לא קל למצוא סדרות פנטזיה או מדע בדיוני רציניות תוצרת הארץ. אלה ז'אנרים בהם התעשייה המקומית כמעט ואיננה מתעסקת, וגם כשכן לרוב מדובר בתוכן שמיועד דמוגרפית לבני נוער כמו במקרים של הנפילים או חצויה. אבל ג'ודה, סדרת הערפדים החדשה של הוט, עשויה להיות החלוצה בשינוי התפיסתי שהצופה הישראלי כה צמא לו.
עלילת ג'ודה מתמקדת ביהודה בן חיים, עבריין צעצוע שמגולם על ידי ציון ברוך, שגם יצר ושימש אחד מהכותבים של הסדרה. יחד עם שותפו לפשע אשר (עמוס תמם), הוא לווה חצי מיליון יורו מהמאפיה הצרפתית-ישראלית במטרה להכפיל את הסכום בהימורים. יהודה נוסע לבדו לרומניה כדי להמר עם הכסף בקזינו, שם הוא מסתבך עם ערפדית שנושכת אותו והסיוט שלו מתחיל.
דבר ראשון שצריך לציין ביחס לג'ודה הוא התחושה הבוגרת שהוא משדר לצופה כמעט בכל רגע נתון. מבחינת הז'אנר, ג'ודה נחשבת סדרת פנטזיה עם מסגרת של אימה-פשע. השילוב הזה מאפשר לה להציג לצופים סצינות לא פשוטות לעיכול שכוללות כמות בלתי מבוטלת של דם, דבר שלא רואים לעתים קרובות בטלוויזיה הישראלית מאחר והיא נוטה להישאר באיזור הנוחות שלה, שלצערינו מורכב בעיקר מתכניות ריאליטי או סאטירה. דוגמה מייצגת לסצינה קשה היא סצינת קרבות הכלבים, שהייתה כה מזעזעת בברוטאליות שלה עד שהיוצרים העלו סרטון מאחורי הקלעים כדי להרגיע את הרוחות ולהראות שאף חיה לא נפגעה במסגרת הצילומים.
אבל ג'ודה היא לא רק רצף של סצינות מוות ודם, ובעת הצורך היא יודעת גם להיות קלילה ומצחיקה בעת הצורך. קחו לדוגמה את הסצינה בה אשר אוסף את יהודה בלימוזינה, כאשר הראשון כלל אינו מעלה בדעתו ששותפו הסתבך מעל הראש. דוגמה נוספת היא הסצינה הקטנה והנחמדה בה שני החברים חולקים ספה יחד בלילה. הסצינות הקומיות הקטנות הללו עוזרות לסדרה לפנות אל רגשות מסוג אחר, דבר שהכרחי כדי לא ליצור אינפלציה רגשית אצל הצופה, שבשאר הזמן נתון במצב כזה או אחר של מתח.
בשנים האחרונות קיים טרנד בסדרות ישראליות לשלב שחקנים ומקומות מחוץ לארץ, כמו תא גורדין של יס או כפולים של קשת. הטרנד הזה פותח את הדלת בפני סדרות ישראליות אל קהלים מעבר לים, ולדעתי הוא מבורך מאחר והוא מעודד את ההפקה לשאוף לסטנדרטיים הוליוודיים יותר. גם ג'ודה נמנית עם הטרנד הזה, לטוב ולרע.
השאיפה של ג'ודה להיראות כמו סדרה הוליוודית לכל דבר היא חרב הפיפיות שלה – מצד אחד היא נראית נהדר, אך מצד שני נופלת אל קלישאות לעוסות שאפילו הוליווד כבר מזמן גרסה וזרקה לפח. לדוגמה, מדוע מנהיג הערפדים יושב על כסא מעוטר בגולגלות? סביר להניח שהצופה הממוצע היה מבין באיזו מן דמות מדובר גם בלי זה. ומדוע יהודה מתחזה בקזינו למהמר איטלקי, אם ציון ברוך רחוק מלהיראות אירופאי? זה סיפור כיסוי שאולי עובד בסרטי ג'יימס בונד, אבל פה בעיקר מעורר תמיהה במקרה הטוב ותחושה של חוסר אמינות במקרה הרע. עוד נקודה שהפריעה לי היא הפתיחה, שנראית כמו חיקוי של זו מדרדוויל. עדיף היה לקצר אותה ולהשאיר רק את הכותרת.
עוד בעיה מרכזית של ג'ודה, שאיננה בהכרח באשמת הכותבים אלא לדעתי נובעת מחוסר הניסיון של התעשייה המקומית בז'אנר זה, הוא בניית עולם הפנטזיה. אמנם הסדרה עלתה לאוויר רק לפני שבועיים, אבל התחושה היא ששני הפרקים הראשונים כבר חשפו את כל הסודות האפשריים, או לפחות את רובם. עושה רושם שכבר בפרק השני הצופה מקבל את כל המידע הנחוץ על ההיסטוריה של הערפדים ועל טיב הקשר שלהם ליהדות. אולי זה מעניק יותר מקום לעלילה עצמה להתפתח, אבל כצופה שכבר מנוסה בז'אנר הפנטזיה והמד"ב זה אינו מספיק. חלק משמעותי מהמשיכה של הצופים לז'אנרים הללו הוא הרצון להכיר את העולם הזר שמוצג בפניהם ולהבין מה החוקים שלו או מה מניע אותו. מעטים היו ממשיכים לצפות בעל-טבעי אילו הצופים היו יודעים אחרי שני פרקים מדוע השד צהוב העיניים שרף את אמם של סאם ודין ווינצ'סטר בפרק הראשון. חומר למחשבה.
עוד מוקדם מדי לשפוט את ג'ודה ולתת לה פסק דין חד משמעי מאחר ועוד לא ראינו את הסדרה במלואה. אבל בין אם היא תתגלה כטובה או תתרסק בהמשך הדרך, היא בכל זאת נראית בעיני כצעד חשוב והכרחי של היצירה המקומית בכיוון הנכון. כן, היא סובלת מכמה פגמים בולטים שניתן להגדיר אותם כמחלות ילדות של הז'אנר בארץ, אבל בשורה התחתונה אם סדרות פנטזיה עושות לכם את זה אני ממליץ לכל הפחות לתת צ'אנס לפרק הראשון שלה.
ג'ודה משודרת בימי חמישי בשעה 20:15 בערוץ הוט 3, כמו כן היא זמינה ב-VOD וביוטיוב.
תגובות
