כל יוצר, לא משנה מאיזה תחום, תמיד נקלע לדילמה רצינית אותה הוא חייב לפתור – עד כמה הוא שואב מיצירות קיימות ועד כמה הוא מנסה לחדש כדי שליצירה שלו תהיה אופי משלה? סדרת האנימציה הנסיך הדרקון (באנגלית The Dragon Prince) שזמינה בימים אלה לצפייה עבור מנויי נטפליקס, היא דוגמה מצויינת לכך.
הסדרה הנסיך הדרקון נוצרה על ידי אהרון אהסז (Aaron Ehasz), ששימש בזמנו כתסריטאי ובמאי במספר פרקים של כשף האוויר האחרון המפורסמת. ספציפית, הוא עומד מאחורי שני הפרקים של המצור בסוף העונה הראשונה של הסדרה. אמנם התפקיד שלו בכשף האוויר האחרון לא היה בכיר כמו של היוצרים מייקל דנטה דימיטרו או בריאן קוניטזקו, אבל בהחלט יש לו חלק מהותי בתהליך הפקת יצירה זו. ואין ספק שהחוויה השפיעה עליו וחלחלה אל הנסיך הדרקון.
כדי ליצור דיון קצת יותר מעמיק, מנקודה זו והלאה צפו לספויילרים קטנים לשניים-שלושה פרקים הראשונים של הנסיך הדרקון. הקריאה היא על אחריותכם בלבד.
עלילת המסגרת של הנסיך הדרקון מתרחשת בעולם פנטזיה בו ניתשת מלחמה בין בני האדם במערב לבין האלפים והדרקונים במזרח, זאת לאחר שהראשונים מצאו "קסם שחור" ועוצמתי שניזון מחייהם של היצורים הקסומים שעד אז חיו איתם בשלום. במהלך הקרב הגדול האחרון בין הצדדים נהרג מלך הדרקונים ונהרסה הביצה שאמורה להכיל את יורשו לכתר, מה שמניע את יצר הנקמה של האלפים לדרוש צדק בסגנון עין תחת עין.
הסיפור עצמו מתמקד בשני נסיכים אנושיים צעירים – קאלום, הפרוטגוניסט ובנו החורג של המלך, שמחפש את מקומו בעולם; ואחיו הצעיר אזרן, יורש העצר. אל השניים האלה מצטרפת ריילה, מתנקשת אלפית עם בעיות ביטחון עצמי כשמגיע הרגע ליטול חיים, כאשר השלושה מגלים שביצת הדרקון לא הושמדה אלא הוחבאה ע"י המכשף הרע וירן שעובד לצד המלך, והם מחליטים להחזיר אותה אל מקומה הראוי בניסיון לעצור את המלחמה בין הגזעים.
ציינתי מקודם שהנסיך הדרקון שואבת בצורה ניכרת מכשף האוויר האחרון. אפשר לראות את זה בעיקר בעלילה – יש לנו עולם פנטזיה שרוי במלחמה, מעין "אוואטר" רק בצורת ביצה שצריך ללוות אותה בכל מקום כדי להחזיר את השלום, וכוחות קסם שמחולקים לאלמנטים של הטבע. עם הקונספט הזה לא עושה לכם תחושת דז'ה-וו חזקה, אני לא יודע מה כן יעשה.
כולנו סוקה
לפעמים כאשר העלילה איננה חזקה או מקורית מספיק היא לפחות נתמכת ע"י דמויות מעניינות או שובות לב. יש רק בעיה אחת קטנה – רוב הדמויות מתנהגות כמו סוקה מכשף האוויר האחרון במידה כזו או אחרת. וכאילו כדי להשלים את הדימוי, ג'ק דה סנה (Jack De Sena), שדיבב בזמנו את סוקה, מדבב גם את הדמות הראשית קאלום.
וזו אולי חלק מהבעיה העיקרית בארסנל הדמויות המרכזיות שמרכיבות את הנסיך הדרקון – אין מספיק בידול ביניהן מבחינת הרכב האישיות שלהן. אם בכשף האוויר האחרון סוקה שימש בתור האתנחתא הקומית הקבועה בחיזוק מזדמן של האהבה הקשוחה של טוף או רוח השטות של אנג, הפעם כולם מרגישים כמו שוטי הכפר. אפילו שני הילדים של וירן, סורן וקלאודיה, שנשלחים לאתר את הפרוטגוניסטים, נוטים להיות שטחיים ולהשתטות בלי הפסקה. הם אינם אפילו מתקרבים לעומק של זוקו ודוד איירו או בכלל מנסים להציע לצפה רבדים חדשים כלשהם. התחושה היא שהיוצרים רצו שנאהב את כולם, אפילו את המכשף הרע שלטענתו עושה את כל מהלכיו למען הישרדות הממלכה האנושית, ושאולי על הדרך לא נשים לב שכל הדמויות מרגישות פחות או יותר אותו הדבר.
על אף שהדמויות בפני עצמן אינן ממש מעניינות, האינטרקציה ביניהן אכן שובת לב – בעיקר הנסיונות בין שני האחים לבין ריילה לגשר על הפער הגזעי ועל הדעות הקדומות, שהתפתחו אחרי שנים של לחימה. שני הצדדים של החבורה הקטנה הזו מתחילים את המסע המסוכן שלהם עם מעט מאוד אמון זה בזה, ומרגש לראות איך לאט-לאט הם מתקרבים עד לרמה שהם מוכנים לשים את חייהם בידיו של השני. בנוסף, לטוב ולרע, לא חסר הומור בסדרה הזו ובאמת יש בה כמה בדיחות טובות שגרמו לי לצחוק בקול.
אלמנט אחר שלדעתי חשוב להתייחס אליו הוא הציור והאנימציה. בשנים האחרונות תעשיית האנימציה הן במזרח והן במערב עושה מעבר איטי אך בלתי נמנע מהציור המוכר לנו מלפני עשור אל שימוש מאסיבי בטכנולוגיית CGI ודמויות תלת-מימדיות. הנסיך הדרקון עושה שימוש מלא בטכנולוגיה זו. על אף שלפעמים ה-CGI של הסדרה עושה עבודה טובה מבחינת אפקטים והפרטים הקטנים, לפעמים הוא כושל כשזה נוגע לתנועה של הדמויות במרחב. רואים זאת בעיקר כאשר הדמויות עושות תנועות קטנות יחסית כמו להסתובב במקום או להניע את הראש, תנועות שנראות משום מה מגושמות ולא חלקות שגרמו לי לרגע לחשוב שאני חווה פה נפילה בקצב הפריימים לשנייה. מצד שני, האנימציה עושה עבודה מצוינת בסצינות שמתאפיינות בתנועה מהירה כמו קרבות, מרדפים וכ'ו.
לסיכום, אמנם הנסיך הדרקון היא סדרה כיפית לצפייה אבל היא איננה מחדשת כמעט דבר ומרגישה יותר מדי כמו כור מחצבתו של היוצר שלה. אם אהבתם את כשף האוויר האחרון ואתם מחפשים משהו דומה כנראה שאין סיבה אמיתית לא לצפות בסדרה הזו, אך אל תבואו אליה בציפיות גבוהות מדי. אם לא ראיתם את כשף האוויר האחרן בכלל, אין באמת מניעה שתראו אותה. בואו רק נקווה שהעונה הבאה של הסדרה תתקן את הבעיות של הנוכחית ותעניק לה על הדרך מאפייני אופי שיבדלו אותה ממקור ההשראה.