Vinland Saga – ויקינגים בהילוך איטי

על הנייר Vinland Saga נשמעת מבטיחה, אך בפועל ההתקדמות האיטית של העלילה מתגלה כחרב פיפיות שעלולה דווקא להרחיק ממנה חלק מהצופים. זהירות - ספויילרים!

vinland saga

כאשר שמעתי לראשונה על האנימה של Vinland Saga, הציפיות שלי לקראתה היו גבוהות – קודם כל, כי על העיבוד אחראי הסטודיו Wit, שעשה עד כה עבודה מדהימה עם Attack on Titan; ודבר שני, זו סדרה על ויקינגים. זה בפני עצמו נשמע מגניב בלי צורך בפירוט נוסף. אבל לפעמים ככל שהציפיות גבוהות, כך ההתרסקות כואבת יותר.

מכאן והלאה יהיו ספויילרים לפרקים הראשונים של Vinland Saga. המשך הקריאה – על אחריותכם!

Vinland Saga היא במקור סדרת מנגה שנכתבת על ידי מקוטו יוקימורה (Makoto Yukimura). העלילה מספרת על תורפין (Thorfin), לוחם צעיר שרוצה לנקום ברוצח אביו, שכיר חרב בשם אסקלד, ולהרוג אותו בדו-קרב הוגן. תורפין מצטרף לקבוצת שכירי החרב של אסקלד אחרי שהאחרון מזהה את הפוטנציאל הגלום בו בשדה הקרב, תוך כדי מתן הבטחה שאם יביא להישגים בשדה הקרב אז יענה לקריאות התיגר של תורפין.

התקציר המפורט לעיל אמנם מופיע בכל מקום באינטרנט, אבל לוקח המון זמן עד שהאנימה מגיעה בכלל לנקודת הפתיחה שהוא מתאר. בסביבות השלושה-ארבעה פרקים. בזמן שלוקח לסדרה להגיע אל נקודת המפנה המשמעותית הראשונה בעלילה אנו מקבלים מעין אקספוזיציה ארוכה מאוד, אבל לא על תורפין עצמו אלא על משפחתו או ליתר דיוק על הדמות של אביו, תורס, לפני שנרצח על ידי אסקלד ואנשיו. תורס מתברר כאדם שעשה 180 מעלות באישיותו מלוחם מעורר אימה לאיש משפחה מסור ואמפתי, שזייף את מותו בשביל שלוות נפש. לבסוף קצין בצבא הנורדי חושף אותו ורוקם מזימה להתנקש בחייו כנקמה.

אמנם אינני מכיר את חומר המקור, אך למיטב הבנתי כל סיפור הרקע של תורפין ומשפחתו אינו מופיע בתחילת העלילה אלא רק בשלב מאוחר יותר. לשינוי הזה של הצגת סדר האירועים בעיבוד האנימה יש בהחלט יתרונות וחסרונות בולטים – מצד אחד סיפור הרקע מסביר לצופים מי היה תורס ומדוע תורפין כה נחוש להשיג את נקמתו, אך מצד שני העלילה מתקדמת כל כך לאט שלא אתפלא אם חלק מהצופים נטשו את הסדרה הרבה לפני נקודת המפנה הראשונה בעלילה, ואחרי שהושקע כל כך הרבה זמן מסך בתורס מי שלא קרא את התקציר עלול להרגיש שעשו לו פסיכו ולחשוב בטעות שחיסלו את הדמות הראשית בשלב מוקדם.

הבעיה היא שגם כאשר תורס מפנה את הבמה לתורפין בתור הדמות הראשית, האחרון עושה עבודה גרועה בזה. תורפין הוא דמות חד-מימדית של פקעת כעסים, שכל מה שמעניין אותה הוא איך להשיג את ההזדמנות הבאה לקרוא תיגר על אסקלד. הפרצוף הזועף תמידית של תורפין נמאס די מהר. פיתוח הדמות שלו פשוט נעצר אחרי שרואים את המעבר המחריד שלו מילד נאיבי וחמוד לבוגר רצחני בדם קר שמתעלם לחלוטין מכל מה שאביו לימד אותו בילדותו.

והמצב הזה מאפשר לאנטגוניסט שלנו, אסקלד, לגנוב את אור הזרקורים לעצמו די בקלות. אסקלד הוא מסוג האנטגוניסטים שפשוט כיף לשנוא – מצד אחד הוא כריזמטי ובעל חוש טקטי מצוין, אך מצד שני הוא גם רודף בצע מניפולטיבי שירחיק לכת בשביל עוד כמה מטבעות זהב בכיס. עד כה הוא הדמות המעניינת והמושכת ביותר של Vinland Saga אפילו יותר מהדמות הראשית הנוכחית, לטוב ולרע. אבל עדיין יש עוד כמה פרקים לפנינו, אז אולי המצב ישתנה בעתיד אם תורפין יחליט סוף-סוף לפתח אישיות או שדמות חדשה תיכנס לתמונה.

מי שמצפה ש-Vinland Saga תהיה סדרה אדג'ית עם המון אלימות ואיברים מתעופפים לכל עבר אמנם יקבל את מבוקשו, אך בעירבון מוגבל. הסדרה מנסה להראות יותר את הצדדים המכוערים של המלחמה, לדוגמה סצינה בה אישה מבוגרת מטפלת בתורפין הפצוע על אף ששניהם אויבים, אך זה לא מונע מהאחרון להוביל את אסקלד ואנשיו אל הכפר ולבזוז אותו. אבל כאשר מתרחש קרב, ויש מספיק כאלה, הוא מבוצע על הצד הטוב ביותר מבחינת ציור ואנימציה וכאן סטודיו Wit מוכיח את גדולתו.

עד כה עושה רושם שעיבוד האנימה של Vinland Saga יתקשה להשאיר את חותמו בזיכרון של הצופים לטווח הרחוק, לכן אם אתם מתלבטים האם לצפות בסדרה ההמלצה שלי היא לחכות לסיומה ואז לעשות עליה בינג'. העלילה זזה לאט מדי וצפייה בה על בסיס שבועי עלולה להרגיש מתסכלת מדי, מה גם שיש בעונה הנוכחית אופציות מעניינות יותר כמו דוקטור סטון.

משהו קטן לסיום, שאני לא בטוח האם הוא מפריע גם לאחרים או שאני סתם קטנוני: במהלך הסדרה עמים שונים מופיעים בה ומדברים ביניהם, כביכול כל אחד בשפה שלו אבל בפועל כולם מדברים יפנית. לדוגמה, אם תורפין מדבר נורדית עם חייל צרפתי שניהם ידברו ביפנית על המסך אבל לא יבינו זה את זה. הסיטואציות הללו חוזרות על עצמן ומרגישות לי קצת ביזאריות מדי. לא חשבתי שאי-פעם אגיד את זה, אבל לשם שינוי לא היה מזיק פה קצת "אינגריש" כדי שנוכל לדעת מתי דמויות מדברות בשפות שונות במקום לשבור את הראש על זה.

תגובות

במאמר זה

נגישות