הוא הגיע. אחרי 7 עונות שלמות ושני פרקים של הכנה לקראתו, החורף סוף-סוף הגיע לווינטרפל בפרק השלישי לעונה השמינית והאחרונה של משחקי הכס. אך האם מדובר בחורף שכיף לצפות בו משתולל מבעד לחלון ולהריח את הריח שאחרי הגשם, או שמא מדובר בסערה קצרת מועד? כאן מתחיל הדיון האמיתי.
מכאן והלאה יהיו ספויילרים של משחקי הכס עונה 8 פרק 3. המשך הקריאה – על אחריותכם!
לרכישת ספרי שיר של אש ושל קרח בהנחה לחצו על הבאנר:
תזכורת קצרה למי שהספיק לשכוח: הפרק הקודם הסתיים כאשר צבא המתים של מלך הלילה נראה באופק מהחומות של ווינטרפל. רוב הדמויות נשלחו לחזית, בראן יושב כפיתיון ליד העץ האדום תחת הגנת תיאון גרייג'וי ואנשיו ושאר הדמויות שהנפת חרב איננה בין כישוריהן מתחבאות במערות הקבורה.
בהתאם להבטחות הרבות ששמענו לגבי העונה האחרונה, פרק 3 של משחקי הכס היה ארוך בצורה יוצאת דופן – אורכו עמד על כמעט שעה וחצי, כלומר מגרד מלמטה את אורכו של סרט קולנועי סטנדרטי באורך מלא. דברים רבים קרו במסגרת הזמן המדוברת, חלקם מעניינים וחלקם יצרו אצלי הסתייגויות.
נתחיל עם מה שטוב: הפרק הזה המחיש יפה מאוד כיצד נראית מלחמה אבודה נגד כוח שהוא לכאורה כמעט בלתי מנוצח וכיצד היא משפיעה על הצד שלמראית עין עומד להפסיד. היו דמויות שהתפרקו בדרך, אחרות שגילו את אומץ ליבן וכמה שנלחמו עד טיפת דמן האחרונה.
ההופעה של מליסנדרה המכשפה לפני הקרב הייתה מבורכת משתי סיבות – הראשונה כי הצופים רוצים לדעת מה יעלה בגורלה והאם דאבוס יתנקם בה על מעשיה הקודמים, והשניה נובעת מכך שהיא הופכת בעקיפין לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בשדה הקרב בזכות קסמיה והפרשנות החדשה לנבואה שנתנה לאריה סטארק לפני כמה עונות. דבר נוסף שאהבתי הוא קרבות הדרקונים, בעיקר את סצינת הקרב האווירי בין ג'ון סנואו ודאינריז טארגריין לבין מלך הלילה והדרקון שהוא גזל ממנה בעונה הקודמת, אבל בגדול כל סצינה עם היצורים המרהיבים והמפחידים הללו הייתה מלהיבה.
אך כאמור, יש לי גם כמה הסתייגויות מהפרק הזה. דבר ראשון, עושה רושם שהדמויות המרכזיות סובלות מאיזשהו הליך מחשבה לקוי במיוחד מבחינה טקטית. זה בא לידי ביטוי בשתי סיטואציות: הראשונה היא הרעיון הטיפשי לשלוח קדימה את הפרשים הדותראקיים להילחם לבדם נגד צבא שלם של זומבים. אמנם הרעיון לראות את החרבות הבוערות שלהם נכבות אחת-אחת באופק הוא נחמד עבור צופה, אבל הטמטום הטקטי פה מעיב על הסצינה. הסיטואציה השניה היא הרעיון המוזר להחביא את הנשים והילדים במערות הקבורה של ווינטרפל בהתחשב בעובדה הידועה שהנשק העיקרי של מלך הלילה הוא לגרום לגופות לציית למרותו, מה שאכן קורה בהמשך הפרק באופן צפוי להחריד.
בעיה נוספת מבחינתי היא חוסר התכלית של בראן מעבר להיותו פיתיון עבור מלך הלילה. בשום נקודה לאורך הפרק הוא אינו מצדיק את המשאבים שהוקדשו למען הגנתו, לא באמצעות איזה מידע שהצליח להשיג בעזרת כוחותיו בתור עורב שלוש העיניים ולא בשום צורה אחרת. מעבר לקבלת מחילה ממנו כדי שתיאון גרייג'וי יוכל לרוץ אל מותו בלב שלם, הוא לא עשה דבר. ציפיתי ליותר.
עוד משהו שהפריע לי – הפרק היה חשוך מדי ברמה שחלק מהפריימים היו קשים לפיענוח. אמנם הפרק מתרחש בלילה, אבל האם באמת כל כך קשה להבהיר את התמונה בעריכה או להוסיף מקורות אור על הסט כדי שהצופה לא יאלץ להצטייד בפנס כדי להבין מה קורה בפרק?
אבל הבעיה המרכזית מבחינתי היא שכמו שהחורף הגיע, כך הוא גם נגמר. מלך הלילה מצא את מותו בידיה של אריה סטארק על פי הנבואה של מליסנדרה ואיתו גם כל הזומבים והמהלכים הלבנים ששירתו אותו. הבעיה היא שאחרי הכנה כל כך ארוכה לאירוע הזה, הוא נגמר תוך פרק אחד בלבד כאשר אנחנו נמצאים כרגע רק באמצע העונה.
בתום הפרק הזה יצאתי בתחושה שהפינאלה הגדולה של העונה, או אפילו של משחקי הכס כולה, כבר התרחשה, על אף שיש עוד שלושה פרקים לפנינו. ככל הנראה התכנית בזמן המסך שנותר היא להתמקד במלחמה מול סרסי לאניסטר ואולי בעימות עתידי בין ג'ון סנואו לבין דאינריז טארגריין על הכס לאור הגילוי על מוצאו, אבל אם להיות כנים – אלה כבר בגדר קינוח. אז כן – החורף הגיע, אך הסתיים במהרה עם ביצוע מאכזב ולוקה בחסר.
העונה השמינית של משחקי הכס זמינה לצפייה בארץ למנויי הוט, יס וסלקום טיוי.
תגובות
