דור הולך ודור בא: אחרי שמנגות ותיקות כמו נארוטו, בליץ' ועוד רבות הגיעו אל סיומן או לפחות נמצאות לקראת סיום, מגזין המנגה המפורסם Weekly Shonen Jump מרענן את מלאי הסדרות שלו. החידוש האחרון של הליין-אפ הוא סדרת מנגה חדשה בשם The Promised Neverland, שעושה רושם שהיא הולכת להיות שונה מאוד מסוג החומרים שהתרגלנו לראות במגזין.
The Promised Neverland היא מנגה שהחלה לצאת לאור בשבוע שעבר. היא נכתבת על ידי קאיו שיראי (Kaiu Shirai) ומאויירת על ידי פוסוקה דמיזו (Posuka Demizu). אחרי חיפוש מקיף באינטרנט לא מצאתי רקע על שני האישים הללו, מה שמביא אותי להנחה שזו המנגה הגדולה הראשונה עליהם עובדים השניים. העלילה מתחילה בבית יתומים ומתמקדת בילדה בת 11 בשם אמה, שפשוט חיה את חייה בשמחה ואושר יוצאי דופן בהתחשב בסיטואציה יחד עם שני חבריה, נורמן וריי, ושאר היתומים.
בהתחלה החיים בבית היתומים מצטיירים כגן עדן קטן עבור הילדים, אבל מהר מתחילים להתגלות סדקים באשליה הזו – ראשית כל, קשה מאוד להתעלם מהעובדה שעל צווארו של כל ילד מקועקע מספר סידורי בולט לעין. עוד רמז לכך שהדברים אינם כפי שהם באמת נראים הוא החובה שמוטלת על כל ילד לעבור שורה של מעין מבחנים פסיכומטריים על בסיס יומי. ומעבר לכך קיים האיסור הגורף על הילדים להתקרב אל גבולות המתחם בטענה ש"העולם בחוץ מסוכן". אם אתם שואלים את עצמכם את השאלה המתבקשת מדוע אף אחד מהילדים לא התחיל לשאול את השאלות המתבקשות, התשובה לכך היא פשוטה מאוד – אם תרעיף מספיק אהבה על ילד ותספק לו את צרכיו הבסיסיים, הוא לא יטיל ספק על סביבתו ועל האחראים עליו.
אבל לקראת סוף הפרק הראשון האשליה המתוקה הזו שהכל טוב ויפה בבית היתומים מתנפצת בצורה ברוטאלית, כאשר האמת המחרידה מאחורי התכלית המקורית של המוסד נחשפת במלואה בפני הדמויות המרכזיות של הסיפור. היו בסצינה הזו לפחות שני פריימים מזעזעים שלקח לי זמן עד שהצלחתי להוציא אותם מהראש. באותו רגע, גם הסדרה חושפת בפני הקורא את אופייה האמיתי – סדרת אימה שכנראה איננה בוחלת באמצעים כדי להפחיד, או לפחות לזעזע, את הקוראים שלה. וזה בדיוק מה שהופך את הסדרה הזו למבטיחה – היא שונה מהותית מליין-אפ המנגות ש-Weekly Shonen Jump נוהג להכניס למגזין שלו בדרך כלל. הסצינה שמתארת את התפנית בעלילה מתאימה יותר למנגות אפלות ומדממות בסגנון של Deadman Wonderland או Attack on Titan מאשר לסדרות שצברו כבר ותק מכובד במגזין כמו My Hero Academia, One Piece או Food Wars.
מבחינת רמת האיור, נכון לרגע כתיבת שורות אלה היא לוקה בחסר וצריכה לעבור ליטוש מסויים. למעט החלק הצבעוני, יש פריימים שחור-לבן שמרגישים בעיני המתבונן כאילו חסרים בהם יותר מדי פרטים, גם בציור הרקע של המקום בו מתרחשת הסיטואציה וגם בציור של הדמויות עצמן, כאילו המאייר ניסה לעשות לעצמו עבודה פשוטה ככל שניתן בלי לרדת מתחת לסף איכות כלשהו. זה לא שהציור חס וחלילה גרוע, ההיפך הוא הנכון – הוא די נעים לעין, לפחות בחלקים הקלילים יותר של העלילה – אבל כמו שרבים אמרו בעבר בצדק, "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים". אני יכול רק לקוות שהאיור ישתפר עם הזמן ולהתנחם בעובדה שהוא רחוק מאוד מלהיות קטסטרופלי כמו זה של בורוטו.
The Promised Neverland נראית, לפחות על בסיס הפרק הראשון שלה, כמנגה מבטיחה שיכולה לגוון מאוד את הליין-אפ של Weekly Shonen Jump. אבל כרגע ישנן שתי שאלות שנשארו פתוחות ויכולות להשפיע על עתיד הסדרה – הראשונה היא כיצד הקהל של המגזין יגיב, כי אם התגובות למשהו שונה כל כך מהמקובל יהיו שליליות יהיה זה רק עניין של שבועות עד שהקודקודים למעלה יחליטו להוריד את השאלטר; והשאלה השניה, שלדעתי חשובה לא פחות מהקודמת, היא האם The Promised Neverland תשמור על הסגנון האפל של הפרק הראשון או שהוא שימש רק כאירוע מכונן, שיניע את הדמויות המרכזיות לכדי פעולה ואז המנגה תהפוך ל"שונן" טיפוסי. כל מה שנותר לנו לעשות הוא רק להחזיק לה אצבעות ולקוות לטוב.