הנוקמים: סוף המשחק – מסיבת הסיום שלא תרצו שתיגמר

למרות החשש הראשוני מהתוצאה, "הנוקמים: סוף המשחק" הוא הסיכום הטוב ביותר שיכולנו לבקש מהפרויקט הקולנועי הגדול ביותר שידענו עד היום

הנוקמים: סוף המשחק

21 סרטים, 11 שנים. איך אפשר לסכם פרויקט כה שאפתני וחסר תקדים כמו היקום הסינמטי של מארוול? איכשהו, הנוקמים: סוף המשחק מצליח לקחת את כל מה שטוב בסרטים של מארוול ולאגד אותם בסרט אחד שמסכם חוויה אשר תיכנס לספרי ההיסטוריה בהוליווד ובתעשיית הקומיקס האמריקאית.

הנוקמים: סוף המשחק הוא המשך ישיר של תוצאות הסרט הקודם, מלחמת האינסוף. הוא מתאר את האירועים שעוברים על הדמויות ששרדו אחרי שתאנוס מצליח במזימתו למחוק חצי מהחיים ברחבי היקום מתוך האידיאולוגיה המשיחית בה הוא מאמין בלב שלם.

בגדול, הסרט מתחלק לשני חלקים מרכזיים: הראשון הוא, כפי שכבר נאמר מקודם, ההתמודדות של הדמויות על כישלונן לעצור את תאנוס. רואים כיצד הדבר השפיע על הדמויות השונות לאורך השנים – חלקן ממשיכות למלא את תפקידן בניסיון להשכין מחדש את השלום בעולם שסובל מחורבן וכאוס, אחרות פרשו כדי להתחיל פרק חדש בחייהן ויש כמה שפשוט איבדו את זה לגמרי. החלק השני עוסק בהתפתחויות שנותנות תקווה כלשהי שאפשר לתקן את האסון, אך לא נפרט עליהן כאן כדי חס וחלילה לא לעשות ספויילרים לאף אחד שעוד לא הספיק לראות את הסרט.

הנוקמים: סוף המשחק הוא סרט שאפתני מבחינות רבות, החל מהקאסט עתיר הכוכבים שלו ועד לאורכו, 3 שעות ודקה, מה שהופך אותו לסרט הארוך ביותר של מארוול. עם שאיפות גדולות מגיעות גם חששות בלתי מבוטלים, לפחות מבחינתי כצופה. לא אפרט על כולן כדי לא להלאות אתכם הקוראים, אבל אני כן רוצה לדבר על החשש העיקרי שלי לפני הצפייה בסרט – אורכו יוצא הדופן. חששתי כי בגלל אורכו הסרט עלול להימרח או להתפזר ליותר מדי כיוונים, מלכודת שקל מאוד ליפול בה כאשר מדובר בסרט של 3 שעות. אחרוניי הג'דיי ניסה לעשות דבר דומה והתוצאה הייתה מחרידה, עם סיקוונס שלם ומיותר של קזינו שהיה אפשר להשאיר על שולחן העריכה ואף אחד לא היה שם לב לחסרונו.

לשמחתי הרבה אני יכול להגיד אחרי צפייה בסרט שהחששות שלי התבדו. הנוקמים: סוף המשחק נזהר מאוד שלא ליפול אל אף אחת מהמלכודות הללו. כל סצינה מתחברת יפה מאוד אל האחרות ומציגה ערך עבור הצופה, בין אם מדובר בערך קומי, קידום העלילה, התפתחות של דמות או סצינת אקשן מרהיבה. זה גם אומר שמומלץ מאוד להתחיל לאמן את שלפוחית השתן להתאפק למשך 3 שעות או להתחיל לעבוד על שרירי הריצה שלכם, כי באמת כדאי שלא תפספסו דבר.

משהו אחד שכן הפריע לי הוא ההייפ הגדול שנעשה סביב הדמות של קפטן מארוול, שבפועל לא הצדיק את עצמו בסוף המשחק. הסצינה אחרי הכתוביות של מלחמת האינסוף וסרט המקור של קפטן מארוול הציגו את הדמות בתור שוברת שיוויון שתשנה את המשוואה כולה, אך בפועל היא נעדרת רוב הסרט. אפשר אפילו להגדיר אותה כדמות משנית ביותר, מה שקצת מאכזב בהתחשב בכמה שהשקיעו בה.

מבחינה ויזואלית ואודיאו הנוקמים: סוף המשחק עושה עבודה מצויינת שאיננה נופלת מעבודות קודמות של אולפני מארוול, ואולי אפילו מתעלה על עצמה בחלקים המאוחרים יותר של הסרט. כל ניסיון להעביר את החוויה הזו במלים כנראה שיעלה חרס או יעשה עבודה חלקית בלבד, אז עדיף שתלכו ותצפו בעצמכם.

הנוקמים: סוף המשחק הוא מסיבת הסיום של אולפני מארוול למסע שמגיע אל סיומו אחרי יותר מעשור של פעילות קולנועית – מצד אחד מדובר באירוע משמח ומלהיב, אך מצד שני הוא גם מהול במידה קטנה של עצב מאחר והוא מסמל סופה של תקופה. עשו לעצמכם טובה ותראו אותו בהקדם. וטיפ אחרון לסיום ששלפוחית השתן שלכם תגיד עליו תודה רבה: אין סצינה בכתוביות.

תגובות

In this article

נגישות