מניפסט – הסדרה ששואפת להיות אבודים של זמננו

מניפסט מנסה להיות הרבה דברים בבת אחת: לכהן כדרמה משפחתית, לשאוב מהמיסתורין של אבודים, ולפעול כסדרת חקירות משטרתיות. אך בעודה מלהטטת בין יותר מדי כדורי ז׳אנרים מכדי שתצליח לתפוס – הסדרה החדשה של NBC משאירה לעצמה מעט מאוד מקום לפיתוח סגנון משל עצמה או לבנות את העולם שלה.

מניפסט עוקבת אחר נוסעי מטוס שנעלם מהעולם לחמש שנים, כשהם חוזרים לעולם שכבר התאבל עליהם. הנוסעים חוזרים באותו הגיל בו הם יצאו, כשעבורם היה מדובר רק בזמן טיסה קצר – וכעת בפתאומיות מוחלטת הם נאלצים לחזור לחיים אחרים לגמרי, ולמשפחות שהמשיכו הלאה בחייהן בלעדיהם. במרכז הנוסעים נמצאים אח ואחות, בן (ג׳וש דאלאס) הוא איש משפחה עם בן חולה סרטן, ומיכאלה (מליסה רוקסבארך) היא שוטרת המאורסת לקולגה שלה ועם עבר טראגי. ילד המשפחה החולה נמצא איתם על הטיסה המסתורית, ולו אחות תאומה שהגיעה הביתה בשלום עם אמם בטיסה מקבילה, כך כשהוא חוזר הם הופכים לתאומים בפער גילאים של חמש שנים. זו דוגמא לשימוש ברעיון מצויין הנובע מהפרמיס של הסדרה, אך כמו שאר הרעיונות המעניינים שמניפסט זורקת לאוויר, גם הוא מבוצע בסתמיות ובא לידי ביטוי במשחק גנרי למדי.

https://www.youtube.com/watch?v=LjsFg7e-ffk

בין אותם רעיונות מעניינים שמניפסט רק מסכמת בקצרה במקום לפתחם, נמצאת באופן טבעי התגובה של העולם לשיבה הבלתי-אפשרית של הנוסעים, שהזמן שעבר עמד עבורם מלכת. גורמים שונים מעלים תיאוריות שונות, שהיו אמורות להיות מוקד המיסתוריות והמתח סביבו מניפסט נעה, אבל אלו רק בקושי מצויינים. אפילו הדינמיקות הדרמטיות בין חברי המשפחה שצריכים להסתגל לנוכחות של החוזרים מחדש, ואלו החוזרים שצריכים לקבל את עצמם לפתע כמעין רוחות רפאים שקמו לתחיה – הן מאוד בסיסיות ונעדרות כמעט לגמרי מסאבטקסט או רגש אמיתי בהתאם לסיטואציה הגרנדיוזית. כמעט ולא עוסקים בתהליך הארוך והמורכב של האדם לנסות ולתפוש בכלל את אשר קרה: בן משפחה אהוב שנחשב למת חזר לחיים.

בנוסף לפלאשבקים המרובים מהעבר של הדמויות שמניפסט מעמיסה על עצמה והחזרה של הנוסעים האבודים לעתיד, האספקט שהסדרה מתמקדת בו הוא שהנוסעים לא חוזרים כפי שתמיד היו, אלא עם הקולות שלהם עצמם שמדברים אליהם כמו גורם זר, ומנגנים להם מוסיקה כדי להדריך אותם ולסייע לאנשים אחרים. יכולת-העל החזיונית הלא מפוענחת הזו עוזרת להם לאתר ילדות חטופות, להוכיח חפות מפשע של אסירים ולפתור כלמיני תיקים משטרתיים שעדיין אפילו לא נפתחו. כלומר, הסדרה מקפיצה את צמד האחים בין הסברים פסיכולוגיים שטוחים מהעבר שלהם, לאינטרקציה יומיומית בהווה שאחרי המאורע הפנטסטי, רדיפה אחר גורם בלתי ברור לפי הדרכת קולות בראש ונסיונות מבולגנים להבין מה אנשי הממשלה מתכננים עבורם. כל זה כשברקע נמצאת המלחמה בסרטן של ילד המשפחה הצעיר, יחד עם רופאה מומחית שבמקרה היתה גם על הטיסה המדוברת. בהקשר הזה, צירופי מקרים הם גם נושא שמנוצל כמעט באובססיביות מצידם של התסריטאים, כשהם מנסים לשחק עליו בצורת ״במקרה או לא במקרה?״, בנתיים ללא פשר.

ג׳ף רייק יצר את הסדרה בחסותם של רוברט זמקיס והמפיק ג׳ק רפקה, שעבדו יחד על סרט אחר עם בעיות טיסה, להתחיל מחדש, שהלך לכיוונים אחרים כמובן. עם פתיחת רייטינג חזקה מאוד, NBC כבר הזמינה עבור מניפסט שלושה פרקים נוספים, ועונתה תורחב ל-16 פרקים בסה״כ. הובטח גם שבקרוב במהלך העונה תצטרף דמות משנת משחק וחושפת טוויסט גדול, אך בנתיים האירועים במניפסט עולים על גדותיהם, ואף לא אחד מהם מצליח לרתק או להיות מוצג בשפה ויזואלית שעומדת בקנה עם רמת ואיכות הטלוויזיה של ימינו. זו לא סדרה רעה – היא עוד עשויה להתפתח לכיוונים נכונים יותר עבורה, ומה שבעיקר גורע ממנה בנתיים הוא התחרות הטלוויזיונית האינטנסיבית שהיא בקושי יכולה לשחק בה תפקיד משמעותי. מניפסט אולי שואפת להיות האבודים של זמננו, אך היא רק תקועה בזמנים הטלוויזיונים בהם אבודים בהם יצאה.

תגובות