סרטים שמבוססים על משחקי מחשב תמיד היו נישה בעייתית לפיצוח. עיבודים רבים נכשלו במשימתם ממגוון רחב של סיבות: חלקם שינו יותר מדי, אחרים ניסו לדחוס עלילה של 10 שעות לתוך שעתיים ועוד. אבל האם יכול להיות שהפעם סוניק הסרט הצליח להימלט מרשימת הכישלונות המתארכת?
היתרון בעיבוד של סוניק הסרט על פני מותגים אחרים הוא שהמשחקים המקוריים מכילים כמעט אפס עלילה: השחקן שולט בסוניק, הקיפוד הכחול הכי מהיר, ופשוט רץ איתו ברחבי השלב תוך כדי איסוף טבעות וחיסול רובוטים שמפריעים בדרכו. התסריטאים הבינו שיש פה חלל ריק שצריך למלא ושהם יכולים לקחת את הסיפור להרבה מאוד כיוונים, מה שמעניק להם חופש יצירתי.
עלילת סוניק הסרט מתחילה בסיפור הרקע של הקיפוד האהוב עלינו: איך בגלל הכוחות שלו הוא נאלץ כל חייו לחיות בבדידות מוחלטת ולנדוד מעולם לעולם כל פעם שהוא נחשף, כי תמיד יהיה מי שירצה לתפוס ולנצל אותו. בשנים האחרונות לנדודיו, סוניק הסתתר בכדור הארץ ביער סמוך לעיירה אמריקאית. אחרי שנחשף שוב וצבא ארה"ב שולח את ד"ר רובוטניק (ג'ים קארי) לתפוס אותו הוא מתכוון לנדוד לעולם אחר, אבל דברים קורים והוא נאלץ לצאת למסע עם השריף המקומי, טום (ג'יימס מרסדן, ווסטוורלד).
הדמות של סוניק בסרט הזה שונה ממה שאולי אתם מכירים מסדרות האנימציה של המותג. הקיפוד שלנו הפעם איננו דמות הירואית מיסודה שמצילה את העולם, אלא יותר כמו מתבגר היפראקטיבי ואימפולסיבי עם מידה כלשהי של נאיביות ילדותית בצד. בן שוורץ, שמדבב את סוניק, מצליח ליצור דמות שהיא כל כולה כדור אנרגיה שלא יודע מתי לעצור. מבחינה ויזואלית, טוב שבהפקה החליפו את המודל הגרפי של הדמות אחרי התגובות הקשות שקיבל קודמו, שכן ככה הוא נראה הרבה יותר חמוד ונאמן למקור.
אם כבר התחלנו לדבר על הקאסט, יש עוד דמות מעניינת ששווה לדבר עליה. ג'ים קארי, על אף שגילו כבר קרוב ל-60, לא איבד את הקסם הקומי שלו אפילו קצת. הוא מגלם גרסה סוציופתית אך מצחיקה של ד"ר רובוטניק, האנטוניסט של הסרט שמעדיף רובוטים על חברת בני אדם. הוא עושה את תפקידו נהדר ואין ספק שזה קאמבק נפלא של השחקן למסך הגדול אחרי כישלון סרט ההמשך המיותר לטיפשים בלי הפסקה בשנת 2016. מקווה שנספיק לראות עוד ממנו על המסך לפני שיגיע לגיל בו הוליווד שולחת שחקנים מזדקנים לפנסיה.
מבחינה קולנועית, סוניק הסרט לא מביא שום דבר חדש אל השולחן. זו אותה נוסחה מוכרת ולעוסה על שני זרים שהנסיבות מאלצות אותם לעבוד יחד, מתקרבים זה לזה במהלך המסע וכוחה של החברות הטריה מניע אותם לפעול בזמן משבר. אבל על הנוסחה הזו מלבישים הומור קליל שהופך את הסרט למהנה, על אף שהייתי בקלות מוותר על בדיחות הפלוצים המטופשות. תוך כדי תנועה, צופים שהם גם גיימרים יוכלו לזהות כל מיני קריצות אל חומר המקור דוגמת העיירה Green Hills, שנקראת על שם אחד השלבים המפורסמים יותר של המשחק.
מה שחשוב לא פחות הוא שסוניק הסרט מצליח להימנע מטעויות שעשו קודמיו בנישה הבעייתית הזו: הוא לא מנסה להיות משחק על המסך הגדול כמו דום, לא דוחס בכוח היסטוריה של עולם שלם כמו וורקראפט או ממציא שטויות כמו סדרת סרטי האויב שבפנים כדי להתקדם בעלילה. השאיפות של הסרט הרבה יותר נמוכות – להיות סיפור קליל ומצחיק של שעתיים – אבל זו גם הסיבה שהוא כיפי, גם אם לפעמים הוא מכוון לקהל יעד של טווח גיל צעיר יותר.
אם אין לכם ציפיות מיוחדות ממנו, סוניק הסרט הוא דרך נהדרת לבלות את הערב מול המסך, לכבות את המוח ולפעמים לחייך בזכות הבדיחות. מי שאהב את הסצינות של קוויקסילבר בסרטי אקס-מן האחרונים ימצא פה הנאה כפולה. אגב, אל תשכחו להישאר בשביל הסצינות באמצע הקרדיטים כי סרט ההמשך כבר בתהליכי עבודה.
תגובות
In this article
