הסדרה הטלוויזיונית האחרונה המבוססת על קומיקס של מארוול מגיעה אלינו מ-Hulu, ומעבדת את הקומיקס הפופולארי Runaways, המכוון לקהל צעיר במיוחד. כדי להחיות את גיבורי–העל הצעירים, ואולי בצעד שגוי, הביאו את ג׳וש שוורץ וסטפני סאוואג׳, השותפים ליצירת סדרות הנוער הפופולאריות Gossip Girl ו-The O.C.
בשנים האחרונות מארוול טלוויזיה התנסו במגוון נרחב של תכנים, שאיכותם לא תמיד פעלה בקנה אחד עם הסטנדרט שהציבו יצירותיהם של האחות הגדולה, מארוול קולנוע. החל מסוכני ש.י.ל.ד המצויינת (ומשום מה השנויה במחלוקת), שעושה את עבודתה נאמנה כסדרת רשת מהסוג הישן והכיפי; דרך סדרות חברי הדיפנדרס במבע הקולנועי הכבד, במסגרת שיתופי הפעולה עם נטפליקס; ועד לכשלונות החרוצים יוצאי הדופן כמו הבלתי אנושיים. עכשיו כאמור מארוול מעבדים לראשונה בלייב אקשן את ה-Runaways, הקומיקס זוכה הפרסים שנוצר ב-2003 על–ידי בריאן ק. ווהן (מיוצרי Y: האיש האחרון) ואדריאן אלפונה.
https://www.youtube.com/watch?v=plyJQG-nRN0
אסטרטגיית המיני–בינג׳ של Hulu היתה לשחרר שלושה פרקים של ה-Runaways בו–זמנית, שפועלים ביחד כנקודת המוצא הדי–איטית של העלילה, דרך פרגמנטים של אקספוזיציות מרובות וצ׳יזיות: חבורת בני נוער מלוס אנג׳לס בעלי היסטוריה קרובה משותפת, מתחילים להתחבר–מחדש על רקע התגלית המזעזעת שהוריהם משתפים פעולה כחבורת רשעים, בעודם מקריבים בחורות צעירות למען מטרתם הנסתרת. בהתחשב בכך שהעונה מיועדת למנות רק עשרה פרקים, מוטב אם קצב הנרטיב יואץ משמעותית.
הבעיה המעוררת אנטיגוניזם ביותר של ה-Runaways היא שאמנם בני הנוער מגוונים להפליא (כמו במקבילה המקורית בקומיקס), אך המוצאים השונים כמעט מחליאים בקלישאתיות דרכן הם מוצגים. הייצוג הנורא ביותר, שגובל באנטישמיות על אף מוצאו היהודי של שוורץ, ללא ספק שייך למשפחת יורק היהודיה. גרט (אריאלה בארר) היא לוחמת הצדק החברתי וה״מכוערת״ של החבורה, כשהסדרה דואגת להדגיש עד כמה היא לא מושכת בכל הזדמנות, ובהתאם היא הילדה לצמד ההורים (בריג׳יד בראנה וקווין וויסמן המצויינים) המביך, המנותק, וחסר הקלאסה שלוקח שאריות אוכל הביתה ממסיבת ארוחת ערב מפוארת. הזווית המעודדת יותר היא שגרט, כמו במקור, יכולה לתקשר עם לא אחר מדינוזאור (בעבודת CGI סבירה לגמרי).
עוד בקרנבל הייצוגים האובר–סטיגמטיים ניתן למצוא את ניקו מינורו (ליריקה אוקאנו) מהמוצא היפני והגותית של החבורה; אלכס וויילדר (רנזי פאליז), החנון הלבבי השחור (מנקודות האור של הסדרה), שהוריו מעורבבים עם גנגסטרים באל איי; וצ׳ייס שטיין (גרג סאלקין) החתיך הדושבאג. כן, זה עד כדי כך צפוי ומשמים. ומעל כל השטחיות הרעה הזו – ניצבה לה הסצנה המיותרת בה צ׳ייס מציל מאונס את קרולינה דין (וירג׳ינה גרדנר), הבלונדינית המבוקשת (לצערי גרט עסוקה כמובן בלקנא בקרולינה, במקום להלחם בתסריטאים על הכנסת הסצנה הזו). לפחות כוחותיה המנצנצים של קרולינה הם היפים ביותר בבחינת הויזואליה שהסדרה מציעה.
https://www.youtube.com/watch?v=2Yux59ptbb4
דמות מסקרנת בחבורה היא מולי הרנאנדז, בליהוק מוזר (אלגרה אקוסטה) שלא מצליח להביע את העובדה שהיא צעירה יותר מחבריה. מולי היא מוטאנטית בעלת שם משפחה אחר (הייז) במקבילת הקומיקס, אך כאמור הזכויות לכל הנוגע למוטאנטים, כולל אפילו השימוש במילה, שייכות לפוקס. ניאלץ להמתין כדי לראות כיצד יסבירו את כוחות-העל של מולי. עם משחק מעט יותר קליל מצידה של אקוסטה, הדמות עשויה לעורר חיים בקרב הגיבורים המיוסרים, ולהוסיף תמימות וחן נדרשים.
הסדרה עוסקת לא מעט גם בהורי הגיבורים הצעירים, הדינמיקות המרובות ביניהם, והצרות האינסופיות שפוקדות אותן במהלך פשעיהם האיומים שמתנהלים מאחורי הקלעים. כך ה-Runaways מצד אחד מעמיסה על עצמה יותר מדי, אך מהצד השני לפחות המשחק של הקאסט הבוגר פחות נוקשה מהמקבילה הטינאייג׳רית, כשהדיאלוגים המוחלפים בין ההורים מוצלחים יותר גם הם. בהקשר זה, אני חושבת שמשפט גרוע יותר שקשור במילה Rebel לא נאמר מאז הטריילר לרוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים, וישנה סיבה מובנת מאליה מדוע אותו המשפט לא מצא את עצמו בגרסא הסופית של הסרט. שוב, הבעיה היא לא כמות עלילות המשנה, שדווקא שזורות היטב אחת בשניה, אלא שאף לא אחת מהן מספיק מעניינת בשביל לקבל זמן מסך.
https://www.youtube.com/watch?v=CN9Iea-Hf-Y
ה-Runaways כמעט חצי עונה בפנים, וכבר ניתן להכריז שלא מדובר בהברקת עיבוד מארווליסטי הראוי למקור הקומיקסי האהוב. עם אינספור עלילות סתמיות, קאסט לא אחיד ואווירה כללית לא סוחפת – הפרמיס הנפלא של הסדרה בנתיים לא מגיע, ובטח שלא רץ, לשום מקום. בצד החיובי, עונתה החמישית של ש.י.ל.ד כבר פה!
תגובות
