אי-שם בתחילת שנות ה-2000 כל ילד חלם להיות פוקימון מאסטר, או לפחות עקב באדיקות אחרי סדרת האנימציה ששודרה בזמנו בערוץ הילדים. עשרים שנה לאחר מכן יש לנו תירוץ נהדר לחזור אל הנוסטלגיה הזו, אבל הפעם עם טאץ' ישראלי – פוקימון כחול לבן, משחק מעריצים שמעביר את המסע להפוך לפוקימון מאסטר אל גבולות ארץ הקודש.
המשחק, שזמין להורדה באתר של מפלצות כיס, מגיע עם 151 פוקימונים משלו, רובם מקוריים וחלקם מגיעים עם טאץ' ישראלי מובהק. אין לכם מושג כמה התפוצצתי מצחוק כאשר פתאום קפץ מולי פוקימון שנראה באופן מחשיד כמו הלוגו הישן של ערוץ הילדים, או כשהוצע לי בתחילת המשחק לבחור פוקימון בצורת יעל שנקרא Negeveer (הלחם של המלים נגב ו-Deer). רשימת הפוקימונים כוללת גם שלושה סוגים חדשים: דת, מדע ותרבות, כל אחד עם היתרונות והחסרונות שלו. זה מייצר פתח לפוקימונים בלתי קונבנציונליים כמו פוקימון בצורת חנוכייה, פוקימון פיתה עם פלאפל, פוקימון דיסק-און-קי ועוד. יצירתיות לא חסר פה.
המסע לתפוס את כולם מוביל את השחקן לאורך ולרוחב מדינת ישראל. אתם תתחילו את המסע שלכם ביבנה ומשם תצאו לאסוף את כל התגים הנדרשים, כאשר לכל עיר יש את האתרים והמאפיינים הייחודיים לו: בירושלים תוכלו להשתתף בדיון בכנסת ולעשות קניות בשוק מחנה יהודה, ברחובות יש אפשרות לבקר במכון וייצמן, בחרמון תצטרכו להתמודד עם תנאי השלג הקשים ובדימונה יש "מפעל טקסטיל" חשוד למראה. בדרך לשם תיאלצו להילחם במאמני פוקימונים אחרים, שבטאץ' הישראלי כוללים ערסים, חרדים, סטלנים, פרחות, הייטקיסטים, חיילי צה"ל ומדי פעם "צוות חמאס", התחליף המקומי ל"צוות רוקט".
פוקימון כחול לבן הוא פרויקט נהדר ורואים שהשקיעו בו המון זמן ומחשבה, אבל הוא סובל משתי בעיות עיקריות שפוגמות בו.
הבעיה הראשונה היא תחושה קשה של חוסר איזון ברמת הקושי של המשחק. כמו בכל משחק פוקימון, תידרשו בתחילת הדרך לבחור פוקימון ראשון מתוך שלושה: מים, צמח או אש-מעופף. אבל ברגע שתצאו לשטח כדי לאמן את הפוקימון שלכם אתם תיחשפו לרמת קושי בלתי סבירה בגלל סוגי הפוקימונים שמסתובבים שם. במקום פוקימונים "רגילים" שאין להם יתרון מיוחד ואפשר להתאמן עליהם בקלות, תיאלצו להתמודד עם פוקימוני חשמל, עשב וחרקים. המשמעות היא שאם אתם משחקים בפעם הראשונה ובחרתם פוקימון מים (כמוני) אז נדפקתם חזק, אם אש-מעופף אז רק חצי נדפקתם ואם צמח אז הקרבות ירגישו כמו סוג של מלחמת התשה. הפתרון שמצאתי היה לעבוד עם שני פוקימונים כדי ששניהם יקבלו נקודות ניסיון, אבל זה מכפיל את זמן החרישה הנדרש כדי לטפס בסולם הדרגות.
הבעיה מחמירה עוד יותר כאשר מגלים שרוב הפוקימונים שייכים לשני סוגים, מה שמחפה על החולשות הבסיסיות שלהם. תוסיפו על זה כל מיני תכונות נסתרות כמו פוקימון אבן שחסין להתקפות מים ופוקימון מעופף בצורת עפיפון שרק מתחזק אם תנסו לפגוע בו עם מכת ברק. אמנם יש באתר פוקדקס עם כל המידע הזה, אבל פחות סביר שתרוצו אליו כל רגע וכשמגלים את הדברים הללו בדרך הקשה רמת התסכול עולה פלאים.
הבעיה השנייה של פוקימון כחול לבן מורכבת משורה של בעיות טכניות. המשחק סובל לעתים מנפילה בקצב הפריימים, בעיקר אם תסתובבו בערים גדולות כמו תל אביב או ירושלים. חמור מכך היא הנטייה של המשחק להתרסק ללא אזהרה אחרי בערך שעתיים של משחק רציף, וכולנו יודעים שבמשחקי פוקימון אין חיה כזו שמירה אוטומטית אז אתם יכולים לדמיין כמה עצבים זה יכול לגרום. באג אחר, פיקנטי יותר, התרחש כאשר הוריתי לפוקימון העל-חושי שלי להשתגר חזרה לפוקימון סנטר של העיר ערד אבל במקום להגיע לשם מצאתי את עצמי תקוע באיזו פינה מושחרת של קצה המפה.
אינני יודע האם במסגרת הפיתוח עבר המשחק איזשהו שלב של בדיקות בטא מול קהל רחב, אבל התחושה שלי היא ששתי הבעיות הללו היו יכולות להימנע מלהיכנס לתוצר הסופי אילו היו מתקיימות כאלה. פוקימון כחול לבן הוא בשורה התחתונה משחק כיפי עם נגיעות שיחממו לישראלים את הלב אבל סובל מבעיות מהותיות שמעיבות עליו, וחבל. אבל בכל זאת, ח"ח גדול על היוזמה.
תגובות
