
משהו טוב עובר על אולפני דיסני. אחרי ההצלחה המסחררת של סרט האנימציה לשבור את הקרח, שאף קיבל בזמנו את פרס האוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר, דיסני חוזרים אל קדמת הבמה עם סרט האנימציה החדש שלהם, זוטרופוליס, שחוץ מלבדר מביא עמו מידה בלתי מבוטלת של עומק ופילוסופיית חיים.
העלילה מספרת שבעולם דמיוני ללא בני אדם, החיות התפתחו אבולוציונית לחברה בה טורפים ונטרפים חיים בשלום יחד. הפרוטגוניסטית של הסיפור היא ג'ודי הופס (ג'ניפר גודווין), ארנבת צעירה מהכפר שחולמת לעבור לעיר הגדולה, זוטרופוליס, ולהיות שוטרת כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר. יש רק בעיה "קטנה" בדרך – ארנבים לא נתפסים כמתאימים למקצוע מאחר והם נחשבים כקטנים וחמודים מדי. ג'ודי מגיעה לעיר ומבינה שרצונות לחוד ומציאות לחוד – העיר אינה גן העדן שהיא דמיינה לעצמה והמשטרה המקומית תקעה אותה, בניגוד לרצונה כמובן, בתפקיד של פקחית חניה. על אף הקשיים, ג'ודי בכל זאת מחפשת כיצד להוכיח את עצמה, פותרת תעלומה שמאיימת על שלום העיר ועל הדרך מלמדת אותנו שיעור חשוב על חיינו יחד כחברה הטרוגנית.
על פני השטח, זוטרופוליס עלול להיראות תחילה כעוד סרט אנימציה סטנדרטי שנושא איתו את המסר הלעוס "אם יש לך חלום, תילחם להגשים אותו". אבל זוטרופוליס הוא הרבה יותר מזה – הוא מציב מול הצופים מראה שמשקפת את פני החברה האנושית כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. לאורך הסרט, ג'ודי לא רק נאבקת כדי להוכיח שיש לה את הכישורים והיכולות לתפקד כשוטרת מן המניין אלא היא יוצאת למסע של שבירת סטיגמות גזעניות, ולא רק כאלה שמופנות נגדה. בהמשך הסרט היא חוברת אל שועל בשם ניק וויילד (ג'ייסון בייטמן, הנקוק). לשועלים יש מוניטין איום של טיפוסים מפוקפקים, סטיגמה שג'ודי מושפעת ממנה בעצמה, אך עם הזמן היא לומדת לשנות את תפיסת עולמה בעניין.
זוטרופוליס מדבר הרבה מאוד על גזענות ומדגים כיצד תפיסה גזענית נרקמת בראשו של הציבור הרחב. בלי להיכנס לפרטים כדי לא להרוס לאף אחד, בהמשך הסרט קבוצה קטנה של חיות טורפות מוגדרות כמסוכנות לעצמן ולסביבה כאשר הסיבה העיקרית שניתנת היא "הביולוגיה שלהן", כלומר אלמנט שמוטבע בתוכן. כתוצאה מכך נשתלים זרעי הגזענות של הנטרפים נגד הטורפים, כאשר הראשונים מסתכלים על האחרונים כמכלול מסוכן שיש להתרחק ממנו. כמה פעמים שמעתם בחדשות על פשע שנעשה על ידי בן מיעוטים, ומיד לאחר מכן מישהו מגיב ש"כולם כאלה"? כמובן שמאחר ומדובר בסרט לכל המשפחה הדיון הזה נעשה בצורה עקיפה, אבל נחרט במוחי שוט קצר בו ג'ודי נוסעת ברכבת והאמא שיושבת מולה מרחיקה את בנה מנמר בלתי מזיק שמתיישב לידם וקורא בטאבלט שלו.
בסרט יש גם אלמנט מסויים של העצמה נשית. מצאתי כמה קווי דמיון מעניינים בין ג'ודי לבין קלריס משתיקת הכבשים – שתיהן נשים שנכנסות אל מערכת שנשלטת לחלוטין על ידי גברים בלבד, שמזלזלים בהן מהרגע הראשון והן צריכות להוכיח את עצמן בפני כולם. ג'ודי היא השוטרת הנקבה היחידה בסרט, מה שמחדד עוד יותר עד כמה היא אאוטסיידרית. גם מחוץ לכותלי תחנת המשטרה ג'ודי נאלצת להתמודד, לפחות ב-95 אחוז מהזמן, מול דמויות גבריות.
למי שנוצר רושם מוטעה מהביקורת שזוטרופוליס הוא סרט כבד מדי, טעות בידיו. כמו שציינתי מקודם, זוטרופוליס הוא סרט לכל המשפחה ולכן הוא יודע להיות גם מצחיק ומבדר. בולטת בעניין הזה הסצינה בה ג'ודי וניק נכנסים למשרד רישוי שמנוהל על ידי עצלנים. מדובר בסצינה מצחיקה מאוד שמתאימה גם לילדים וגם למבוגרים, כאשר האחרונים בוודאי ישימו לב למטאפורה בין ההתנהלות האיטית של העצלנים לבין ההתנהלות הבירוקרטית המסורבלת והאיטית של הרשויות.
בסרטון: סצינת העצלנים הבירוקרטים
הסרט מוצלח לא רק מבחינה עלילתית אלא גם בפן הויזואלי. דיסני מומחית ביצירת דמויות אנימציה, בעיקר כשמדובר בחיות שעברו האנשה, ורואים את זה יפה מאוד גם בזוטרופוליס. תסמכו על דיסני שכל דמות תהיה מפורטת עד הפרט האחרון, החל מכל שערה שמרכיבה את הפרווה של החיה ועד להבעות הרגשיות שלהן. אהבתי כיצד ניתן לקרוא את מצב הרוח של ג'ודי על פי תנוחת האוזניים שלה. בנוסף, זוטרופוליס עצמה היא מקום צבעוני מאוד עם גורדי שחקים מרשימים ובלי רגע דל ברחובות, כיאה לעיר גדולה. אין ספק שהצד הגרפי הוא אחד מהנקודות החזקות של הסרט. זוטרופוליס מציג סביבות נוספות חוץ מהעיר כמו יערות גשם ואיזורים מושלגים, שנראים נהדר לא פחות.
מבחינת הסאונד, אין ספק שזוטרופוליס נשמע מעולה. המדובבים עושים את עבודתם נאמנה כדי להפיח את האישיות הנכונה בכל דמות ודמות, והזמרת שאקירה נתנה את קולה לשיר הנושא של הסרט. אם תקשיבו היטב למלים של שיר הנושא, תוכלו להבחין עד כמה הוא מחדד את המסר הראשוני של הסרט – גם אם אתה עלול להיכשל, אל תוותר. נסה הכל, כמו שמו של שיר הנושא.
אם אני צריך לסכם את זוטרופוליס בשתי מלים, הן כנראה יהיו "מקסים ומתוחכם". מצד אחד הוא מבדר, מרגש, מצחיק ונראה נפלא ויזואלית; ומצד שני הוא כולל את מימד העומק הכל כך חיוני לסרט מוצלח בצורת ביקורת חריפה על החברה האנושית המפולגת, הגזענית והנוטה להיתפס לסטיגמות. עם קצת מזל, כנראה שדיסני תקטוף פרס אוסקר נוסף בטקס שיערך בשנה הבאה. עכשיו נשאר לי רק להשיג עט מקליט בצורת גזר וחיי יהיו מושלמים.