וויצ'ר – תתקשה לכשף אתכם להישאר מול המסך

על אף עבודה נפלאה של השחקנים הנרי קאביל ואניה צ'אלוטרה ועולם הפנטזיה המרתק שנבנה סביבם, וויצ'ר מאבדת את קסמה ברגע שמבחינים עד כמה העלילה מסורבלת

וויצ'ר נטפליקס הנרי קאביל

נתחיל עם וידוי: מעולם לא שיחקתי באף משחק של וויצ'ר ואין לי שום ניסיון קודם עם חומר המקור. לכן, כשהכריזו על הפקת סדרה בנטפליקס שמבוססת על המותג הציפיות שלי היו נמוכות. בסוף השבוע הקודם הסדרה הגיעה גם למנויים בישראל וכל מה שנותר לי להגיד הוא שטוב שהציפיות שלי היו בגובה המתאים.

הסדרה וויצ'ר, או "המכשף" בתרגום הרשמי לעברית (תיכף נתייחס גם לזה), מספרת על צייד מפלצות בשם גראלט בכיכובו של הנרי קאביל (סופרמן בליגת הצדק), שנוצר באמצעים בלתי טבעיים ורוב האנושות סולדת ממנו. העלילה עוקבת אחר מסעותיו, אבל לא רק. וכאן בדיוק מתחילה הבעיה המרכזית של הסדרה.

העונה הראשונה של וויצ'ר בנויה בעצם משלושה קווי עלילה שונים, כל אחד עם דמות מרכזית אחרת, שמתחברים יחדיו בשלב מאוחר יותר. בנוסף, קווי העלילה הללו אינם מקבילים אלא מטיילים בין עבר להווה בלי לתת שום רמז לצופה על כך. את הכאוס המשתולל בציר הזמן תוכלו לזהות בוודאות רק בערך מהפרק הרביעי. התוצאה היא כרונולוגיה מבולגנת לחלוטין ללא שום הצדקה ברורה. תוסיפו לזה חלקים בסיפור שאינם מובהרים מספיק כמו Law of Surprise ותקבלו עלילה מסורבלת מאוד, שעלולה לייאש צופים רבים ולגרום להם לנטוש באמצע הדרך.

בעיה נוספת, שאולי קשורה יותר לטעם אישי, היא טיב המוזיקה. בחלק משמעותי מפס הקול מוזיקת הרקע היא על גבול הצורמת באוזן ברמה שלפעמים מצאתי את עצמי מנמיך את הווליום כי היא פשוט לא נעימה. הבעתי חשש מפני עניין זה עוד בקטע שהוצג בתכנית של ג'ימי קימל. אינני יודע האם זו בחירה מכוונת או לא, אך זה בהחלט פגע בחוויה.

לגבי התרגום "המכשף", אפשר להגיד בקלות שהוא מטעה או לכל הפחות מראה על חוסר העמקה של המתרגמים בתוכן. בפועל גראלט מטיל מעט מאוד כשפים ואפשר לספור אותם על יד אחת. גם כאשר הוא מטיל כישוף מדובר בדברים בסיסיים ביותר שאינם משתווים בשום אופן לקסמים אחרים שרואים במהלך הסדרה. רוב הזמן הוא בכלל משתמש בכוח הזרוע ובכישורי הסיף שלו כדי להילחם. לכן, קשה מאוד להגיד שגראלט הוא מכשף. הכותרת יוצרת ציפיות מסוימות שפשוט אינן מתגשמות. תרגום נכון יותר היה יכול להיות "מכושף" מאחר והוא נוצר באמצעים קסומים. חומר למחשבה.

אבל יש גם נקודות חיוביות: הנרי קאביל מגלם יפה מאוד צייד מפלצות נטול רגש אך עם חוש צדק מפותח במיוחד שמחפש את מקומו בעולם, גם אם לא יודה בכך בקול רם. גם הקרבות עשויים היטב, בעיקר אלה שמעורבים בהם מפלצות, ואפשר להפיק מהם הנאה. בנוסף, וויצ'ר מציג עולם פנטזיה מרתק עם אינטראקציות בין ממלכות וסיעות שונות ואת היחס הבעייתי של בני האדם כלפי כל מי ששונה מהם כמו עלפים ודרקונים. עוד נקודה לטובה היא השחקנית אניה צ'אלוטרה בת ה-23, שמגלמת קוסמת בשם יניפר ועושה עבודה מדהימה בתור תפקיד מרכזי ראשון בקו העלילה שמוקצה לה.

וויצ'ר היה יכול להיות היורש של משחקי הכס ולהפוך לסדרת הפנטזיה המובילה של נטפליקס, אך הפוטנציאל הזה אינו מגיע למימוש לאור עריכה מסורבלת שלא לצורך והחלטות תמוהות באופן בו מוצג הסיפור. חבל.

תגובות

במאמר זה

נגישות