Mob Psycho 100 – מתאים לכל מי שמתגעגע לסאיטמה, אך לא רק

קשה להגדיר את Mob Psycho 100 במילה אחת בלבד. מלים כמו מצחיק, מרגש ומפתיע רק יתחילו לגרד את פני השטח של הסדרה הזו, שהציפיות של הקהל ממנה היו בשמים כבר מהרגע הראשון. הסיבה לכך היא ש-Mob Psycho 100 נכתבה וצויירה במקור כקומיקס רשת על ידי היוצר האלמוני ONE, אותו אחד שעומד מאחורי פארודיית גיבורי-העל One Punch Man. אז האם היא הצליחה לעמוד בציפיות הללו? במילה אחת – כן. ביותר ממילה אחת – כן, אבל עם הסתייגות.

עלילת Mob Psycho 100 מספרת על שיגהו (Shigeo), תלמיד חטיבת ביניים ממוצע מינוס, נטול כריזמה, חוסן פיזי או כל תכונה אטרקטיבית אחרת, שרוצה בסך הכל לחיות את חייו כמו כל מתבגר. אבל יש לו תכונה אחת שכן הופכת אותו למיוחד בהשוואה לשאר – הוא בעל כוחות על-חושיים שמאפשרים לו לעשות כמעט כל העולה על רוחו. את המצב הזה מנצל נוכל בשם רייגן, שמתחזה למגרש רוחות רפאים ונותן לשיגהו, אותו הוא מכנה "מוב" (Mob), לעשות את כל העבודה המלוכלכת בזמן שהראשון גורף את הרווחים לכיסו. אם התיאור הזה גורם לכם לחשוב שמדובר בסדרה בסגנון "רוח הרפאים של השבוע", אתם יכולים להירגע – היא הרבה יותר מזה.

לפני שנמשיך, אנחנו חייבים להתעכב רגע כדי להתייחס למשמעות השם של הסדרה. בניגוד ליצירות מסויימות שבוחרות שם רנדומלי לחלוטין כמו במקרה של Under The Dog, ל-Mob Psycho 100 יש משקל גדול על אף שבמבט ראשון השם נראה סתמי לגמרי. את החלק של Mob כבר הסברתי, אבל הנה החלק העסיסי: העניין הוא שהכוחות של שיגהו, שבדרך כלל שומר על ארשת של אדישות, מתעצמים ככל שרגש כלשהו מאיים להתפרץ ממנו החוצה. כבר מהרגע הראשון ועד לסוף הסדרה יצוץ מדי פעם הכיתוב "התקדמות לקראת פיצוץ של מוב", שנמדד באחוזים. אפילו שיר הפתיחה סופר אחוזים מ-1 עד 100 כדי להדגיש את הנקודה. מה בדיוק קורה כאשר שיגהו מגיע למאה אחוז? טוב, בואו נגיד שזה כבר תלוי בנסיבות.

https://www.youtube.com/watch?annotation_id=annotation_322138015&feature=iv&src_vid=zMc3DccO-zM&v=5XZ7yKPSyd8

המסע של שיגהו הוא, כאמור, מצד אחד למצוא את הדרך לחיות חיים נורמליים ומצד שני לשלוט בכוח הכמעט בלתי מוגבל שלו, כאשר ברקע רייגן מדריך אותו ספק מתוך דאגה לשלומו של הילד וספק מתוך אינטרסים אישיים. המסע הזה ותלאותיו הם מוטיב מרכזי בסיפור, כאשר לא פעם שיגהו נתקל בדילמה האם להשתמש בכוחותיו כדי לפתור בעיה או מצב מסוכן, ואם כן אז היכן לסמן את הגבול. יש הרבה קווי דמיון בין שיגהו לבין סאיטמה, הפרוטגוניסט של One Punch Man – לשניהם יש כוחות מעבר לכל סקאלה הגיונית ושניהם מתמודדים עם בעיות רגשיות או בעיות שקשורות להשתייכות וקבלה חברתית. בהתחלה חששתי ש-Mob Psycho 100 עלול להיות מיחזור של One Punch Man, אבל לשמחתי התבדיתי וכל אחת מהסדרות הללו בעלת אופי ומאפיינים שהופכים כל אחת מהן ליצירה שונה. בכל אופן, על אף ששיגהו מוגדר מראש כדמות בעלת כריזמה בגובה דשא, החוויות שעוברות עליו במסגרת המסע הזה מצליחות להפוך אותו למקסים בעיני הצופה ואפילו מרגש.

עוד נקודה מעניינת מבחינה עלילתית היא האופן בו שיגהו מתייחס לכוחות שלו: הוא אינו מסתכל עליהם בתור איזו תכונה ייחודית שהופכת אותו למיוחד בהשוואה לסובבים אותו. להיפך – מבחינתו כוחות על-חושיים הם לא יותר מיוחדים מאדם עם יכולת שכנוע או כישרון שירה. זה מעניין כי בדרך כלל סיפורים מהסוג הזה משתמשים בכוח-העל של הפרוטגוניסט כדי להבליט אותו, בעוד Mob Psycho 100 עושה מאמץ מכוון ללכת לכיוון הנגדי. זה חלק חשוב ובלתי נפרד מהאידיאולוגיה של שיגהו בחיפוש אחר חיים נורמליים.

מצד שני, קווי דמיון זה לא בהכרח משהו רע. מי שיצפה ב-Mob Psycho 100 יזהה מהר מאוד את ההומור המשוגע שכל כך אופייני ל-One Punch Man, עם התפניות הקומיות הבלתי צפויות והיכולת לצחוק על כל מה שזז על המסך. תוך כדי שאני כותב את שורות אלה עולות בראשי כמה סצינות שגרמו לי לצחוק בקול רם, אבל עדיף שתראו אותן בעצמכם במקום שאנסה, וכנראה שלא בהצלחה יתרה, להסביר את הבדיחה כאן. תוסיפו למשוואה קאסט של דמויות צבעוניות וסוריאליסטיות, וכנראה שאחרי כמה פרקים כבר תרגישו כמו בבית. רק חבל שהעונה מורכבת מ-12 פרקים בלבד, כי באמת שמגיע לה הרבה יותר מזה.

בתחילת הביקורת ציינתי כי יש לי הסתייגות. כדי להסביר אותה, ניאלץ שוב לעשות השוואה מול One Punch Man. העניין הוא שבעוד שהמנגה של One Punch Man קיבלה בזמנו עיבוד מחדש על ידי אנשי מקצוע, Mob Psycho 100 לא זכה לאותו טיפול מסור וכולנו יודעים שיכולות הציור של ONE חובבניות לחלוטין, אפילו על סף בוסר. מי שרוצה לא לישון בלילה יכול לחפש את הציורים שלו בגוגל. התוצאה היא, ספק מתוך עצלות וספק מתוך רצון לשמר את חומר המקור, גם הציור בעיבוד האנימה נראה חובבני בכל מה שקשור לדמויות, פירוט הסביבה ועוד. לוקח לעין זמן להתרגל לציור המחוספס והלוקה בחסר הזה, ולדעתי זו הנקודה החלשה של Mob Psycho 100 שעלולה להבריח ממנו צופים פוטנציאלים. מצד שני, חייבים להגיד מילה טובה על סטודיו בונס (Bones) שלקח את הציור הבעייתי והוסיף לו אנימציה מדהימה ומושקעת. רואים את העבודה הטובה שנעשתה בתחום האנימציה בעיקר בסצינות של האקשן.

https://youtu.be/zMc3DccO-zM

לסיכום, על אף החיסרון הבולט בפן הויזואלי של הסדרה, אני בהחלט ממליץ לצפות ב-Mob Psycho 100. היא ללא ספק אחת הסדרות הטובות ביותר שתעשיית האנימה הפיקה השנה. בעיקרון היא יכולה להתאים לכולם, אבל היא תדבר במיוחד אל אוהבי One Punch Man בזמן שהם מחכים עד שתגיע העונה השניה שלה מתישהו בשנה הבאה. Mob מצליחה לרגש, להצחיק, להכניס למתח ואפילו לתת חומר למחשבה. כל אלה ביחד הופכים אותה לסדרה מוצלחת ונהדרת.

תגובות