אם לא צפיתם בסרט פדינגטון 2, התגלית שסרטו השני של הדוב האגדי נמצא על 100% עגול ב-Rotten Tomatoes עשויה להגיע כהפתעה תמוהה. אם כבר צפיתם בפדיגנטון 2, לא תסכימו על אף אחוז אחר של ביקורות חיוביות למעשיה הקולנועית הטהורה הזו. לאחר שהפתיע עם הסרט הראשון המופלא מ-2014, פול קינג חוזר לכתוב ולביים הרפתקאה צבעונית נוספת של פדינגטון ומשפחת בראון.
הסרט הקודם היה סיפור המקורות של פדינגטון בהגיעו לביתם של הבראונים שברחוב ווינדזור גרדנס. הסיקוול מתחיל כשהדוב עם מעיל הסטודנטים והכובע האדום כבר ממוקם היטב בבית המשפחה, שהפכה להיות משפחתו שלו, ובקרב כל אנשי השכונה שמעריצים את נוכחותו המרגיעה. פדינגטון מחמם–הלב יוצא לחפש עבודה בשביל לקנות ספר פופ–אפ ארטיסטי ויקר המתאר את לונדון, כמתנה ליום הולדתה ה-100 של דודתו לוסי שגדלה אותו. החשיבות של דודה לוסי חוזרת שוב ושוב, כמחנכת שלמדה את פדינגטון את שיעורי החיים החשובים ביותר, אותה הדרך האדיבה והלא–שופטת שהוא מעביר הלאה, בין אם הוא בכלל מנסה או לא.
מדי פעם מגיע סרט שמציג דמות שלא רק משפיעה על סביבתה להיות טובה יותר, אלא גם על הקהל שלה, והצפיה בפדינגטון 2 אכן מעוררת השראה ברמה הזו. ואגב, איזה מרענן זה שסיקוול מקבל לשמו פשוט מאוד את הספרה 2 כתוספת לשם הסרט המקורי, מבלי להתנצל או לנסות להסוות את היותו סיקוול. דקויות העדינות של פדינגטון הן כל כך אינסופיות, ומתגלמות כמובן גם על–ידי קולו החם, חסר–הגיל והסבלני של בן וויישו שמדובב אותו, כאילו הוא נועד לכך. הדינמיקה המקסימה שלו עם משפחת בראון, שהוריה מגולמים על–ידי סאלי הוקינס (צורת המים) ויו בונוויל (רוברט קרולי מאחוזת דאונטון), מצליחה לעבור רבות בזכות יכולת הגשת ההומור הניואנסי והמשחק האמין של הקאסט, שרובו ככולו השליך את הציניות מחוץ לתמונה כדי שהסרט האגדתי הזה יעבוד.
במידה מסויימת, פדינגטון מזכיר את החייזר האהוב על כולם אי.טי, שלא מנסה לכפות על אף אחד במשפחתו המארחת להתנהג אחרת, אך טוב לבו ויכולת הקבלה שלו מעודדים את כולם להשתפר בכל זאת, ומעבר לכך – להתאחד. כמו באי.טי, גם בפדינגטון 2 המשפחה כולה נרתמת יחד עם חבריה לחלץ מהרשויות את התוספת האחרונה למשפחה, כשפדי שלנו מוצא את עצמו מאחורי הסורגים למשך זמן לא מבוטל של הסרט, כמובן שלא בצדק. קולו של וויישו במקרה הזה מדגיש את הבהלה העמוקה אך הנעימה של פדינגטון מכך שאדם מולו רק יעז לחשוב שהוא יעבור על החוק. פדינגטון 2 גם משלב שלל רפרנסים תרבותיים להפליא, כשלמשל במשפט של פדינגטון, בו הוא מקבל גזר דין לא פרופורציונלי לעבירה בה הוא מואשם, אחת הדמויות מזכירה במדוייק, כביכול בהקשר אחר, את המחזמר עלובי החיים.
הכלא הוא מיקום אידיאלי ורדיקלי כדי להדגיש רק עד כמה פדינגטון תמיד ימצא את הטוב באדם שלידו, יהפוך כל אוייב לחבר, ויהפוך כל אפור לורוד: וזה באופן מילולי, לאחר שהוא צובע את המדים של כל אסירי הכלא המקבילים בורוד בשוגג. המילה שוגג היא מילה מהותית כשמדברים על פדינגטון, שהוא בכל זאת דוב, ותושב חדש בקהילה אנושית ובעיר ענקית ועמוסה מאורעות והזדמנויות כמו לונדון. פדי ידוע עבור הבלאגן הסלפסטיקי שהוא עושה מתוך תמימותו וחוסר ההיכרות שלו עם דברים שהפכו לטריוויאלים עבור בני האדם, וקינג כבר הוכיח שהוא יודע לביים את הסיטואציות המשעשעות בצורה אנטלגנטית, כלל לא מוגזמת ורגועה, אם כי אולי במקרים בודדים ארוכות מדי. הסרט מיועד לילדים בראש ובראשונה, ולשם כך ההומור הפיסי הלא–מכוון של הדוב הקטן מתאים, אבל באופן מעניין, לוקח את הזמן שלו בניגוד לכל מה שצעירי שנות ה-2000 מכירים.
היופי המרהיב ביותר שקינג יוצר בפדינגטון 2, ויש הרבה ממנו, הוא כנראה הויזואליה הקרניבלית הפנטסטסית בעלת האורות והצבעים העמוקים של היריד, בו המשפחה מבקרת מספר פעמים. ביריד, הבראונים פוגשים את דמות השחקן היהיר והססגוני פניקס, שמגולם במלוא ההומור העצמי על–ידי יו גרנט הכריזמטי. גרנט לא פחות ממבריק פה, בתפקיד מבדר שנותן לו לזרוח הכי בוהק שזרח מזה שנים, בתוך מגוון דמויות שונות בתכלית, כשעם כל דמות אי אפשר לדעת מתי ואיפה היא מתחילה וגרנט מסתיים.
עם האופטימיות והחיוביות של פדינגטון האייקוני שמגיעות עד אין קץ, פדינגטון 2 מוקדש לשינוי שדמות אחת יכולה לעשות בחייהם של רבים, ולשינוי שהצפיה בסרט אחד יכול לעשות עבור מליונים. רק תוודאו שאתם לא מפספסים את הסיקוונס שמציג במהלך הכתוביות, שהוא, כמו הסרט כולו, ממש ההתגשמות הקולנועית של מרמלדה.
תגובות
