יכול להיות שסדרת משחקי GTA הרסה לכולנו את כל שאר משחקי העולם הפתוח האחרים, ויכול להיות שזה בגלל ההייפ המטורף שהיה סביב השקת המשחק השלישי בסדרת מאפיה – אבל קשה שלא להתאכזב מהתוצאה הסופית ומהמשחק שיש לו כל כך הרבה פוטנציאל, ונדמה שהוא מתעקש בכל רגע שלא לממש אותו.
נתחיל בהתחלה. מאפיה 3 מגיע 6 שנים אחרי המשחק הקודם בסדרה, והוא מתרחש כ-15 שנים אחרי סופו של מאפיה 2. הצד הכי חזק של המשחק, הסיפור שלו, בהחלט מרתק, וגם מי שלא שיחק במשחקים הקודמים בסדרה יתמצא בו בקלות ולא ילך לאיבוד: לינקולן קליי, לוחם אפרו אמריקאי במלחמת ויאטנם, חוזר אחרי המלחמה אל העיר ניו בורדו, שהיא גרסת המשחק לניו אורלינס, ואל המאפיה השחורה שהוא חלק ממנה. אירועים שקורים בתחילת המשחק גורמים לו לצאת למסע נקמה גדול, שיכלול, בניגוד למשחקים הקודמים בסדרה, לא רק את המאפיה האיטלקית, אלא עוד מספר חברות מעניינות ומסקרנות לא פחות.
קשה להדגיש עד כמה הסיפור של מאפיה 3 בנוי ומבוצע היטב. ניו בורדו של שנת 1968 היא מקום אפל ובעיקר גזעני, ולינקולן מרגיש את הגזענות הזו, שנראית נוראית בעיניים מודרניות, כמעט בכל צעד במשחק. והגזענות לא מופיעה רק בסיפור עצמו, היא גם משפיעה ממש על המשחק. פרצתם לבית בשכונה לבנה? השוטרים יגיעו תוך פחות מדקה. עשיתם את זה בשכונה שחורה? רוב הסיכויים שהם בכלל לא יטרחו להגיע.
הדמויות שסובבות את לינקולן מעניינות ומורכבות לא פחות ממנו, וחלק גדול מההנאה במשחק הוא לעקוב אחרי הסיפורים שלהם. בין אם מדובר בליטו סקרלטה, הכוכב של המשחק הקודם, שהפעם משמש בתור "סגן" של לינקולן, קסנדרה, המנהיגה החדשה של המאפיה ה-ההיטית, תומאס ברק, מנהיג המאפיה האירית, וכל שאר הדמויות, רובן עדיין מהמאפיה האיטלקית, מדובר בדמויות מעניינות, עגולות ובעיקר משוחקות נפלא. כיף לעקוב אחרי הסיפורים שלהם, וקטעי הוידאו שמחברים בין המשימות במשחק הם נקודות השיא של המשחק. אם רק כל מה שקורה בין קטעי הוידאו האלה היה טוב כמוהם…
זה מתחיל בהמון בעיות טכניות, שמשחק שהיה בפיתוח כל כך הרבה שנים לא אמור להציג. המשחק קרס לא מעט פעמים בגרסת המחשב האישי ששיחקתי בה, בנקודות שונות, והיה צריך לאתחל אותו כדי לחזור לשחק. לא מעט בעיות גרפיות צצות גם במהלך המשחק, כאלה שמאוד מוזר לראות במשחק מודרני כמו תאורה לא ריאליסטית ובעיקר כזו שמפריעה לפעמים למשחק עצמו. בשעות הזריחה והשקיעה השמש לפעמים כל כך מסנוורת, עד שקשה לשחק. בשעות הלילה, לעומת זאת, אם הגעתם לאיזור שאין בו תאורת רחוב, כמו למשל איזור הביצות הגדול, המשחק כל כך חשוך שאי אפשר לראות מה קורה בו. ריאליסטי? אולי. אבל בסופו של דבר אנחנו גם אמורים לשחק.
על כל הבעיות הטכניות האלה עוד אפשר היה לסלוח, אם המשחק עצמו היה כיפי. המכניקות של המשחקיות עצמן לא רעות בכלל, עם נהיגה מאוד "ארקיידית" ופשוטה ויריות שמזכירות עד כדי העתקה של ממש את סדרת GTA. לא רע, אם כי לא ממש מיוחד או מעניין. אבל המשימות, אוי, המשימות. כל מי ששיחק במשחקים הראשונים בסדרת Assassin's Creed חושב שהוא יודע עד כמה משעממות יכולות להיות משימות שחוזרות על עצמן שוב ושוב, אבל מאפיה 3 יפתיע אפילו את בוגרי הסדרה הזו. כדי להתקדם במשחק לינקולן צריך להשתלט על עוד ועוד שטחים וכספים של המאפיות האחרות והמתחרות. ההשתלטות הזו מבוצעת ע"י כמה משימות פשוטות ביותר, כמו השתלטות על שיירת כסף או רציחה של מישהו ספציפי, שחוזרות על עצמן שוב ושוב ושוב, בלי שום שינויים כמעט. בכל שטח חדש שמגיעים אליו, השחקנים נדרשים, ובעצם חייבים, לבצע את המשימות הרפטטיביות האלה, שיעייפו במהרה גם את השחקנים העקשניים ביותר. לא ברור איך Hangar 13, מפתחי המשחק, לא שמו לב עד כמה הוא משעמם, והרשו לעצמם לעשות משהו כזה בשנת 2016.
אה, מה עוד שכחו המפתחים להכניס למשחק? מערכת שתיקח אתכם ממקום למקום בלי שתצטרכו ללכת או לנהוג את כל הדרך לשם. ראיתם סמן של משימה שצריך לנסוע אליו עד לצד השני של המפה? תתכוננו לדקות ארוכות של נהיגה מונוטונית, רק כדי להיות בנקודה ההיא 3 דקות, ולנסוע שוב את כל הדרך חזרה כדי לבצע אותה. בהתחלה זה סתם מעצבן, אבל אחרי כמה שעות זה מתיש לגמרי.
יש מעט דברים מעניינים שהמשחק כן מנסה לעשות, כמו למשל המערכת של הסגנים של לינקולן. כל עוד תצליחו לשמור עליהם מרוצים ומסופקים ע"י חלוקת השלל ביניהם, הם יעזרו לכם במהלך המשימות בצורה שמשחקים אחרים צריכים לאמץ. אתם יכולים למשל לקבל רכב שיגיע עד אליכם עם נשקים למשימה הקרובה, בלי שתצטרכו בכל פעם לקפוץ לחנות הנשקים הלא כל כך קרובה (היי שוב GTA). אבל גם הדברים האלו הולכים לאיבוד בתוך סך השיעמום הכללי של שאר המשחק.
מאפיה 3 הוא לא באמת משחק גרוע. הוא מהנה לפרקים, הסיפור שלו מצוין ויש לו כמה רעיונות טובים. אבל נדמה שהמפתחים היו צריכים עוד זמן לעבוד עליו (למרות שהוא היה נצח בפיתוח) כדי להפוך אותו למשחק ראוי בשנת 2016. בינתיים הוא בעיקר סרט מאפייה מצוין שנמתח לאורך משחק הרבה יותר מדי משעמם כדי להמליץ עליו.
תגובות
In this article
