Immortals Fenyx Rising – גם חיקוי זו סוג של מחמאה

מי ששיחק במשחק האחרון של זלדה עלול להרגיש דז'ה-וו עם Immortals Fenyx Rising, אבל למרות הנטייה לחקות הוא עדיין עומד כמשחק בפני עצמו

immortals fenyx rising

אומרים שחיקוי הוא סוג של מחמאה, ואם זה באמת נכון, אז Immortals Fenyx Rising הוא המחמאה הכי טובה שראיתי אי פעם ל-Zelda Breath of the Wild. מספר המקומות שבהם המשחק הזה מחקה את משחק הזלדה האחרון היא כמעט קומית: החל מהסגנון הגרפי, דרך מכניקות כמו הקרבות, הפאזלים ומכניקת הטיפוס על כל דבר ועד העולם הפתוח, פתוח מאוד, שאפשר לבחור לעשות בו כל פעולה בלי סדר חשוב כמעט. למזלו של Immortals, הוא מעתיק משחק מצוין ממש, ועושה זאת אפילו לא רע בכלל, והתוצאה היא משחק די כיפי, לפחות בשעות הראשונות שלו.

לפני שמתחילים, חשוב לדעת ש-Immortals הוא משחק עם חוש הומור מאוד ייחודי וקצת מיושן, שאם לא תתחברו אליו, הוא יצליח להעיק עליכם די מהר. נסו לדמיין את הסרט הקיסר נפל על הראש של דיסני, וההומור שלו נע בין בדיחות פיפי-קקי לרפרנסים על תרבות הפופ עם המון שבירת הקיר הרביעי והומור עצמי, ואתם בערך שם. אם זה נשמע לכם חמוד ומצחיק, ואני מאלה שכן הצליחו להנות מההומור, אז זה לגמרי משחק בשבילכם.

אתם מגלמים במשחק את Fenyx, בחור או בחורה לפי בחירתכם, שצריכים לגייס לעזרתם את האלים מהמיתולוגיה היוונית כדי להילחם בכוח מרושע שמשתלט על העולם. האלים האלה מצטיירים במשחק כקטנוניים, ילדותיים ומטופשים במיוחד, אבל כאמור, זה חלק אינטגרלי מחוש ההומור של המשחק והדרך שלו לספר את הסיפור. האלים עצמם פזורים על גבי עולם פתוח רחב במיוחד, ויפה למדי, שבו מפוזרות המון נקודות עניין, רובן אוצרות או מקדשים עם פאזלים שבסופם פרס, ממש כמו בזלדה, אבל כבר הבנתם את הכיוון.

לרשות Fenyx עומדים שלושה סוגי נשק די קבועים: חרב למכות מהירות, גרזן למכות חזקות אבל איטיות יותר, וחץ וקשת כדי לפגוע באויבים מרוחקים. לאורך המשחק אפשר לשדרג אותם שוב ושוב כמובן, וגם לאסוף כמה כוחות קסם מיוחדים, כמו למשל טלקינזיס, שיעזור לכם להזיז עצמים (כן, ממש כמו במשחק ההוא), וכוחות אחרים שיעזרו לכם לא רק בקרבות אלא בעיקר במאות הפאזלים שפזורים ברחבי העולם.

הפאזלים האלה, שהם חלק עיקרי במשחק הרבה יותר מאשר בזלדה (זהו, לא מזכיר את המשחק הזה יותר), הם גם בסופו של דבר אלה שגרמו לי לחבב אותו פחות ממה שחשבתי עליו בשעות המשחק הראשונות. הם מתחילים כיפיים למדי, ובסופם גם מקבלים נשקים או כוחות חדשים, אבל לאט-לאט הם מתחילים להעיק, נהיים ארוכים ולא באמת מאתגרים, אלא בעיקר מתישים ופשוט מושכים ומאריכים את המשחק באופן מלאכותי ומעצבן.

כשאתם לא פותרים חידות, העולם והקרבות עצמם כיפיים למדי, מאוד צבעוניים, וכמעט אף פעם לא נמאס לי לגלות מקומות חדשים, לטפס לאט-לאט למקומות חדשים ובעיקר לעוף בעזרת הכנפיים שמקבלים די בתחילת המשחק ומאפשרות לדאות לאורך זמן. החלק היחיד שאולי קצת מתיש בכל זאת בעולם הפתוח הוא המגדלים הגבוהים, שכנראה Ubisoft מחויבים באיזה חוזה להכניס בכל משחק שלהם, שבהם תצטרכו לתצפת על הסביבה כדי לגלות נקודות עניין, מה שקורה אוטומטית במשחקים אחרים ופה עלול לקחת לכם דקות ארוכות.

בסופו של דבר, אם עולם פתוח שלא לוקח את עצמו ברצינות מדי, עם מערכת קרבות פשוטה וכיפית והמון, אבל ממש המון חידות שמערבות הזזת קוביות, לחיצות על כפתורים מוחבאים ועוד אלמנטים כאלה שראינו כבר בעוד עשרות משחקים, נשמעים לכם כיף, Immortals Fenyx Rising הוא אחד המשחקים הכיפיים שיצאו בחודשים האחרונים, ושווה לתת לו צ’אנס.

תגובות

במאמר זה

נגישות