My Hero Academia: Heroes Rising – פינוק אמיתי למעריצים

הסרט My Hero Academia: Heroes Rising כנראה ילהיב כל מעריץ של המותג ומוכיח שסרטים שמבוססים על סדרות אנימה יכולים, לשם שינוי, להיות מעניינים

My Hero Academia: Heroes Rising

סרטים באורך מלא שמבוססים על סדרות אנימה פופולריות הם לרוב בזבוז של זמן במקרה הרע או דרך סבירה לשרוף שעתיים מול המסך במקרה הטוב. הסיבה לכך היא שמרחב התמרון שלהם צר מאוד כי אסור שאירועי הסרט ישפיעו או יסתרו על עלילת הסדרה, מה שמגביל את היכולת שלהם לחדש משהו למעריצים. על אף זאת, הסרט My Hero Academia: Heroes Rising מתמודד עם המגבלה הקשה הזו בהצלחה מרובה. כיצד? התשובה בהמשך.

לפני שניגש לדון בסרט עצמו, חשוב לציין שהצפייה בו מומלצת רק אחרי שסיימתם לראות את העונה הרביעית של סדרת האנימה. המלצה זו נובעת מהעובדה שדמויות שעוד לא הופיעו בסדרה עצמה כן מקבלות תפקיד בסרט, אז עדיף לראות את העונה במלואה כדי לחסוך לעצמכם שאלות. נותרו לעונה הרביעית של My Hero Academia רק עוד מספר פרקים בודדים, אז נסו להתאפק – זה יחסוך לכם שאלות מיותרות. מי שקורא את המנגה חופשי לצפות בסרט כבר עכשיו.

עלילת My Hero Academia: Heroes Rising שולחת את איזוקו מידוריה ואת שאר הגיבורים המתלמדים לעיר שלווה על אי מרוחק במסגרת תרגיל, בו עליהם לנהל מעין סוכנות גיבורים מאולתרת בכוחות עצמם, ללא שום מעורבות של גיבורים מקצועיים מהאקדמיה. הדברים מתנהלים יחסית על מי מנוחות עד שאנטגוניסט בשם Nine מגיע לאי כדי לגנוב כוח של אחד מהתושבים, שיהפוך אותו בשילוב כוחותיו האחרים לבלתי מנוצח, בדומה לדארת’ ויידר של הסדרה All For One. מכאן העניינים מסלימים מהר מאוד.

בתחילת הביקורת טענתי כי My Hero Academia: Heroes Rising הוא סרט מוצלח על אף הבעייתיות של סרטים מסוג זה. בסדרת האנימה יש מוטו שחוזר על עצמו: “Go beyond, Plus Ultra”, שמשמעותו היא למתוח את גבולות היכולת כדי להגיע לשיאים חדשים. ההצלחה של הסרט נובעת מכך שסטודיו Bones, ככל הנראה, לקח את המוטו הזה ברצינות והתוצאה בהתאם.

ראשית כל, רואים כבר מהרגע הראשון שסטודיו Bones השקיע רבות בציור ובאנימציה של הסרט. כל הציורים מפורטים ומלוטשים, גם בקטעים הנינוחים יותר של העלילה. בהמשך, האנימציה המרהיבה תדאג שלא תורידו את העיניים מהמסך אפילו לרגע בקטעי האקשן, ויש רבים מהם – כל אחד מ-20 הגיבורים המתלמדים, גם המשניים יותר שביניהם מבחינה עלילתית, נהנה מאור הזרקורים בנקודה כזו או אחרת.

האנימציה הזו בשילוב עם פס קול אדיר ומרגש שמוכנס ברגעים הנכונים יוצר אפקט כמעט היפנוטי, בעיקר לקראת סוף הסרט. טעימה קצרה אבל איכותית מפס הקול הזה קיבלנו במהלך העונה הרביעית בקטע בו איזוקו מציל את ארי.

אבל הגבולות פה נמתחים לא רק מבחינת ערכי הפקה אלא גם מבחינה עלילתית. לדעתי, סוד ההצלחה של הסרט הראשון My Hero Academia: Two Heroes הוא בהחלטה להגשים למעריצים פנטזיות או מצבים שסדרת האנימה עצמה לא תוכל להציג, כמו מה היה קורה אילו איזוקו והמנטור שלו, הגיבור לשעבר All-Might, היו יכולים להילחם זה לצד זה. Heroes Rising עושה מהלך דומה, אחרי אישור של יוצר המנגה הוריקושי, ומציב את איזוקו ושאר הגיבורים בקרב מול יריב שדומה ביכולות שלו ל-All For One. טוויסט גדול נוסף, שבוודאי העסיק כמה כותבי פאנפיקים ברחבי הרשת, מגשים פנטזיה אחרת לקראת סוף הסרט אבל ניתן לכם לגלות אותה בעצמכם. במלים אחרות, העלילה הורכבה תוך מחשבה רבה על השאלה מה מעריצי My Hero Academia היו מתלהבים לראות, בניגוד לסרטים אחרים שמבוססים על אנימות, שממציאים איזה אנטגוניסט גנרי עם מניע מצוץ מהאצבע כתירוץ להילחם במישהו. כן, אני מסתכל עליכם, סרטי נארוטו ובליץ’.

החיסרון היחיד שהצלחתי לאתר בסרט הוא שהקטעים הקומיים שמבליחים פה ושם בשלבים המוקדמים של העלילה הם די חלשים, אבל סך כל זה אינו פוגע בחוויה הכללית אז מדובר בחיסרון זניח יחסית.

לסיכום, אם אתם מעריצים של סדרת האנימה ו/או המנגה, אתם הולכים ליהנות מאוד מ-Heroes Rising. הסרט הזה נתפר במיוחד עבורכם. אני באופן אישי נהניתי ממנו מאוד ומחזיק אצבעות שיהיה סרט שלישי, על אף שהסיכוי לכך קלוש – הוריקושי עצמו אמר שהוא בספק אם יהיו יותר משני סרטים. אבל Plus Ultra, לא?

תגובות

במאמר זה

נגישות