Star Wars: Squadrons מתעלה על כל הציפיות

גיל גוטקין הגיע אל Star Wars Squadrons בציפיות נמוכות מאוד, אבל הופתע לטובה כשגילה סימולטור יריות חלל כיפי עם עלילה

Star Wars Squadrons

לפעמים אנחנו שוכחים כמה כיף זה להיות מופתעים לטובה ממשחק שלא היו לנו ציפיות רבות ממנו. אל Star Wars Squadrons הגעתי עם ציפיות די נמוכות מכמה סיבות עיקריות: קודם כל, משחקים שמבוססים על סדרות או סרטים כמעט תמיד יוצאים לא מוצלחים במיוחד, למעט כמה יוצאי דופן. גם מה שחברת EA עשתה בשנים האחרונות לפרנצ’ייז הזה, וגם להרבה אחרים, כשהפכה אותו לסוג של מחלבת כספים עמוסת micro transactions לא היה נתון מאוד מעודד, ומעל כל אלה תג המחיר המוזל של המשחק היה שם כאילו בה להגיד: גם ככה לא השקענו במשחק הזה, אז הנה, קחו אותו בזול יותר.

אז ההפתעה הראשונה מגיעה כבר בדמות זה שמדובר במשחק שלם ומלא, בלי שום קניות נוספות או אופציות לרכישה תמורת כסף. כל המשחק אצלכם וזהו. זה ממשיך כשרואים את רמת ההשקעה במשחק, מבחינת עלילה וגרפיקה, למרות שהדגש הוא בכלל על הצד המולטיפלייר של המשחק.

החלק לשחקן יחיד של Star Wars Squadrons אמור להיות בעצם סוג של טוטוריאל ארוך שיכין אתכם לקרבות מרובי המשתתפים, אבל הוא כמעט משחק כיפי ושלם בפני עצמו, עם עלילה מעניינת ואורך של בערך 7-8 שעות. לא המון, אבל בכל זאת צריך לזכור שמדובר במשחק מוזל שמכוון מולטי פלייר.

העלילה מתרחשת אחרי טרילוגיית הסרטים המקורית, ונעה סביב פרויקט חדש של הרפובליקה החדשה שנקרא פרויקט Starhawk. בתחילת המשחק עליכם לבחור שני טייסים (או טייסות), אחד מצד המורדים ואחד מצד הרפובליקה, ובמהלך המשימות תשחקו את שניהם, אחד בכל פעם. לפני ואחרי כל משימה העלילה תתקדם מעט, וגם תהיה לכם אפשרות להסתובב בבסיס או בחללית, לדבר עם חברים ודמויות נוספות, ולקבל עוד יותר מידע על העלילה. הגרפיקה בחלקים האלה, כמו גם במשחק עצמו, מפתיעה באיכותה וברמת הפרטים, ופשוט כיף לנהל את כל השיחות האלה, שגם כתובות היטב, למעט המצלמה שממוקמת בגובה מעט מוזר וגורמת לכם להרגיש מאוד מאוד נמוכים מול שאר הדמויות שתדברו איתם.

מעבר לעלילה, Star Wars Squadrons הוא סימולציית יריות בחלל (עם תמיכה גדולה ב-VR, אבל לכמה מאיתנו יש באמת את המערכת הזו?). אפשר לקבוע בעצמכם עד כמה אתם רוצים שהמשחק ייטה לכיוון הריאליזם או יהיה פשוט ו”ארקיידי” יותר, אבל בכל מקרה, השליטה בחלליות השונות די קלה, ככה שתלמדו אותה די מהר, ועם הזמן תגלו את כל הניואנסים הקטנים שבה, שיעזרו לכם לשלוט בחלליות יותר מהר. החלליות השונות גם מרגישות אחרת בזמן המשחק, חלקן מהירות יותר, חלקן חזקות יותר, וכיף לנסות לשחק בכולן. בשעות הראשונות המסך ירגיש לכם קצת עמוס מדי, עם יותר מדי תצוגות ומכשירים שמסתירים את האקשן, אבל מתרגלים לזה די מהר.

המשימות עצמן לא מספיק מגוונות, אבל המשחקיות כל כך כיפית, הגרפיקה כל כך יפה והמוזיקה פשוט נהדרת, עד שכמעט שוכחים עד כמה המגוון במשימות לא גדול, ופשוט נהנים. לא זכור לי מתי בפעם האחרונה נהניתי כל כך ממשחק סימולציה, ושוב, מדובר בהפתעה רצינית.

המחסור במגוון סוגי משימות שונים מורגש גם כשעוברים לשחק בחלק מרובה המשתתפים של המשחק, וכנראה שלאורך זמן הוא מעט יימאס, אבל בינתיים עדיין מדובר בכיף גדול, שאפשר לחלוק עם עוד חברים. אני מקווה שלמרות המחיר הנמוך EA ישקיעו קצת בתיקונים ואיזונים במשחק, כי עכשיו לא מעט שחקנים נוהגים לשבת במקום אחד, בדרך כלל מאחורי איזשהו אסטרואיד תועה, ופשוט לצלוף בכל מי שעובר לידם, במקום באמת לשחק במשחק. אבל באמת מדובר בבעיות קטנות יחסית, ובמשחק מאוד מלוטש, כיפי ונגיש, גם למי שבדרך כלל מפחד מז’אנר משחקי הסימולציה.

אז משחק זול, שמבוסס על סדרת סרטים פופולרית, ומצליח להיות כיפי גם לבד וגם עם חברים? מי היה מאמין שדבר כזו יכול להתקיים בימינו, ועוד מידיה של EA? עכשיו נשאר רק להחזיק אצבעות שהם סוף סוף מבינים מה הקהל שלהם רוצה, וימשיכו לייצר עוד כאלה.

תגובות

במאמר זה

נגישות