ה"רומן" שלי עם Ori התחיל איפשהו בשנת 2014 כשנתקלתי בו ממש במקרה במסגרת הכנס השנתי של עמותת GameIS לפיתוח משחקים בישראל. המשחק הראשון בסדרה, Ori and the Blind Forest, הפך מהר מאוד לאחד ממשחקי הפלטפורמה האהובים עלי. אז באופן טבעי, ברגע שהוכרז על משחק ההמשך Ori and the Will of the Wisps (מעתה יקרא בקיצור Will of the Wisps), כמובן שהוא נכנס לרשימת המשחקים שאני חייב לשים עליהם יד.
עלילת Will of the Wisps היא המשך ישיר לאירועי המשחק הראשון. הדמויות ששרדו את הקטסטרופה שפקדה את היער הקימו מעין תא משפחתי מאולתר, עם תוספת חדשה למשפחה בדמות ינשופה צעירה ש-Ori חילץ את הביצה שלה במשחק הקודם. זמן חולף, דברים קורים, הינשופה הולכת לאיבוד בארץ זרה ו-Ori יוצא למצוא אותה.
אחד השינויים המרכזיים של Will of the Wisps בהשוואה לקודמו הוא הרחבת המיקוד שלו. הוא עדיין משחק פלטפורמה, אבל הפעם הוא נותן דגש גדול על לחימה. אם ב-Blind Forest הנשק העיקרי שהיה לנו נגד אויבים הסתכם בכדורי אש, הפעם עומד לרשות השחקנים ארסנל רחב יותר של אמצעים החל מחרב סיף מהירה ועד לזריקת שוריקן. ריכוז האויבים גבוה יותר בהתאם ואפילו ישנם אתגרים מיוחדים של לחימה שאני ממליץ לעשות אותם לא רק כי התגמול על השלמתם עצום, אלא בעיקר כי זה כיף טהור.
כתוצאה מכך, שינוי נוסף הוא זניחת עץ היכולות. זה שינוי לטובה מאחר ועץ היכולות הגביל מאוד את ההתפתחות של הדמות. במקומה נכנסה מערכת חדשה שמאפשרת לרכוש כישורים חדשים, לא רק התקפיים, מדמויות NPC שמפוזרות על גבי המפה. גישה זו מעניקה הרבה יותר חופש לשחקן לפתח את Ori בסדר שמתאים לסגנון המשחק שלו. לדוגמה, מי שפחות מתעניין בלחימה יכול להתעמק בפיתוח יכולות הגנתיות יותר כמו ספיגת פחות נזק מאויבים, ריפוי ועוד.
אבל למרות הרחבת המיקוד של המשחק, Will of the Wisps זוכר מאיזה ז'אנר הוא הגיע. הוא עדיין פלטפורמר מסקרן ומאתגר שלפעמים יוציא לכם את המיץ עד שתצליחו להתקדם לחלק הבא. המשחק מציע פיצ'רים חדשים גם בתחום זה כמו שוט שמאפשר להתחבר אל אזורים מסוימים, אפשרות להתחפר בתוך קרקע חולית ועוד. בנוסף, המשחק מציע קווסטים צדדיים שניתנים מדמויות שונות, ופיצ'ר במפה יעזור לכם לנהל אותם. לדוגמה, יש קווסטים לגבי טיפוח של אזור בטוח וככל שתשקיעו בו יותר כך הפרסים יגדלו בהתאם.
מעבר לזה, Will of the Wisps משמר את כל מה שאהבנו במשחק הקודם – הגרפיקה הצבעונית והמרהיבה של היער איננה משעממת אף פעם, פס הקול יגרום לכם לא פעם לעצור הכל רק כדי להקשיב לו לרגע ועימותים מול בוסים גדולים פי כמה מכם שיציפו את גופכם באדרנלין.
האכזבה היחידה שלי מהמשחק נובעת בעיקר מהפן הטכני. במהלך המשחק נתקלתי בכמות מכובדת של באגים. הגרוע ביותר היה כאשר חזרתי למקום בו התרחשה מקודם סצינה סינמטית והדמות של Ori ננעלה על מצב הליכה, מה שבעצם כלא אותי שם וכתוצאה מכך הפעלתי שמירה קודמת ואיבדתי בערך 20 דקות משחק. בפעם אחרת נתקעתי איכשהו בתוך סלע, אבל היה לי מזל והצלחתי להשתגר דרך המפה. אמנם לא מדובר בבאגים שהם סוף העולם, אבל הם בהחלט מוציאים את הרוח מהמפרשים באותו רגע כשנתקלים בהם.
על אף הפן הטכני הלוקה בחסר, Will of the Wisps הוא משחק נהדר שיספק לכם שעות רבות של הנאה. אם אהבתם את המשחק הראשון – אתם חייבים לשחק בו. ואם לא ניסיתם אותו לפני – איפה התחבאתם עד עכשיו?
תגובות
In this article
