Future Man היא הקומדיה החדשה מבית היוצר סת׳ רוגן–אוון גולדברג, ששימשו כמפיקים בפועל של הסדרה בהפצת הולו. לא מסובך לנחש את מעורבתם של צמד היוצרים הקומיים, כבר עם פתיחת פרק הפיילוט שנותן מקום מרכזי לפאנצ׳ים על נוזלי גוף למינהם. בדומה ליצירות המקבילות של רוגן–גולדברג, גם בקומדית המד״ב הזו, שהשניים לא כתבו אותה כאמור, אלא רק פיקחו–מלמעלה, שוכנת יותר מאשר הוולגאריות הילדותית המכוונת – אך במקרה הזה לא מספיק יותר.
הסדרה, שעונתה הראשונה מכילה 13 פרקים באורך של חצי שעה, נוצרה על–ידי האוורד אוברמן, עם רזומה של קומדיות מד״ב טלוויזיוניות כמו יצירתו מיספיטס, וצמד התסריטאים שכתבו עם רוגן וגולדברג את מסיבת נקניקיות, קייל האנטר ואריאל שפיר. זו עוד נקודת ציון בעידן תוכן–המטא שאנחנו נמצאים בו. אם ב-1996 קלאסיקת האימה צעקה היתה חדשנית וייחודית בזכות הרפרנסים לתכנים זהים והמודעות העצמית, כיום אלו משמשים כברירת המחדל, לפחות הטלוויזיונית.
https://www.youtube.com/watch?v=vJaUfpbEYIU
גיבור הסדרה מעורר הסימפטיה הוא ג׳וש פדרמן (נשמע כמו Future Man), התקוע בחייו כגיימר שעובד כשרת במעבדה יוקרתית, ומחפש משמעות. את פדרמן מגלם ג׳וש האטצ׳רסון, המזוהה בעיקר כפיטה ממשחקי הרעב, שנכנס מצויין לתפקיד הבחור הרגיל שכל הדברים המטורפים קורים לו וסביבו ללא שליטה. מגיבור–על במסגרת וירטואלית – ג׳וש הופך בעל כורחו אך לפי משאלת לבו לגיבור במציאות, כששתי דמויות ממשחק המחשב שהוא אובססיבי אליו נוחתות בביתו בשר ודם. השניים הם לוחמי מחתרת, טייגר (אלייזה קופ) ו–וולף (דרק ווילסון), שמגיעים מלוס אנג׳לס של העתיד, כדי שג׳וש חסר-הכישורים יתלווה אליהם למסע בזמן, ויעזור להם להציל את עתיד האנושות.
הפרמיס של Future Man מצליח להיות בו בעת מאוד עכשווי ומאוד מיושן, כמו סדרת רשת ישנה שלא מקדישה תשומת לב מרובה לאמינות, הסטים האקסטרה–אולפניים או לעודף צירופי המקרים ששולטים בנרטיב ביד רמה. מצד השני, יש פה גם נקודות עלילתיות מקוריות, ורגעים קלישאתיים מוכרים מהז׳אנר שפועלים כספוף מבדר. הכימיה של הקאסט והקלילות האווירתית הופכות את הפרקים להיות בינג׳יים למדי, אך הדמויות לא יוצאות דופן מספיק (בניגוד מוחלט למומחיות של רוגן וגולדברג עצמם ביצירת דמויות בעלות ניואנסים הומוריסטיים), והמסע כולו לא מספיק משכנע כדי שתהיה מדובר בצפיית חובה.
https://www.youtube.com/watch?v=DhUpwdKN3Ro
התזמון של הסדרה לא מסייע לה. אולי בזמן אחר Future Man היתה מצליחה לתפוס פוקוס ולצבור יותר תאוצה של עוקבים נלהבים, כשכיום היא נעלמת בין ערימות התוכן האיכותי שלא מפסיקות להפתיע מדי שבוע. אך גם בקונטקסט הזה היא יכולה למשוך קהל מסויים, במיוחד חובבי ההומור הגס, שכן רמות ה-gore והגסויות משמעותיות מדי מכדי להתעלם מהן. סביר להניח כי היא תדבר יותר גם לגיימרים בקרב הקהל, כשהיא בנויה כמו מעין משחק מחשב בעצמה, בו כל בחירה של הדמויות משנה את כל מהלך העניינים. נאמר כי הסדרה במקור נהגתה כסרט, ומוטב אם כך הרעיון בעל–הפוטנציאל היה מתגלגל, ואולי כך היה מצליח לבלוט יותר. הייעוד לפורמט הקולנועי מאוד מורגש בעיבוד לחלוקת הפרקים, שעלילות המשנה שלהם לא עשירות, ועלילת–העל שלהם לא חזקה מכדי להחזיק כל כך הרבה דקות.
דבר אחד מעניין שהקומדיה עושה הוא לערבב בין מוטיבים של גיבורים ונבלים: צמד לוחמי העתיד מתנהגים בפראות ופורענות, כשהם לא מכירים את כללי ההתנהגות של החברה האנושית המודרנית בתור אנשים שמעולם לא צפו בסרט או אפילו ראו תינוק, ומנקודת מבט של עתיד רחוק בו כל האנשים שחיים היום כבר מתו מזמן. אך ההתנהלות האגרסיבית וחסרת הסבלנות שלהם, שמאפיינת לרוב נבלים, נתונה לאג׳נדת–העל להציל את האנושות כולה. לעומת זאת, אנחנו עוקבים גם אחרי שוטר, שבמהלך מסע בזמן ל-1969 – השניים רצחו באכזריות את שותפו, וזה הופך אותו להיות אחד האנטגוניסטים של הסיפור. אותו השוטר הוא בסך הכל הבחור הטוב האובססיבי לנקום את רצח חברו, שהותיר אחריו אלמנה הריונית, והוא רודף אחרי השניים ואחרי ג׳וש, שמתפקד כמצפן המוסרי.
https://www.youtube.com/watch?v=7cofzCekAdI
Future Man מצליחה בין כל ההומור שעושה דווקא שלה למצוא מוקד של אנושיות, ומציגה את החיפוש של בני האדם מכל תקופה ותחת כל נסיבות אחר עוגן ושייכות. בתור קומדיה, היא משעשעת יותר מאשר מצחיקה – הבדיחות עצמן לא כל כך נוחתות, אך הסיטואציות בנויות בקומיות מוצלחת. בתור תוכן מד״ב ומסע בזמן, הסדרה לא נותנת הרבה, מלבד כמה שחזורי רעיונות מוכרים של הז׳אנר שעשויים בטון כיפי. היא לא מסעירה, ולא משמימה; לא יוצאת דופן, אך גם לא לגמרי חיוורת; לא תהיו מתוחים לדעת איך העונה תסתיים, אך גם לא סביר שתרגישו שהיא צפויה מדי. בשורה התחתונה, Future Man היא מסוג הסדרות שלכל צופה יהיה קליק שונה איתה באופן קיצוני יותר מתכנים אחרים, אז אתם מוזמנים לנסות ועשויים להנות. אך אתם גם עלולים שלא.