כשנטפליקס מוציאים קומדית אימה עם שמות כמו אדם סקוט, אוונג׳ין לילי ולא אחרת מסאלי פילד – הסקרנות עולה מיד ומובן מאליו שנפנה זמן כדי לצפות ב-Little Evil. סצנת הפתיחה כבר מבהירה שהסרט ידבר במיוחד לחובבי אימה, שכן לא מדובר רק בקומדיה, אלא בפארודיה מעודנת לז׳אנר האימה כולו, וספציפית לכמה מהקלאסיקות המובילות שלו.
אולי בעקבות ההצלחה המאסיבית עם Stranger Things, נטפליקס ממשיכים לנסות את ידם בז׳אנר האימה השנה: החל מסנטה קלריטה דיאט, קומדיית הזומבים החמודה המשפחתית של דרו ברימור; דרך העיבוד הלייב אקשני לאנימה הפופולארית מחברת המוות, שלא הסתיים בטוב; ועד העיבוד למשחק של ג׳רלד, ספרו של סטיבן קינג, שעתיד לצאת בסוף החודש. נטפליקס בוחנים את כל אופציות האימה מהסוג הקליל, בין הומור, מד״ב ומתח, ולמרות שהתוצאות לא מוכיחות את עצמן באופן שווה, שירות הסטרימינג ראוי להערכה לפחות על הנסיונות המעניינים.
יסוד העלילה של Little Evil הוא ספוף על אות משמים של ריצ׳ארד דונר וגרגורי פק, שנחשב לאחד מסרטי האימה המוערכים של כל הזמנים: סקוט (בן האהוב ממחלקת גנים ונוף) הוא גארי, נשוי טרי שעובר לגור בביתם של אישתו סמנתה, המגולמת על–ידי לילי (אבודים, ובקרוב וואספ בסרטי מארוול) ובנה לוקאס (אואן אטלס המתוק) בן ה-5. מהר מאוד גארי, בחור רגיל לכל הדעות, מגלה שלוקאס הוא ממש לא ילד רגיל, ושהוא עומד מאחורי התאונות השטניות שמתרחשות לאנשים סביבו. סקוט מביא איתו את כל החן שב״נורמליות״ היומיומית שלו (בסגנון מייקל במשפחה בהפרעה) כעוגן הכרחי לקומדיה מהסוג הזה, וכאנטיתזה מוחלטת לכל מה שפק, האגדה ההוליוודית, מייצג כגיבור האלגנטי והרציני. לילי המקסימה דווקא מפוספסת לחלוטין כעלמה במצוקה המיותרת, ועל אף הכימיה המוצלחת שמוקרנת מהמעט שניתן בין השחקנים, היחסים בין השניים משום מה כמעט ונעדרים מהסרט.
בעוד גארי חוזה בזוועות הנגרמות על–ידי לוקאס, הכוללים רפרנסים הומוריסטיים ישירים לסצנות השנויות במחלוקת מאות משמים (כולל מסיבת יום ההולדת ההיא) ואוסף מידע לגבי זהותו האמיתית של ילדו המאומץ הזדוני, הקשר העיקרי המתפתח שלו הוא עם חברו הטוב ביותר, אל, המגולם על–ידי הקומיקאית ברידג׳ט אוורט (אסון מהלך). אוורט לא שינתה במראה החיצוני שלה דבר בשביל התפקיד בעל הערפול המגדרי, אך דמותה מעידה על עצמה שגם היא, כמו גארי, אבא חורג, והיא משמשת כסייד קיק מהסוג של דורי ממוצאים את נמו, שמכניס רוח חיים קווירקית (וקווירית) לתמונה. אבל הקשר בין הצמד לא נועד רק לאתנחתות קומיות, אלא יותר לבניית מעין אחוות אבות חורגים, שהולכת ומתרחבת ככל שהסרט נע קדימה. נושא האבות החורגים מגבה את התמה המרכזית של Little Evil על מוסד ההורות המודרני, שיכול להגיע בכל גוון שהוא, אך אחריות החינוך והמשפחה כערך עליון מוטלת על כולם במידה שווה.
הסרט הופק בתקציב די זעום של פחות מ-8 מליון דולר, וכתב וביים אותו אילי קרייג. מאחר וכנראה יגיע רגע במהלך צפייתכם בסרט בו תתהו מה סאלי פילד עושה שם, והיא לא עושה הרבה בכלל, תזכרו שהשחקנית האייקונית היא למעשה אמו של קרייג, והתפקיד שלה ייקבל משמעות של קמאו חביב. סרטו הראשון של קרייג היה טאקר ודייל נגד הרשע הסלפסטיקי, שהציג בפסטיבל סאנדנס, וצבר מעמד חיובי בקרב חובבי קומדיות האימה. האהבה של קרייג לז׳אנר הופכת את הצפיה ב-Little Evil חסר–החזון לקלילה ומשעשעת, במיוחד כשהוא מכניס בהצלחה גם רפרנסים כיפיים לניצוץ של סטנלי קובריק, תינוקה של רוזמרי של רומן פולנסקי ואפילו סיינס של מ. נייט שיאמאלן מקבל את האזכור שלו.
על אף היותו סרט טלוויזיוני על כל המשתמע מכך, Little Evil מצליח לשדר כאמור מסרים מרעננים בנושא אחריות ההורים בחינוך הילדים שלהם, ועל יכולת הבחירה בין טוב לרע. יש לציין שהוא עושה זאת במידה הכי שטוחה שניתן, אך זה לא בהכרח פועל כנגדו – הסרט לחלוטין נועד להיות בידור מהסוג הקליל ביותר לזמן פנוי במהלך הסופ״ש. במסגרת הזו, עם הנמכת ציפיות מוחלטת, אולי תמצאו את עצמכם מבודרים ממנו.
תגובות
במאמר זה
