחזור על כמעט כל הטעויות שהכשילו את הקונסולה הקודמת שלהם, ה-Wii U.
הבעיה העיקרית של ה-Wii U היתה בעיית המשחקים. המכשיר כמעט ולא קיבל תמיכה של חברות "צד שלישי", זאת אומרת חברות שהן לא נינטנדו. לפעמים עברו חודשים ארוכים ללא אף משחק למערכת, כשלמערכות אחרות יוצאים כמה וכמה משחקים בכל שבוע. לתומכי המערכת לא היו כמעט משחקים לשחק בהם ולרוכשים פוטנציאליים לא היתה כמעט מוטיבציה לרכוש את הקונסולה, כי כמעט ואין לה משחקים מעניינים. מדובר בעצם בסוג של תהליך שמזכיר את סיפור הביצה והתרנגולת. לקונסולה אין הרבה משחקים, אז לא מספיק אנשים קונים אותה. כשלא מספיק אנשים קונים אותה, למפתחי משחקים אין מספיק סיבות להשקיע בפיתוח משחקים שאין מי שירכוש אותם, ולכן לא מפתחים משחקים, מה שמוביל שוב לזה שלא קונים את המכשיר, וחוזר חלילה.
נינטנדו הודיעו שהם למדו את הלקח, ושהפעם הם הצליחו לאסוף תמיכה אמיתית ורצינית של חברות חיצוניות שיפתחו משחקים עבור המערכת, ולא ישאירו אותה עם 3-4 משחקים בשנה. ואכן, לרגעים היה נדמה שכמה חברות כמו Ubisoft או EA באמת נרתמות עבור המערכת. אבל מה קיבלנו במסיבת העיתונאים? הכרזה עמומה של EA על משחק פיפ"א, עוד כמה מפתחים שמסבירים שיש להם איזשהו משחק בדרך, ולא הרבה יותר. נינטנדו היו חייבים להציג הרבה יותר חברות ומשחקים כדי לצאת מהסטיגמה של "החברה שאף אחד אחר לא ממש מפתח עבורה משחקים", ונדמה שהם לא ממש הצליחו לעשות את זה.
גם סוג המשחקים שנינטנדו הציגו במסיבת העיתונאים והתרכזו בהם במיוחד, לא ממש מבשרים טובות. קונסולת ה-Wii זכתה למכירות שוברות שיאים בזכות המשחקים הקז'ואליים שלה, אלו שלא פונים לגיימרים ותיקים אלא לכאלה מזדמנים, והפך את נינטנדו לאלופי המשחקים האלה. אבל בשנים האחרונות השחקנים המזדמנים האלה עברו לשחק בטלפונים הניידים שלהם, נטשו את הקונסולות, והנטישה הזו שלהם היא אחד הגורמים העיקריים לכשלונו של ה-Wii U, שנדמה שכולו היה מוכוון משחקים שכאלה, שמבוססים על חיישני התנועה, מסכי המגע ועוד גימיקים.
לכן היה מאוד מפתיע לראות את בכירי נינטנדו מבזבזים חלק גדול ממסיבת העיתונאים על משחקים שכאלה, שהם אלו שבעצם גרמו למפלתה. משחקים כמו 1-2 Switch או ARMS, שהם לא הרבה יותר מגימיק, היו אמורים להיות מה שנינטנדו צריכים להירתע ממנו בדור הזה, או לפחות להצניע, אבל הם שוב מנסים לפנות לקהל המזדמן, שכנראה לא באמת יגיע ולא יוציא שוב 300 דולר על קונסולה חדשה.
בעיה נוספת שצפויה למכשיר היא המשחקים שילוו אותו מיד עם צאתו. בדרך כלל מכשיר חדש יוצא עם 8-10 משחקים, כדי שיהיה מבחר לכל סוגי הגיימרים. והנה, שוב נראה שנינטנדו לא ממש למדו את הלקחים, או לפחות לא הצליחו להוציא אותם לפועל. חוץ מהשם הגדול שהוא The legend of Zelda :Breath of the Wild, שלבדו יגרום ללא מעט אנשים לקנות את הקונסולה (למרות שהוא יהיה זמין גם ל-Wii U, מה שאולי יגרום למי שיש לו את המכשיר לחכות עם הרכישה של ה-Switch), אין עוד ממש משחקים מעניינים; 1-2 Switch הוא משחק גימיקי. Just Dance 2017 הוא משחק ריקודים, ז'אנר שכבר מזמן איבד את קסמו. Super Bomberman R הוא גרסה מחודשת למשחק בן מעל 30 שנה ו-Skylanders Imaginators הוא עוד משחק שפונה בעיקר אל ילדים וקהל מזדמן. אז איפה האהבה לגיימרים אמיתיים? איפה מפגן הכוח שמכשיר חדש אמור להראות, במיוחד אחרי הכישלון של הדור הקודם שלו בדיוק מהסיבות האלה?
אפשר למנות עוד גורמים רבים שעלולים להכשיל את המכשיר החדש. זמן הסוללה הקצר מאוד שלו במצב נייד למשל. נינטנדו טוענים שהוא ינוע בין שעתיים וחצי לשש שעות, אבל אמרו שבמשחקים כמו זלדה יהיה מדובר ב-3 שעות בערך. 3 שעות הן לא זמן מספיק למכשיר שאמור להיות באמת נייד ובטח לא להספיק לטיסות כמו שנינטנדו הדגישו כל כך בפרסומות שלהם. בטח לא למכשיר שאי אפשר להחליף לו עצמאית את הסוללה, שתאבד לאורך הזמן והשנים את הכוח שלה, שהוא לא רב מלכתחילה.
מה עוד? נפח הזכרון של המכשיר מזכיר מכשירים מלפני 3 דורות. 32 ג'יגה של זיכרון הם מספר מגוחך של ממש לקונסולה, בטח לכזו שאמורה להיות ניידת. כבר נודע שזלדה אמור לתפוס כ-14 ג'יגה על הכרטיס, ויחד עם מערכת ההפעלה, כבר אחרי משחקי אחד יהיו תפוסים שני שליש מנפח הזיכרון. אם אתם רגילים להילחם עם 500 הג'יגה של ה-PS4 או ה-XBOX ONE שלהם בכל פעם שאתם רוצים להוריד משחק חדש, דמיינו מה עושים עם 32 ג'יגה. אין פה שום הגיון מעשי בנפח פצפון שכזה.
אחרי מסיבת העיתונאים נינטנדו פרסמו את המחיר של האביזרים למכשיר וגם כאן נראה שהם עשו עוד טעות. רוצים ג'ויסטיק מלא נוסף? תתכוננו להיפרד מ-100 דולר שלמים: 70 דולר עבור שני צדדי ה-JoyCon ועוד 30 עבור המתאם שמחזיק אותם. זהו מחיר שלא נשמע כמוהו בהיסטוריה של הקונסולות, ועוד מכשול בדרך להפוך את ה-Switch למכשיר פופולרי.
האם הפסימיות שלי עוד יכולה להשתנות? כנראה שכן. ה-PS3 התחיל את דרכו בצורה צולעת למדי, עם מחיר יקר מדי ורשימת משחקים דלה למדי, ורק אחרי שנתיים תפס תאוצה. זה יכול לקרות גם עם ה-Switch, אבל ההיסטוריה של נינטנדו מלמדת שהם שהקונסולות שלהם מאבדות מומנטום מהר מאוד. אני באמת רוצה לקוות שהמכשיר יצליח, כי הוא בהחלט עושה רושם של חתיכת טכנולוגיה כיפית, אבל השבוע האחרון, שבו קיוויתי שנינטנדו יוכיחו לנו שהם למדו והפיקו לקחים, הראה לי שכנראה ההיסטוריה העגומה עומדת לחזור על עצמה.
תגובות
In this article
