אולי תרצו להרוג אותי, אבל במשך כמעט 30 שנותיי כגיימר, מעולם לא הצלחתי להבין את ז'אנר המשחק הזה אליו שייך Conan Exiles, או לפחות ז'אנר ההישרדות ה"מציאותית" הזו שהתפתח בשנים האחרונות אבל היו כבר שנים משחקים דומים אליו.
כמו הרבה משחקים בז'אנר, אתם מתחילים את המשחק חסרי כל, בלי הרבה הקדמה או יותר מדי עלילה חוץ מזה שהואשמתם בפשע, נגזר עליכם גזר דין מוות ונזרקתם למדבר למות בו. שם, קונאן הברברי מציל אתכם, ועליכם עכשיו לשרוד בעולם הפרה-היסטורי הזה. בתוך העולם הוירטואלי הזה, מנסה המשחק, כמו חבריו לז'אנר, להיות כמה שיותר מציאותי שיש. אתם מתחילים במדבר הריק, אוספים אבנים, זורקים אותן על דברים, מגלים שאפשר להפיל בעזרתן עצים וליצור כלים, ובסופו של דבר מקימים גם בית, משפרים אותו לאט לאט, ותוך כדי גם נלחמים ומגנים על עצמכם מהיצורים בעולם וגם משחקנים אחרים שמנסים לשרוד גם הם. וגם, לשמור כל הזמן על מדי הרעב והצמא שלכם ולספק לעצמכם אוכל ושתיה
כשמדברים פה על "מציאותי", בדרך כלל זה מצליח להיתרגם לטרחני. איסוף האבנים, איסוף המשאבים, האוכל והשתיה לוקחים כולם הרבה יותר מדי זמן. זה באמת מאוד מציאותי, אבל למה לשחק במציאות אם המציאות שלנו כבר כל כך מתישה? האם אנחנו לא משחקים כדי להתנתק מהקשיים שלנו במציאות? אם משימות רפטטיביות הן משהו שאתם אוהבים לעשות, יש סיכוי טוב שתאהבו את מה שאפשר לעשות פה.
Conan Exiles הוא משחק שעדיין לא יצא רשמית, אלא נחשב סוג של משחק Early Access ששוחרר לשוק בגרסתו הלא סופית, במיוחד למשתמשי Steam. למרות גרסתו הלא סופית המשחק הצליח למכור מספר גדול למדי של עותקים, ובשבועות הראשונים עולם המשחק היה באמת מוצף בשחקנים, שהפכו אותו למעניין קצת יותר. עכשיו עולם המשחק כבר די ריק, אין בו הרבה שחקנים, וצריך קצת יותר להתאמץ כדי ליצור אינטראקציות. האם השעמום הבריח אותו? קשה לי להאמין, כי בדרך כלל כבר מראש האנשים שאוהבים את הז'אנר הזה מחבבים משחקים מעט מונוטניים שכאלה. יש סיכוי טוב שכמות הבאגים הגדולה והתקיעות שקורות לפעמים במשחק בלי אזהרה הן אלו ששברו חלק גדול מהמשתמשים. אם הבאגים לא הבריחו אותם, רוב הסיכויים הם שהצ'יטרים עשו את זה. המשחק מלא בפרצות שצ'יטרים ממשיכים לנצל שוב ושוב, ונדמה שחברת Funcom לא מצליחה לטפל בכל הפרצות האלה, או לפחות לא ממש מנסה.
וכך, אתם מתקדמים עם הדמות שלכם לאט לאט. יוצרים עוד ועוד חפצים מעוד ועוד חומרי גלם שאתם מוצאים או אוספים או צדים, משפרים את הדמות צעד אחרי צעד. קצת יותר כוח בזכות נשק חדש, קצת יותר הגנה בזכות מגן חדש וכן הלאה. כל התקדמות כזו היא כל כך קטנה ומינורית, שקשה להתלהב ממנה באמת. ועוד לא דיברנו על הגודל העצום של העולם, ועל כמות הזמן שלוקח להגיע ממקום למקום.
אם זה נשמע שאני רק מתלונן לגבי המשחק, זה כמעט נכון. בסופו של דבר, אם אתם כן מתחברים לסוג המשחקים הזה, מדובר במשחק מלוטש למדי, שאט אט גם מתוקנים בו רוב הבאגים, עם גרפיקה הרבה יותר מ-סבירה, ובאמת שכל שחקן יחווה את המשחק הזה קצת אחרת, ובצורה שלגמרי מותאמת אישית לדרך המשחק שלו ולפעולות שהוא החליט לבצע. ובאמת שלא פעם המשחק יכול להיות באמת מרגש או לפחות מלחיץ כשאתם צריכים להילחם בחיות ענק שיכולות להרוג אתכם בקלות, או לפחות להשאיר אתכם מספיק נכים כך שלזמן המשחק הקרוב בקושי תוכלו לזוז בקצב נורמלי עד שתבריאו, סכנה מפחידה הרבה יותר מאשר מוות.
בסופו של דבר, אתם בטח כבר יודעים מראש אם Conan Exiles הוא המשחק בשבילכם או לא. הז'אנר הזה, שהיה במשך כמה שנים מאוד איזוטרי, זוכה להצלחה די גדולה בשנתיים האחרונות, ואם אתם חלק מההצלחה הזו שלו, יש סיכוי לא רע בכלל שתצליחו להתמכר גם לקונאן.
תגובות
במאמר זה
