המקום בינינו – גברים ממאדים, קלישאות מהוליווד

אמנם "המקום בינינו" מעביר את סרטי ה-Young Adult ממחוזות הפנטזיה אל המדע הבדיוני, אבל זה רחוק מלהספיק כדי להפוך אותו לסרט טוב

סרטי Young Adult, כלומר סרטים שמיועדים לבני נוער מתבגרים, בטח אלו שכוללים אלמנטים רומנטיים, כבר מזמן לא מסתפקים ברומן רגיל ובשנים האחרונות החלו להכניס איזשהו אלמנט של פנטזיה לסיפור – החל מרומן בעולם פוסט אפקוליפטי כמו משחקי הרעב, רומן בין נערה לערפד כמו בסדרת סרטי דמדומים, רומן בין נערה לזומבי (מת עליה) ועוד שלל רומנים בלתי אפשריים. כעת, מצטרף לחבורה המשונה הזו המקום בינינו, שמגולל רומן בין בחורה צעירה לבחור צעיר, אבל עלילת המסגרת עוברת ממחוזות הפנטזיה אל המד”ב.

הסרט נפתח בנאום של נתנאל שפרד (גארי אולדמן, האביר האפל), חוקר המשתף פעולה עם נאס”א על מנת להקים מושבה ראשונה על מאדים. במהלך הנסיעה למאדים מתגלה שהאסטרונאוטית בחבורה, שרה אליוט (ג’נט מונטגומרי, ברבור שחור), בהריון. בנאס”א מחליטים לשמור על התינוק בסוד מחשש ליחסי ציבור גרועים שרה מתה במהלך הלידה והתינוק נותר יתום. עוברות כמה שנים והתינוק כבר הפך לנער מתבגר העונה לשם גרדנר (אסא באטרפילד, המשחק של אנדר והילד החמוד מהוגו). החברה בה הוא חי מורכבת מרובוט בעל אינטליגנציה מלאכותית בסיסית וחבורת המדענים מהגיעו מכדור הארץ, ביניהם קנדרה (קרלה ג’וגינו, השומרים), שמתפקדת כמעין אמא מאמצת.

גרנדר מרגיש מבודד במאדים ומאוד רוצה לחיות בכדור הארץ, הן בגלל הרצון שלו למצוא את אביו והן בגלל טולסה (בריט רוברטסון, בחזרה למחר), נערה צעירה מקולרדו איתה יצר קשר ושמתחברת לתחושת אי השייכות של גרנדר שכן גם היא לא מרגישה שייכת – לא לאביה החורג שרוצה רק את הכסף שהיא שווה לו ולא לחבריה לכיתה. לאחר מאמצים רבים, הן מצידו והן מצד קנדרה, מסכימים בנאס”א לשלוח את גרדנר לכדור הארץ אבל לא לפני שהוא יעבור ניתוח מסובך שיעזור לו לשרוד בתנאים של כדור הארץ. כשהוא נוחת בכדור הארץ, נשלח גרדנר להסגר בכדי לשמור על בטחונו ולראות איך הוא מגיב לתנאים בכוכב אך הוא מצליח לברוח ולפגוש את טולסה. ביחד השניים יוצאים למסע בניסיון למצוא את אביו של גרדנר.

חלקו הראשון של המקום בינינו, שמתחיל בנאום ונגמר בבריחה של גרדנר מההסגר, משמים לחלוטין. ההיגיון, כצפוי בסרט מסוג זה, נזרק לפח לחלוטין והסרט מנסה להתמקד הרבה יותר בפן הרגשי של גרדנר. הבעיה היא שאין בשחקן הצעיר שום דבר סוחף או מעניין שיעזור לצופים להיכנס ולהיות מעורבים בסרט. אסא באטרפילד אומנם די חינני ומשחק לא רע, אבל אין לו את הכריזמה וה”סטאר קוואליטי” לסחוב סרט על גבו וזה ניכר מאוד בחצי הראשון של הסרט. למזלו, בחצי השני מצטרפת בריט רוברטסון. אמנם היא לא שחקנית גדולה במיוחד אבל כן כזו שמצליחה לסחוף אחריה מעט, הישג לא קטן בהתחשב בכמות הבעיות של הסרט.

הסרט מנסה להראות את ההתמודדות של גרדנר עם ביקורות הראשון בכדור הארץ, הן מבחינת ההתפלאות שלו מכל דבר והן מבחינת האינטרקציות החברתיות שהוא לא בדיוק מכיר – בשני המקרים מדובר בניסיון כושל. בפן החברתי, הדמות שלו מזכירה מעט את שלדון קופר עם כמה הבדלים קטנים אבל חשובים – היא לא מצחיקה, לא כריזמטית ולא מעניינת כלל.

הבעיה העיקרית של המקום בינינו היא התסריט שלו. מדובר בתסריט נוסחתי בצורה מרגיזה, הן מרמת הדיאלוגים המאוד נמוכה של הסרט ועד המהלכים העלילתיים, כולם צפויים ולא מעניין כלל, שכן אין לנו מראש שום חיבור לדמויות בשביל שיהיה לנו מספיק עניין במה יקרה איתם. את הסרט ביים פיטר צ’לסום (הנרקוד?) ונדמה שחוץ מלהגדיל את חשבון הבנק לא היה לו שום רצון בפרויקט. תחושה דומה נותן הצלם ברי פטרסון (רחוב ג’אמפ 22), כאשר שניהם עושים עבודה לא רעה ברמה הטכנית אבל התוצאה כל-כך ממוחזרת וחסרת מעוף שלא מצליחה לשפר דבר בסרט הדי משעמם הזה. גם הסיום של הסרט, שמכיל “טוויסט” קטן שאפשר לחזות מקילומטרים, לא בדיוק עובד לטובת הסרט.

בשורה התחתונה, התחושה איתה יצאתי מהמקום בינינו היא תחושה של בזבוז – קודם כל בזבוז של שעתיים מהחיים שלי. זה לא היה סרט מעצבן מדי, לא סרט גרוע מדי, אבל מאוד סתמי ומשעמם. התחושה השנייה היא פספוס של קונספט מעניין שקשור לבסיס של הסיפור, שבמקום ללכת למקומות מעניינים של מד”ב הולך למקומות קלישאתיים של רומנטיקה בשביל לרצות את הקהל שאני לא בטוח שיצא מרוצה, שכן בניגוד לסרטי Young Adult מצליחים אחרים סטייל דמדומים לסרט הזה חסרים שני הדברים החשובים ביותר – חיבור לדמויות וכוכב עם נוכחות.

תגובות

במאמר זה

נגישות