סרט קטן כמו נמלה: אנטמן והצרעה – ביקורת

מיד אחרי "הנוקמים: מלחמת האינסוף" מגיע אל המסכים סרט ההמשך של אנטמן, "אנטמן והצרעה". האם הוא יצליח לעמוד בציפיות שיצרו הסרטים האחרונים בעולם של מארוול?

לפעמים קצת קשה להבין את לוח הזמנים שעל פי אולפני מארוול משחררים סרטים לאקרנים. אנחנו רק בנקודת האמצע של 2018, ואנטמן והצרעה הוא כבר הסרט השלישי של האולפנים השנה. כמה זמן יעבור עד הסרט הבא? 9 חודשים עד היציאה לאקרנים של קפטן מארוול במרץ 2019. ואם כל זה נשמע מוזר, אז אנטמן והצרעה מתרחש כולו לפני הסרט הקודם, “הנוקמים: מלחמת האינסוף” מבחינה כרונולוגית.

אבל מי אנחנו שנשפוט את שיטות העבודה של סדרת הסרטים המצליחה הזו? מארוול כנראה עושים את הדברים מסיבות מאוד ספציפיות. אנטמן והצרעה הוא גם, בניגוד לרוב הסרטים האחרונים ביקום הקולנועי של מארוול, גם סרט קטן יחסית, בלי עלילה חוצת גלובוס ומאיימת וגם סרט שמתחרש יחסית בניתוק מהעלילה הגדולה של היקום הזה.

נקודת הפתיחה שלו דווקא כן עושה רפרנס אל ההופעה הקודמת של אנטמן (פול ראד) בסרט השלישי של קפטן אמריקה. אחרי הקרב הגדול בשדה התעופה, סקוט לאנג נתפס על ידי הרשויות ומושם במעצר בית, שאם יפר אותו, ייכנס שוב לכלא ללא מעט זמן. האנק (מייקל דאגלאס) והופ (אוונג’לין לילי) הם פושעים נמלטים בגלל לאנג, שהשתמש בטכנולוגיה שלהם באותו הקרב, והוא כבר לא בקשר איתם. הסרט מתחיל ממש לפני סוף תקופת מעצר הבית של של לאנג, וכמובן, כי אחרת לא היה לנו סרט, העניינים מסתבכים והוא חוזר לעבוד עם משפחת פים.

בכל התקופה הזו, האנק והופ מנסים להחזיר ג’אנט ואן דייק (מישל פייפר בהופעה קצרה מדי) שהלכה לאיבוד לפני 30 שנה ב”עולם הקוואנטים” אחרי שהתכווצה יותר מדי. האנק היה בטוח במשך שנים שאין דרך להחזיר אותה משם, אבל אחרי שבאנטמן הראשון סקוט הצליח לחזור, הוא מנסה למצוא את הדרך להגיע אליה.

לא נגלה את כל העלילה, רק נוסיף שבמהלך הסרט משפחת פים מסתבכת גם עם סוני ברץ’ (וולטון גוגינס), עבריין מהשוק השחור, וכמובן עם מי שהיא הנבל הראשי של הסרט, גוסט (האנה ג’ון קאמן). כמו בהרבה סרטים אחרים של מארוול, שתי הדמויות האלה לא מצליחות להתעלות לדרגה של נבלים מעניינים באמת. ברץ’ הוא כמעט קריקטורה של גנגסטר, גם בזכות המשחק של גוגינס, שכבר מזמן הפך לשטיק שמיצה את עצמו, וגם בזכות התסריט שלא מטפל בו בצורה רצינית. אל חוסר הרצינות הזו מצטרפת גם תמונות של סוכן ה-FBI (רנדל פארק) שמופקד על לאנג, שלעתים מוצג בצורה כל כך נלעגת ומגוכחת עד שנדמה שהוא נלקח מסרט ילדים אחר לגמרי. אין סיכוי שבעולם הדי רציני של מארוול מישהו כל כך אדיוט היה מגיע לתפקיד כזה חשוב ב-FBI והדמויות שלו ושל גוגינס מרגישות די תלושות וקומיות מדי. שלא כמו דמותו של לואיס (מייקל פניה), החבר והשותך של לאנג, שהוא קומיק רליף קלאסי ובלתי מזיק, וזוכה שוב לסצינה מעולה שבה הוא מספר סיפור בפלאשבקים.

גוסט זוכה לטיפול טוב יותר בהרבה, אבל הוא דווקא כושל בצורה אחרת. גוסט היא רשה מנומק היטב, שקל להזדהות עם המניעים שלה, אבל לא נזהרו פה והפכו אותה אולי לקלה מדי להזדהות, כך שבעצם הרוע שלה הוא כמעט ולא רוע טהור, ויתכן שלא מעט מאיתנו היו פועלים כמוה.

חוץ מאפיון דמויות בעייתי הסרט לוקה גם במחסור רציני באקשן. מעט קטעי האקשן שיש בסרט מהנים מאוד, במיוחד הראשון שבו הופ מראה לנו למה לגמרי מגיע לה להפוך לדמות שמוזכרת בשם של הסרט. לצערנו, את רוב קטעי האקשן המגניבים כבר ראינו בטריילרים וכאמור, אין מספיק מהם. גם הבימוי של פייטון ריד פונקציונלי למדי, ולא מצליח באמת לרגש.

למרות שכל הפסקאות הקודמות נשמעות שליליות מדי, אנטמן והצרעה הוא לא סרט רע בשום קנה מידה. הוא כיפי, הוא מצחיק מאוד, הוא מעביר את הזמן במהירות, והוא פשוט קצת סרט קטן מדי, במיוחד אחרי סרטי מארוול האחרונים. זה בסדר שהיוצרים רצו לנתק אותו משאר האירועים הגדולים וליצור סרט שיכול לעמוד בפני עצמו, אבל קצת יותר השקעה בדמויות ובאקשן היו הופכות לסרט קצת פחות קטן וכזה ששוכחים די מהר.

תגובות

במאמר זה

נגישות