עשרים שנה אחרי שהסרט המקורי פלש אל בתי הקולנוע ברחבי העולם, היום השלישי: התחדשות מגיע אלינו בסוף השבוע הקרוב כאחד מסרטי הקיץ המצופים. לכבוד המאורע הקולנועי החגיגי (בתקווה), להלן מגוון המלצות על קלאסיקות קודמות של סרטי פלישת חייזרים ומפגשים איתם בכדור הארץ שלנו, שכנראה מהווה ממתק אינטרסטלרי אהוד במיוחד עבור היצורים החיים ברחבי היקום.
היום השלישי (1996)
כהכנה אמיתית לסיקוול, מומלץ כמובן להתחיל עם המקור המגה-פופוקורני הפופולארי. וויל סמית׳ וג׳ף גולדבלום מככבים כשני גברים עם פוטנציאל לא ממומש, כל אחד בתחומו, באחד מסרטי הקיץ האפיים ביותר, שפרץ דרך בכל הנוגע לאפקטים, ומהווה סמל חשוב לכיף של שנות ה-90. וההתרגשות לקראת סרט ההמשך הולכת וגוברת.
הפלישה ממאדים (1996)
סרט הקאלט הסאטירי של טים ברטון, מתקופת הניינטיז הזוהרת שלו, יצא בתזמון מדהים כחצי שנה בלבד לאחר היום השלישי כפארודיה על ז׳אנר הפלישות, אך גם חגיגה שלו. חייזרים דוברי אק-אק-אק פולשים בקאמפיות ממאדים לכדה״א, כשג׳ק ניקולסון הוא נשיא אמריקה, וטום ג׳ונס הוא טום ג׳ונס. מי צריך יותר מזה?
פלישת חוטפי הגופות (1956)
בשיא תקופת הפחד מ"האוייב שבפנים" במלחמה הקרה, סרט הקאלט הדואלי של דון סיגל יכול להתפרש מצד אחד כאלגוריה לחרדה מהקומוניזם שרווחה באמריקה בשנות החמישים, ומאידך לביקורת על סכנת התפשטות הפאשיזם, ועדת מקארת׳י, והצנזורה ההוליוודית.
הסרט עוקב אחר דוקטור שחושף כי תושבי העיירה הקטנה שלו מוחלפים בזה אחר זה בשכפול חוצני חסר-רגשות שלהם. השכפולים האינטרגלקטיים אמנם רכשו לעצמם את כל הזכרונות של האנשים אותם החליפו בשנתם, אך נעדרים את הפקטור האנושי המתבטא ביחסים בין-אישיים, ולכן מתעוררת פארנויה שקטה ברחבי העיירה על הימצאותם של "מתחזים".
https://youtu.be/WFnSxeDfENk
פלישת חוטפי הגופות (1978)
מהמוצלחים שברימייקים, הסרט עוקב גם הוא אחר שכפולים חוצניים נטולי רגשות. החידוש משנות השבעים מרחיב את הרעיונות האפלים של המקור באווירה הרבה יותר טיפשית (בקטע טוב) ופסיכודלית, וכיאה לכך, האיש שחושף את המאורע הפעם הוא פקח בריאות בסן פרנסיסקו, בגילומו של דונאלד סאת׳רלנד הנפלא. חשוב לציין שג׳ף גולדבלום גם שם, אבל יש שיגידו שכוכב הסרט האמיתי הוא למעשה הסאונד המסחרר שלו, חלקו נעשה על-ידי בן ברט, מיד אחרי שסיים לעבוד על סאונד של סרט קטן וזניח, העונה לשם מלחמת הכוכבים.
היצור (1982)
קלאסיקת האימה של ג׳ון קרפנטר ובכיכובו של קורט ראסל לא התחילה את דרכה כ-fan favorite שהיא היום. לרוע מזלו של הסרט, הוא יצא כחצי שנה בלבד לאחר אי.טי, ואחרי שהקולנוע הציג לקהל את החייזר החברותי והאהוב ביותר בתולדותיו, אף אחד לא התעניין בחייזר מרושע שיהרוס את חווית ההיכרות הקסומה. המזל הרע של היצור לא נגמר פה – בנוסף הוא חלק את יום יציאתו לאקרנים עם בלייד ראנר, שזכה במלוא תשומת הלב המד״בית של אותו השבוע. למזלנו, סרטים טובים באמת מקבלים את המעמד הראוי להם לרוב אם לא בזמן אמת אז לפחות במהלך השנים שאחרי, וכיום לסרט מעמד קאלט.
היצור הוא עיבוד ל- B Movieמשנות ה-50 וממשיך את הרעיון המבהיל של "האוייב שבפנים", עם משלחת מדענים בשממה המושלגת בקוטב הדרומי שמותקפת על ידי חוצן טפילי. לצד אפקטים מצמררים, המתח הפסיכולוגי הוא זה שמחזיק את הסרט כשהקבוצה, שמרוחקת מכל ציוויליזציה, שרויה באי ודאות לגבי מי ממנה נמצא תחת שליטת החוצן ומי הוא עדיין עצמו.
https://youtu.be/F7t-919Ec9U
הם חיים (1988)
סאטירת קאלט נוספת מבית היוצר של מאסטר האימה קרפנטר, ובכיכובו של לא אחר מאגדת ההיאבקות, רודי פייפר. במקרה הזה, אנחנו כבר עמוק בתוך השתלטות חוצנית בכדה״א, החייזרים המעבירים מסרים תת-הכרתיים של צייתנות במדיה באמצעות אנטנת טלוויזיה. הגיבור חושף את האמת על ידי הרכבת משקפי שמש, שנקרו בדרכו במקרה. לא מסרים קולנועיים מעודנים במיוחד, אבל הסרט באווירה האייטיזית לא מתיימר לרצינות, והצפייה בו משעשעת ביותר.
מפגשים מהסוג השלישי (1977) ואי.טי – חבר מכוכב אחר (1982)
כדי לחתום את הרשימה הזו בהרגשה חיובית לגבי אפשרות קיומם של חייזרים שלא שואפים להחריב את כדה״א או את האנושות, ניגש לשניים מרגעי הקולנוע המפוארים ביותר בהיסטוריית ז׳אנר המד״ב ובהיסטוריה האישית של סטיבן ספילברג: גם מפגשים מהסוג השלישי וגם אי.טי ניצבים כנקודות ציון מופלאות ליכולות הבימוי שלו, ולוקחים אותנו למסע קסום, אופטימי ואף מעט מותח ומפחיד, לרקע צליליו הנצחיים של ג׳ון וויליאמס.
חושבים שפספסנו סרטי פלישת חייזרים שחייבים לראות? ספרו לנו בתגובות למטה או בעמוד הפייסבוק של גיקלואיד.
תגובות
במאמר זה
