פסיכו-פס הוא אולי סיפור המד"ב הדיסטופי המעניין ביותר שנחשפתי אליו דרך תעשיית האנימה. כלומר, לפחות בעונה הראשונה של הסדרה כי בעונה השנייה רמת העלילה התדרדרה אחרי שניסו לטחון את אותם רעיונות עד דק והתוצאה הייתה קטסטרופלית ועם חורים שאפשר להעביר דרכם צונאמי. אז האם העונה השלישית של פסיכו-פס למדה מטעויות העבר?
למי שאינו מכיר, נסביר ממש בקצרה שבעולם של פסיכו-פס יפן מנוהלת ע"י מערכת בשם סיביל, שבעזרת מצלמות שמפוזרות ברחבי המדינה יכולה למדוד ולכמת למספרים את הבריאות הנפשית ופוטנציאל הפשיעה של כל תושב ותושב. אם הערך חורג מטווח הנורמה, יחידה משטרתית נשלחת ללכוד אותו כדי להשימו בבידוד או במקרים חמורים יותר אף להוציאו להורג. העלילה עוקבת אחרי יחידה שכזו.
כבר מהרגע הראשון העונה השלישית פסיכו-פס הצליחה להפתיע, אך לא בהכרח לטובה. הסיבה לכך היא שרוב הדמויות המוכרות לנו מהעונות הקודמות הוחלפו בחדשות. הפרוטגוניסטית, המפקחת אקאנה טסונמורי, סגורה מאחורי סורג ובריח בנסיבות מסתוריות. מחליפים אותה כדמויות מרכזיות שני מפקחים חדשים: הראשון הוא קיי, מעין גרסה ידידותית יותר של גינוזה הקפדן מהעונה הראשונה; השני הוא ארטה, ששמחת החיים הקצת מוגזמת שלו גובלת לפעמים ברפלקס בחילה בעיני. שני אלה מובילים את היחידה ואת העלילה, כשבמקביל מדי פעם דמויות מהעבר יקפצו לביקור על המסך.
https://youtu.be/ODwQuD9ov2k
אין לי בעיה עם החלפת הדמויות. לפעמים מהלך כזה יכול להיות אפילו מבורך. אבל הבעיות צצות מהר מאוד כאשר העלילה מנסה להתקדם. אני חושב שהדבר שהכי הציק לי בעונה הזו היה שלארטה יש… כוחות. כן, איכשהו יש לו את הכוח להיכנס לטראנס ולראות אירועים מהעבר אם יש לו מספיק פרטים על הנפשות הפועלות. אל תצפו להסבר איך ולמה כי כל מה שתקבלו זה משפט סתמי קצר על "סימפתיה מועצמת" וזהו. בעולם שמבוסס על סוג של מדע לאורך כל דרכו, האלמנט החדש הזה מרגיש כה תלוש שהרגשתי צורך לוודא האם אני צופה בסדרה הנכונה.
נקודה חלשה נוספת בסיפור היא האנטגוניסט, או יותר נכון היעדרו. אם בעונה הראשונה של פסיכו-פס היה לנו את מאקשימה, האנרכיסט הגאון שהמערכת איננה יודעת כיצד לשפוט אותו, בעונה הזו אין אנטגוניסט משמעותי מספיק להיאחז בו. הדבר הכי קרוב שנמצא זה ארגון מחתרתי בשם Bifrost, שהוא כנראה הגרסה של הסדרה לקונספירציית אילומינטי. בפועל הדמויות ששייכות אליו בקושי מקבלות זמן מסך והן בעיקר מושכות בחוטים במלים בלבד. בכלל, כל הסצינות שעסקו בהן הרגישו יבשות כמו לצפות בקבוצת מבוגרים משועממים משחקים מונופול.
שינוי מעניין נוסף בעונה הזו הוא שכל פרק הוא כפול, כלומר באורך של כ-40 דקות. זה מאפשר יותר מרחב תמרון בקצב ההתפתחויות של האירועים על המסך. מצד שני קיבלנו בעונה הזו 8 פרקים בלבד, שגם הם אינם סוגרים את הסיפור כיאות ואם תרצו לדעת איך הוא נגמר תיאלצו לחכות לסרט ההמשך שיצא מתישהו בעתיד.
באופן טבעי, יכול להיות שהסיפור ידבר יותר אל הציבור היפני מאשר למערבי. העלילה בעונה השלישית עוסקת בכמה נושאים בולטים בסדר היום של יפן בעולם האמיתי, העיקרי שבהם הוא הצורך לפתוח את שערי המדינה להגירה מבחוץ לאור הזדקנות האוכלוסיה המקומית וההשלכות הנלוות לכך. בפרק אחד ניסו אפילו להעביר שיעור צבעוני וידידותי ככל האפשר לנושא המשמים של היווצרות בועת נדל"ן.
מבחינת אנימציה ופס קול, העונה השלישית מנסה לשמור כמה שיותר על הסגנון שאפיין את העונות הקודמות וטוב שכך. הסצינות שומרות על הגוון הסייבר-פאנקי שלהן והפתיח של העונה מרגיש פילם-נוארי כיאה לסדרת משטרה-בלשים, אז כנראה שלפחות ברובד הזה הצופים ירגישו בבית.
https://youtu.be/bQpys1rdD28
אז האם פסיכו-פס למדה מהטעויות של העונה השנייה? מצד אחד כן כי היא מנסה להציג רעיונות חדשים, אך מצד שני אין זה אומר בהכרח שהרעיונות החדשים הללו טובים כי הם סוטים כה רחוק מקווי הבסיס שאפיינו את מהות הסדרה. לכן, העונה הזו מרגישה יותר כמו ספין-אוף מאשר המשך של הסדרה המקורית.
אני מחזיק בדעה שעדיף לראות את העונה הראשונה בלבד של פסיכו-פס ולפרוש בשיא, אך אם עדיין ברצונכם לצפות בעונה השלישית אז בואו קודם נעשה קצת סדר: חוץ מ-3 עונות לפסיכו-פס יש גם סרט באורך מלא וטרילוגיית סרטים קצרים בשם Sinners of the System. בפועל, חוץ מהעונה הראשונה אינכם חייבים לצפות בשום דבר שיצא לאחר מכן כדי לצפות בשלישית לאור הניתוק הכמעט מוחלט שלה מאירועי חומר המקור, אבל כן הייתי ממליץ במינימום לצפות בסרט השלישי של Sinners כדי לחסוך לעצמכם כמה סימני שאלה בפרק הראשון.
תגובות
In this article
