סיכום שנת 2016 בקולנוע, חלק ב' – אימה ופנטזיה

זוהר צלח בוחר את שלושת הסרטים הטובים ביותר בעיניו השנה בז'אנר האימה ובז'אנר הפנטזיה ומדרג אותם. אז מי עלה על הפודיום ומי נשכח בצד?

בניגוד למה שכולם חושבים, שנת 2016 לא הייתה עד כדי כך נוראית. כן, אמנם זו השנה שבה נבחר טראמפ לבית הלבן ונפרדנו בעצב ממספר של זמרים ושחקנים אהובים, אבל היא  גם הייתה השנה של  אולימפיאדת ריו. כמחווה לאירוע הספורט הגדול בעולם החלטנו בסיכום לחלק מדליות למצטייני השנה בז'אנר סרטי האימה ובז'אנר סרטי הפנטזיה כשנחלק מדליות ארד, כסף וזהב למצטיינים בכל ז'אנר.

שנה מוצלחת לז'אנר האימה

אחרי 2015 המדהימה היה הגיוני שנחווה ירידה קלה ב-2016 וזה אכן קרה. כמות סרטי האימה המעניינים הייתה קטנה מזו אשתקד. ועדיין, 2016 כללה בתוכה לא מעט סרטי אימה מקוריים וטובים – לא לנשום המעולה, כיבוי אורות המקורי, גרין רום הנהדר, נינה לנצח, שלא זכה למספיק תשומת לב, המכשפה האמנותי ואפילו מועמד לאוסקר בדמות מתחת לצל – כולם עשו את השנה הזו למצוינת. עם זאת, לפודיום שלנו הגיעו 3 סרטים אחרים:

מדליית ארד: דוגמניות ושדים (Neon Demon)

סרטו האחרון של ניקולס וינדינג רפן (דרייב) עוקב אחרי ג'סי, דוגמנית צעירה המגיעה ללוס אנג'לס במטרה להתקדם בתחום. הסרט, ממש כמו עולם הדוגמנות בו הוא מתעסק, ריק מתוכן – העלילה די רזה וגם האמירות והמטאפורות המוכרות של עולם בו כל אחת רוצה לאכול את השנייה כאן (כולל סצנה שזה ליטרלי מה שקורה בה). אבל מי שמכיר את רפן יודע שהמרכז הוא ממש לא העלילה אלא הויזואל ובסרט הזה הוא לא פחות ממדהים – הצילום של הסרט עוצר נשימה, מרמת הצבע דרך רמת הדיוק. הכל נוטף סקס אפיל אבל בו זמנית משדר ניכור ומלאכותיות. רפן לא משקיע בלהעביר את המסרים שלו דרך העלילה כי הוא מצליח לעשות זאת בצורה מופלאה דרך המצלמה. נכון, לעתים רפן הולךרחוק  מדי עם הפרובוקציות שלו, שנדמה שנכנסו לשם ללא מטרה אמיתית מלבד לעורר זעם. אבל בשביל הויזואל המדהים של הסרט, שווה לחרוק שיניים ולהתמודד עם השטויות של הבמאי השינוי במחלוקת.

מדליית כסף: רכבת לבוסאן

בדיוק כשחשבתי שקצת מיצינו את עניין הזומבים וכל מה שנשאר לעשות איתם זה או לצחוק עליהם כמו בזומבילנד או להתשעמם כמו במתים המהלכים, הגיע הסרט המדהים וטרף את כל הקלפים. העלילה די פשוטה – המגפה של וירוס זומבי מתפרצת בקוריאה ואנחנו עוקבים אחרי המתרחש ברכבת שנוסעת מסאול לבוסאן. מהרגע שהמגפה מתפרצת, הסרט לא נח לרגע ומציג את הזומבים הכי מלחיצים שנראו על המסך בשנים האחרונות (ושוב, ממליץ ליוצרי המתים המהלכים לצפות בסרט ללמוד משהו), וממשיך בדמויות מרתקות שמצליחות לעורר הזדהות. תוסיפו לכל זה כמה מהסצנות הכי טובות שראינו השנה בקולנוע וסיום בלתי נשכח וקיבלתם את אחד מסרטי הזומבים הכי מרתקים של העשור.

מדליית זהב: דרך קלוברפילד 10

קלוברפילד, סרטו האדיר של מאט ריבס מ-2008, הוא אחד מסרטי האימה האהובים עליי במאה ה-21. לכן, שהוכרז במפתיע על סרט נוסף בעולם שבו מתרחש קלוברפילד, הייתי מצד אחד מאושר אבל מצד שני מלא חששות, האם הסרט החדש יכול בכלל לעמוד בציפיות? הסרט החדש לא עוסק במפלצת ענק שמשמידה את ניו-יורק. מדובר במותחן אימה קטן בו מישל (מרי אליזבת' ווינסטד), בחורה צעירה שהייתה מעורבת בתאונת דרכים, מוצאת את עצמה לכודה בבונקר שבנה הווארד (ג'ון גודמן האדיר). הווארד טוען שהציל ממתקפה גרעינית ובגלל הנשורת – אי אפשר לצאת החוצה. מכאן, הסרט ברובו המוחלט מתרחש בבונקר, עם שלושה שחקנים בלבד שעושים עבודה נדירה ובעזרת תסריט חכם ובימוי נהדר, הופכים את דרך קלוברפילד 10 לא רק למותחן האימה הטוב של השנה אלא לאחד מסרטי השנה בכלל. ב-2017 אמור לצאת הסרט השלישי בעולם של קלוברפילד ואם נתחשב בתוצאות הנהדרות של שני הסרטים הקודמים, יש בהחלט למה לחכות.

2016 – לא כל כך פנטסטית

אם שנת 2016 הייתה טובה עבור ז'אנר האימה, הרי שז'אנר הפנטזיה סבל משנה די משעממת – מכסחות השדים היה סתמי, המעון של מיס פרגרין לילדים משונים אכזב נורא ואליס מבעד למראה הוא הסרט הכי גרוע שראיתי השנה. ולמרות זאת, שלושת הסרטים שהגיעו לפודיום שלנו הפכו את השנה הזו לקצת יותר נסבלת.

מדליית ארד: וורקראפט: ההתחלה

כל הסימנים הצביעו על כך שוורקאפט הולך להיות אחד הסרטים הגרועים של השנה ומה אתם יודעים? בסופו של דבר הוא היה חביב למדי. נכון, היעדר יכולת המשחק של השחקנים וההומור בסרט פוגעים בו, אבל שלוקחים את הסיפור שעובד די בסדר יחד עם עבודת המחשב המדהימה מקבלים תוצאה לגמרי סבבה שבשנה כזו איומה לסרטי פנטזיה, מספיקה לטופ 3.

מדליית כסף: ספר הג'ונגל

עיבוד הלייב אקשן של הקלאסיקה של דיסני, המבוססת על ספרו של רודיארד קיפלינג, נראתה מבטיחה כבר בטריילר הנהדר ועם קאסט שחקנים כל-כך מוכשר התחושה הייתה שאי אפשר לפספס. ודיסני אכן לא פספסה.

העיבוד החדש נראה נהדר, נשמע נהדר נראה נהדר ומציע עיבוד קצת יותר בוגר לסיפור הקלאסי. מה שעושה את הסרט יותר מכל הוא אנסמבל השחקנים הנהדר – שירחן של אידריס אלבה מפחיד מתמיד, ביל מארי מבריק כהרגלו כבאלו, בן קינגסלי נהדר כבגירה וגם לופיטה ניונגו עושה עבודה טובה. עם זאת, מעל כולם בולטים שניים: הראשון הוא ניל סטי שמגלם את מוגלי בצורה מצוינת והשנייה היא סקרלט ג'והנסון שמגלמת את קא ואחראית לסיקוונס הטוב ביותר בסרט, ואחד הטובים השנה בקולנוע.

מדליית זהב: חיות הפלא והיכן למצוא אותן

לא באמת חשבתם אחרת, נכון? סדרת הסרטים החדשה של ג'יי קיי רולינג, שמתרחשת כ-70 שנה לפני ההרפתקאות של הארי וחבריו מגוללת את סיפורו של ניוט סקמנדר, סיפקה את הסחורה בענק.

הסרט הגיע לקולנוע עם משימה קשה מאוד – להמשיך לספר לנו על אחד העולמות הצבעונים והיצירתיים ביותר שנראו גם בספרות וגם בקולנוע והוא מצליח לעשות את זה. נכון, הסרט סובל מלא מעט, חלקם קשורים בעובדה שהדמויות לא פותחו מספיק וחלקם מחוסר הניסיון של רולינג כתסריטאית אבל העולם העשיר והמעניין יחד עם חיות הפלא הבאמת מופלאות שהסרט מציג יוצרות את אחד משוברי הקופות היחידים שסיפקו השנה את הסחורה, ובעיקר יוצרים ציפייה לסרטים הבאים בסדרה.

לחצו כאן כדי לקרוא את סיכום השנה שלנו בקולנוע בתחום האנימציה, מד"ב וגיבורי-על.

תגובות

במאמר זה

נגישות