איך לגדל גיבור-על – חמוד וצפוי להחריד

אמא חד-הורית מגלה יום אחד שבנה בן ה-7 ניחן בכוחות על-טבעיים. האם סיפור המסגרת המבטיח של "איך לגדל גיבור-על" מספיקים כדי לספק את הסחורה?

איך לגדל גיבור-על

אין ספק שז’אנר גיבורי-העל כבש את המיינסטרים בקולנוע ובטלוויזיה ואולי אפילו כבר הציף את השוק, לטוב ולרע. התוצאה היא שכבר קשה להתבלט בין מגוון היצירות בתחום. כאן נכנסת לתמונה הסדרה איך לגדל גיבור-על (במקור Raising Dion), שמנסה לתפוס את מקומה באמצעות סיפור על אמא שמגדלת ילד קטן וצריכה להתמודד עם כוחותיו שפתאום מתגלים יום אחד.

שתי הדמויות המרכזיות בעלילה הן דיון (ג’סיאה יאנג), ילד בן 7 אפרו-אמריקאי; ואמו האלמנה ניקול (אלישה וויינרייט, Shadowhunters), שנאלצת לתמרן בין שמירה על הסוד של בנה לבין דאגות “של גדולים” כמו פרנסה. שניהם מתמודדים עם האבל על מות אב המשפחה ועוברים לשכונה חדשה מתוך מחשבה שמשנה מקום משנה מזל. את השניים מלווה פט, החבר הכי טוב של האבא המנוח, בגילומו של ג’ייסון ריטר (המדבב של דיפר מגראביטי פולס). הסיפור מבוסס על קומיקס קצר של דניס ליו (Dennis Liu) שיצא לאור ב-2015.

בואו נדבר רגע על הליהוק של דיון. בדרך כלל אין לי ציפיות כלשהן משחקנים ילדים, שכן מפאת גילם הניסיון שלהם במשחק מוגבל מאוד. על אף זאת, ג’סיאה יאנג מצליח למרות גילו הצעיר, או אולי בעצם בזכותו, לגלם דמות שכובשת את הלב: דיון חמוד להחריד עם התמימות הילדותית שלו, יש בו הרבה חן ואתם תתאהבו בו במהרה אם רק תרשו לעצמכם. יאנג עושה את התפקיד בצורה נהדרת ואני מקווה שככל שיגדל ויתבגר נזכה לראותו יותר על המסך.

אבל שלא יהיה לכם ספק – איך לגדל גיבור-על איננה מיועדת ספציפית לילדים ובנקודות מסוימות אף עלולה להיות אפלה מדי עבורם, בעיקר בסצינות בהן מופיע האנטגוניסט שאת זהותו מנסים לפענח. בתמונה הגדולה, הדמויות המבוגרות מקבלות הרבה יותר זמן מסך בהשוואה לדמויות הילדים. על הדרך הסדרה עוסקת גם בנושאים רגישים כמו אובדן, גזענות, קבלת השונה, מציאת מקומך מחדש אחרי שחרב עולמך ועוד. הסוגיות הללו מועברות על ידי הילדים והמבוגרים, כל אחד בדרכו שלו – לדוגמה, ניקול מחפשת כיצד להמשיך הלאה עם חייה אחרי מות בעלה ודיון מנסה להשתלב בחברת הילדים בבית הספר, שאינם ממהרים לקבל אותו בברכה כחברם.

שתי בעיות מרכזיות מעיבות על הצפייה בסדרה, אחת הטכנית והשנייה עמוקה יותר. נתחיל מהטכנית: התרגום לעברית בנטפליקס פשוט קלוקל ורואים זאת כבר מהרגע הראשון. שם כל פרק בסדרה מתחיל במילה Issue, לדוגמה Issue #102: Fortress of Solitude. משום מה החליטו שהתרגום הטוב ביותר למילה הוא “בעיה”, על אף שיש אלטרנטיבות טובות יותר בהקשר זה. שגיאות בסגנון הנ”ל קיימות גם בדיאלוגים עצמם, וזה חבל כי הן היו יכולות להימנע מראש אילו המתרגמים היו עוצרים רגע לחשוב על ההקשר של הדברים או – חזיז ורעם – פותחים מילון אנגלי-עברי כדי לבדוק משמעויות נוספות כאשר התרגום נשמע חורק.

הבעיה השנייה והמהותית יותר בעיני היא אי-מימוש מלוא הפוטנציאל של הסיפור. קו העלילה המרכזי בו על דיון לשלוט על כוחותיו כדי שיוכל להתמודד עם האנטגוניסט פשוט אינו מצליח להמשיך לייצר עניין לאורך זמן. התעלומה סביב זהות האנטגוניסט האנונימי קלה מדי לפיצוח כבר בשלב מוקדם של הסדרה, חלקית בגלל שהעלילה איננה מספקת לצופים אלטרנטיבות במי לחשוד, וכל מה שנותר הוא לחכות מתי ה”סוד” יתגלה ובאילו נסיבות. בנוסף, לפעמים העלילה נופלת למקומות צפויים מדי. אמנם הסיפור מוצלח כמכלול, אך הפוטנציאל שלו היה יכול להיות מנוצל טוב יותר על ידי תסריטאי ובמאיים יצירתיים מספיק.

אמנם איך לגדל גיבור-על היא כנראה איננה אחת מהסדרות הטובות ביותר של הז’אנר ותמצאו בנטפליקס אלטרנטיבות מוצלחות ממנה, אבל היא חביבה מאוד ומלאת חן בדרכה שלה. אם עוד לא נקעה נפשכם מגיבורי-על ואתם מחפשים נשנוש קליל להעברת הזמן בסוכה – תנו לה צ’אנס.

תגובות

במאמר זה

נגישות