המוטנטים החדשים – חיבוק הדב של דירוג צפייה נמוך

לאחר אין-ספור דחיות ועל אף ארסנל הכוכבים שלו, "המוטנטים החדשים" הוא לא יותר מסרט אימה קליל, שרחוק מלקיים את רוב ההבטחות שלו

המוטנטים החדשים

אם צריך לסכם את המוטנטים החדשים במשפט אחד, הוא כנראה יהיה “מעט מדי, מאוחר מדי”. הקטע של “מאוחר מדי” הוא די ברור למי שהתעניין אפילו קצת בסרט – הוא נדחה שוב ושוב מסיבות שונות, החל מענייני הפקה ועד לרצון להתחמק מכל תחרות רצינית מול מותגים גדולים יותר, כמו דדפול, שיוקרנו במקביל בבתי הקולנוע. אה, וכמובן קורונה. אבל איפה משתלב החלק של “מעט מדי”? תיכף נגיע גם לזה.

עלילת המוטנטים החדשים מתמקדת בנערה בשם דניאל. מגלמת אותה השחקנית הצעירה בלו האנט (Blu Hunt, באמת שלא המצאתי את השם הזה), שכיכבה בתפקיד מרכזי בסדרת מד”ב בשם Another Life. בכל אופן, דניאל מתעוררת לילה אחד בבהלה כאשר ביתה עולה בלהבות ובחוץ משתוללת ככל הנראה סופה עוצמתית. היא היחידה ששורדת את הלילה לאחר שאביה עוזר לה להימלט, אך כשהיא מתעוררת יום למחרת היא מוצאת את עצמה במוסד סגור ומבודד למוטנטים.

במוסד הסגור הזה היא תפגוש את שאר הדמויות המשניות: איליאנה (אניה טיילור-ג’וי מהסרט ספליט וסדרת הקריסטל האפל: עידן המרד) המורדת, ריין (מייזי וויליאמס ממשחקי הכס) הרגישה, סאם (צ’ארלי היתון מדברים מוזרים) המיוסר ורוברטו (הנרי זאגה) הכריזמטי. הם הגיעו למוסד, בין אם ברצון ובין אם לא, כדי ללמוד כיצד לשלוט בכוחם ועל הטיפול שלהם אחראית ד”ר ריס (אליס בראגה).

בואו נתחיל עם מה שכן עובד בסרט: הדמויות המשניות. לכל אחת מהן יש אופי, עומק ומטען רגשי שמבדל אותה מהאחרות, והדברים משתלבים יפה מאוד בסרט. גם האינטראקציות בין הדמויות מעניינות ולעתים קרובות הדמויות המשניות מסקרנות יותר מהדמות הראשית, שלמען האמת היא די… פרווה. הגרעין הקשה של מעריצי אקס-מן, אלה שבקיאים בפרטים הקטנים של הקומיקס, יוכלו למצוא איזשהו ערך נוסף בקישור כל דמות בסרט עם האישיות אליה תהפוך בעתיד.

אבל מעבר לסיפורים הצדדיים של הדמויות, העלילה המרכזית לא מציעה שום דבר מעניין. היא צפויה בצורה מגוחכת ואחרי 20 דקות תדעו בדיוק לאן היא הולכת וכיצד היא תיגמר, אז בהצלחה למצוא עניין ב-70 הדקות הנותרות של הסרט. הדמות הראשית איננה יוזמת או עושה כמעט שום דבר משמעותי לאורך הסרט, למעט לקראת סופו, מה שמעלה את השאלה בשביל מה היא כאן חוץ מלהתניע ולסגור את הסיפור. יש גם לפחות חור אחד משמעותי בעלילה אבל אי-אפשר לדון בו ללא ספויילרים, אז בהזדמנות אחרת.

כאשר החלו לשווק את המוטנטים החדשים לקהל הרחב, האס בשרוול של ההפקה היה שמדובר בסרט האימה הראשון ביקום הקולנועי של אקס-מן. יאמר לזכות הסרט שהוא אכן החלוץ במותג שפונה באופן גלוי לז’אנר הזה. אבל כאן נגמרת רשימת ההישגים המצומצמת מאוד שלו.

המוטנטים החדשים הוא במקרה הטוב סרט אימה קליל ובמקרה הרע מיושן מאוד. לפחות אחת הסיבות לכך היא שתוך כדי העבודה עליו הורד דירוג הצפייה של הסרט ל-PG-13, מה שמצד אחד מגדיל את קהל היעד באופן תיאורטי אבל מצד שני מגביל באופן משמעותי את מה שניתן להציג על המסך. כאשר אתה החלוץ של המותג שלך בטריטוריה זרה כמו ז’אנר חדש אז מצפים ממך ליותר, אבל הסרט אינו עושה שום מאמץ לתמרן איכשהו בתוך הגבולות שנכפו עליו כדי להציג מידה של חדשנות מעבר למינימום ההכרחי.

התוצאה של כל הבעיות הללו הוא סרט שכולו סלט אחד גדול ולא טעים, שערבבו בתוכו ניסיון נואש לייצר סרט אימה שיזיז למישהו, דרמת נעורים תיכוניסטית, עלילה צפויה עד כאב ופסיכולוגיה בשקל. על אף ארסנל הכוכבים המפורסמים המשתתפים בו, המוטנטים החדשים נראה ומרגיש כמו סרט מתחילת שנות ה-2000, שהיה עשוי להצליח הרבה יותר אילו יצא בתקופה בה הוקרנו סרטי אקס-מן הראשונים. בכל מקרה, אם למישהו היו תקוות שהסרט יציל את המותג השחוק הזה – צר לי לנפץ אותן.

תגובות

במאמר זה

נגישות