
כשהוא יצא ב-2014, Shadow of Mordor היה הפתעה אמיתית. משחק שמבוסס על סדרת סרטים וספרים מצליחה (ובקרוב אולי גם סדרת טלוויזיה), שהצליח לחמוק מתחת לרדאר ולהיות משחק מצוין, למרות שמשחקים מבוססים על סרטים הם בדרך כלל לא הרבה יותר מסתם משחקים סבירים. לא רק שהוא היה כיפי במיוחד, הוא גם הביא לעולם קונספט חדש של מערכת אויבים דינמית, שהפכה למערכת הכי מדוברת באותה השנה, וגם זיכתה אותו בלא מעט פרסי "משחק השנה".
עכשיו הגיע אלינו משחק ההמשך, Shadow of War, והוא לא משנה הרבה ממשחק המקור. איך אומרים? אם זה לא שבור אז אל תתקנו? זו בדיוק הגישה של המפתחים פה. כמעט בכל צורה המשחק החדש מזכיר את המשחק המקורי, בגרפיקה, במערכת הקרבות, במבנה המשימות ואפילו במערכת האויבים הדינמית, שמובילה גם פה את המשחק.
למרות שאפשר להנות מהעלילה הסבוכה מעט יותר מדי של המשחק, כדאי לקחת בחשבון שאם אתם מעריצים שרופים של טולקין יהיו לכם לא מעט בעיות עם הסיפור. הוא משנה לא מעט עלילות קאנוניות, הופך את העכבישה שילוב לדמות אישה פתיינית ובאופן כללי מעדיף דרמה על פני הצמדות למקורות. אבל בכל מקרה הסיפור הסבוך הוא לא באמת מוקד המשיכה הראשי של המשחק אלא מערכת האויבים המצוינת, ששודרגה מעט. מאות המפקדים של צבא האורקים קיבלו עכשיו עוד המון תכונות אופי רנדומליות ומשעשעות, וכיף לגלות בכל פעם מחדש עוד איזה אורק שפוחד מעכבישים או שאוהב לשיר ולנגן. אני לא בן אדם נקמני, אבל קשה לתאר את כל הפעמים בהם אחד מהם הרג אותי, התחזק והתקדם בסולם הדרגות, ואני לא נחתי עד שמצאתי אותו שוב והרגתי אותו, רק כדי שאורק אחר יוכל לתפוס את מקומו. כיך לנסות לנצל את החולשות שלהם כמו פחד מאש, מחיות או מאויב עם יכולות אקרובטיות מדי, וללמוד איך להתחמק מהחוזקות שלהם. מפתיע עד מאוד שאף משחק לא ניסה בשנים האחרונות לחקות את המערכת הזו, כי מדובר במערכת שהופכת את המשחק לכיף במיוחד.
מערכת הקרבות של Shadow of War נשארה דומה, והיא שילוב של מערכת לחימה עם חרבות ונשקים בטווח ארוך שמזכירה באופן קיצוני את מערכת הקרבות של סדרת משחקי באטמן, עם קרבות מול כמות עצומה של אויבים ביחד, יחד עם יריות בחץ וקשת שגם מאטה את הזמן והיא כיפית יותר מהרבה מערכות חץ וקשת אחרות.
הפעם, אויבים חזקים שתהרגו ישאירו אחריהם נשקים חדשים וחזקים יותר, במקום שידרוגים לאותם נשקים קבועים כמו במשחק הראשון, אבל מערכת ההתקדמות דומה יחסית, עם תכונות ויכולות חדשות שתוכלו לרכוש ככל שתעלו במספר הרמות שלכם. הדילמה אם להרוג את האויבים החזקים שלכם כדי לקבל מהם נשק חדש או לחקור אותם כדי להוציא עוד מידע על קפטנים אחרים אבל לוותר על הנשק היא גדולה, במיוחד שכל נשק חשוב מגיע גם עם מיני משימה קטנה שבסופה תקבלו עבורו עוד יכולת חזקה ומיוחדת. לפני יציאת המשחק דובר לא מעט על מערכת הרכישות בכסף אמיתי לכל מי שרוצה לקצר את הדרך, אבל כשהדרך כל כך כיפית, חבל לוותר על האלמנט הכי מבנה במשחק תמורת כסף שמיותר לבזבז.
התוספת העיקרית למשחק היא המבצרים שאפשר לכבוש במהלך המשחק. אתם נעזרים בצבא גדול וכובשים לאט את המבצר ברצץ ארוך של קרבות רגילים למדי, אבל בסופם ממתין קרב מאתגר יותר עם מנהיג המבצר, שהוא סוג של בוס-על במשחק שיש בו לא מעט בוסים שפוגשים בהם לפעמים במרחק של דקות אחד מהשני, אם לא כמה מהם באותו הקרב. אחרי שכבשתם מבצר תצטרכו בהמשך גם להגן עליו מתקיפות, ופה גם נכנס האלמנט מרובה המשתתפים של המשחק. שחקנים אחרים יכולים לנסות לכבוש את המבצרים שלכם, ומי שיגן עליהם יהיו מפקדי האורקים שתפסתם. האלמנו הזה מוסיף למשחק הרגשה קלה של פוקימון, שמדרבנת אתכם לאסוף עוד ועוד מפקדים חזקים כדי לשרוד את המאבקים האלה, לשלוח אותם למשימות שיחזקו אותם או לקרבות אוטומטיים בזירה, שמשפרים את היכולות שלהם.
Shadow Of War לא מחדש הרבה מדי, אבל כשיש לך משחק כל כך מוצלח ביד, ועוד כזה שלא נוצרו לו חיקויים בשנים שעברו, כנראה שלא היה צריך לשנות הרבה, ועדיין מדובר במשחק מפתיע וכיפי, גם למי שהוא לא מעריץ מושבע של העולם הזה.