קונג – מפלצת עתירת אפקטים ואקשן ותו לא

הסרט החדש בה מככבת דמותו של הגורילה האימתנית קינג קונג, "קונג: אי הגולגולת", לא יחדש לכם שום דבר אבל האקשן והקאסט שלו מונעים ממנו ליפול חזק מדי

 12 שנים של הפסקה הן כנראה יותר מדי בשביל המפיקים בהוליווד, שבחרו להחזיר השנה למסך את אחד מהסיפורים הראשונים והאיקוניים ביותר בהוליווד – סיפורו של קינג קונג– הפלא השמיני של העולם שהוא למעשה גורילה ענקית, שפרצה לחיינו לראשונה ב-1933. הסרט החדש הוא למעשה הסרט השני בעולם המפלצות הסינמטי החדש של לג'נדרי אנטרטיינמנט.

העלילה, המתרחשת בתקופה של סיום מלחמת ויאטנאם, מגוללת את סיפורם של מדענים, חיילים, צלמת ואיש SAS לשעבר, הנשלחים לאי מסתורי בכדי למפות אותו. באי הם נתקלים בגורילה ענקית בשם קונג. מהר מאוד, המשימה שלהם הופכת למסע הישרדות באי שבו מלבד קונג מסתתרים יצורים מסתורים נוספים. בדרך כלל בסרטים מסוג זה אין השקעה אמיתית בעלילה או בדמויות, אבל כאן הסיפור מעט שונה. התסריטאים מקס בורנשטיין, דן גילרוי, דן קונולי וג'ון גטינס (יוצר הסיפור) יוצרים כאן אקספוזיציה אפקטיבית למדי שכן יוצרת חיבור לדמויות והתעניינות בסיפור עצמו.

יש לנו כאן מגוון די יפה של הדמויות  – ביל רנדה (ג'ון גודמן, ביג לבובסקי),  החיילים שנאלצים לצאת לעוד משימה, רגע לפני שהם חוזרים הבית אחרי המלחמה הארוכה בויאטנאם), קפטן ג'יימס קונארד (טום הידלסטון, לוקי מת'ור והנוקמים(, איש SAS לשעבר, שמצטרף לצוות כדי לעזור למפות את האיזור ומייסון וויבר (ברי לארסון, חדר), צלמת שמגיעה מהזוועות בווייטנאם לתעד את האי החדש.

חלקן הגדול של הדמויות עובדות טוב מאוד, כמו למשל דמויות החיילים השונים שנאלצים לצאת למשימה הזו שמסתבכת הרבה יותר ממה שנראה וקשה שלא לחוש אמפתיה אליהם ולרצות לראות אותם חוזרים הביתה בשלום. כמובן שבתוך קבוצת החיילים כל אחד רוצה לחזור הביתה מסיבותיו שלו – אחד רוצה לראות את ילדיו, אחר רוצה לצאת לחופשה בקי-ווסט אחרי הטראומה מווייטנאם  ויש גם חייל שנדמה שהמלחמה הייתה גדולה עליו – נכון, מדובר בקלישאות של חיילים אחרי המלחמה ,אבל הסרט מצליח אמפתיה אליהם, מה שגורם לנו  להגיע עם מוערבות רגשית כלשהי בסצינות בהן חייהן של הדמויות נמצאים בסכנה. לקראת אמצע הסרט אנחנו מקבלים גם חיזוק קומי בדמותו של האנק מרלו (ג'ון סי ריילי, ראלף ההורס), טייס שתקוע על האי מאז ימי מלחמת העולם השנייה. אני בדרך כלל סולד מהומור בדיחות הקרש הסופר-צפויות של ריילי, אבל כאן הוא מהווה מימד קומי די נחמד לסרט ובהחלט מגיע לו קרדיט על כך.

Courtesy of Warner Bros. Entertainment

אבל גם התסריטאים מבינים שלסרט הזה אנחנו מגיעים פחות בשביל הדמויות, מושקעות ככל שיהיו, אלא בשביל לראות גורילה ענקית נלחמת באנשים ובמפלצות אחרות ואנחנו בהחלט מקבלים את מבוקשנו. כבר בסצנה בה רואים לראשונה את קונג, גדול ומרשים יותר מכל גרסה אחרת לגורילה הענקית בעבר, אנחנו מקבלים אקשן מזוקק ומבוים היטב. ה-CGI של קונג עצמו פשוט מדהים ובכלל, הסצנה כולה נראית נהדרת ואפקטיבית מאוד בליצור את ההרתעה שכל-כך חשוב ליצור מקונג.

במאי הסרט, ג'ורדן ווגט רוברטס (אלכוהוליסטים מצליחים) עושה עבודה נהדרת לא רק בסצנות האקשן הנהדרות בסרט אלא גם בליצור את העולם של הסרט, שמרגיש יותר כמו סרט בעולם של פארק היורה מאשר סרט בעולם של קונג בזכות מגוון רחב של יצורים מדהימים שעוזרים לסרט להמשיך לזרום בצורה נהדרת לכל אורכו. מהסצנה בה נתקלים החבורה בסוג של עכביש ענק ומלחיץ ועד לסצנה הנהדרת בה החבורה נתקלת באנשי הלטאה–קונג מספק קולנוע בלוק-באסטרי משובח.

אלא שנדמה שהבמאי קופץ מעט מעל הפופיק ומנסה להוציא מהסרט הזה יותר וזה בולט בניסיון של הסרט לנסות ולהיות אפוקליפסה עכשיו. זה מתחיל מהדמות של הקולונל, נמשך בכל קו העלילה שלו ומגיע עד לשוטים שנראה שהועתקו מהסרט לגמרי. יכול להיות שהוא לא באמת מתיימר להיות אפוקליפסה עכשיו אלא אולי ניסיון של הבמאי ליצור כאן פארודיה על אותם סרטים, אבל זה לא באמת משנה כי בשני המקרים זה נראה ומרגיש מגוחך.

בשורה התחתונה, קונג הוא בלוק-באסטר כיפי שעובד נהדר בזכות אקשן משובח, שחקנים שעושים עבודה טובה ועולם עשיר ומעניין. העלילה שהוא מגולל די טובה אבל ברגעים שהוא מנסה ללכת רחוק מדי הוא נופל חזק למחוזות המגוחך. למזלנו זה לא קורה יותר מדי. למי שבוחר לראות את הסרט, שווה להישאר לסצנה שאחרי הקרדיטים שמציגה לנו את מה שמחכה לנו בעתיד הקרוב בעולם המפלצות הסינמטי של לג'נדרי.

תגובות

במאמר זה

נגישות