מה הופך את סדרת Life is Strange למרתקת בעיני? האמת שקשה לי לשים על זה בדיוק את האצבע. אולי הסיפור, אולי הדינמיקה בין הנפשות הפועלות, אולי היכולת לחקור את העולם עד לפרטים הקטנים ביותר או האפשרות לבחור באיזו גישה לפתור את הבעיה שניצבת מולך. לכן, לא תתפלאו אם אגיד ששמחתי מאוד כאשר ניתנה לי ההזדמנות לשים את ידיי על הפרק הראשון של Life is Strange 2, שנקרא Roads.
המשחק החדש, שעלילתו מתרחשת כרונולוגית אחרי מאורעות המשחק הראשון, מתרחקת מהעיירה ארקדיה ביי לטובת זוג אחים מסיאטל ממוצא מקסיקני – האח הבכור המתבגר, שון, ואחיו בן ה-9, דניאל. השניים בורחים מהבית לאור נסיבות שלא נתאר כאן כדי לא לעשות ספויילר לאף אחד. כל מה שאתם צריכים לדעת הוא ששני האחים ברחו מהבית וצריכים להסתדר בחוץ בכוחות עצמם עם המשאבים המצומצמים ביותר שעומדים לרשותם.
השחקן נכנס לנעליו של שון, שנאלץ תוך כדי המנוסה גם להיות המבוגר האחראי שתפקידו לשמור על שלמותו הפיזית והמנטלית של דניאל הצעיר. אינטרקציות רבות שלכם עם הסביבה ועם דניאל ישפיעו על האחרון, החל מהאם לעזור לו לטפס מעל גזע עץ כרות כאשר אתם משוטטים ביערות, או שינסה בעצמו תוך סיכון שייפגע?; ועד האם תגנבו מכל הבא ליד כדי לשרוד או שתמשיכו לשמש דוגמה לאחיכם הקטן? כל הבחירות הללו ישפיעו לאט לאט על היחס של דניאל אליכם, כאשר אחרי כל בחירה תופיע אנימציה בפינת המסך של שני זאבים – אחד גדול ואחד קטן, שתיתן לכם אינדיקציה מי מהצדדים הרוויח מבחירתכם.
השיפור הכי בולט של Life is Strange 2 ביחס לקודמו הוא אורכו. אם את הפרק הראשון של המשחק הקודם סיימתי לכל היותר תוך שעה וחצי אחרי שחקרתי כל מה שרק אפשר, הפעם לקח לי 4-5 שעות לסיים את הפרק בפעם הראשונה. בלי קשר לבחירות שתעשו, Life is Strange 2 מציג עלילה ארוכה, מורכבת ואמוציונלית יותר. הדבר מצביע על שיפור ברמת הכתיבה של היוצרים כריסטיאן דיביין (Christian Divine) וז'אן לוק קאנו (Jean-Luc Canu), שכנראה צברו מספיק ניסיון מכתיבת המשחק הקודם ועלו רמה.
מה שספציפית הופך את Life is Strange 2 לקסום בעיני הוא הדינמיקה בין שני האחים, שבאה לידי ביטוי גם בקטעים הסינמטיים אך גם תוך כדי קטעי המשחק עצמם. המדבבים של האחים, גונזלו מרטין (Gonzalo Martin) ורומן דין ג'ורג' (Roman Dean George) עושים עבודה מצויינת ויודעים להעביר אל המסך את היחסים הדו-קוטביים של אח גדול ואח קטן, שאמנם אוהבים אחד את השני אבל לפעמים גם עולים זה לזה על העצבים.
אבל הפעם המשחק מנסה להיות יותר מהרפתקה בין שתי דמויות. לראשונה המותג נוקט עמדה ומנסה להעביר איזשהו מסר בנוגע להשלכות של דעות קדומות וגזענות, נושא שעולה לפחות פעמיים בנקודות מרכזיות של העלילה. על אף שאני תמיד בעד שילוב מסרים בתוך יצירה כדי להוסיף לה רובד נוסף, השאלה החשובה היא האם בהמשך ישתמשו בקלף הזה בתבונה או שינופפו לנו בו מול הפרצוף עד כדי בחילה, בדומה לקומיקס של Legend of Korra שדחף לנו את נושא הלהט"ב במינון מוגזם לחלוטין.
מבחינת אלמנטים של משחקיות, Life is Strange 2 נעזר רבות בפיצ'ר חדש בו תוכלו להפעיל את דניאל בסיטואציות מסוימות, החל מלהראות לו פה ושם את נפלאות הטבע ועד לשלוח אותו להתחנן לאוכל בפני אנשים זרים. מעבר לזה, הוא לא מציג חידושים של ממש. למעט הצורך להיות עירני מספיק כדי להגיב לאירועים בלתי צפויים תוך מגבלת זמן, פיצ'ר שראינו לראשונה במשחק הקצר והחינמי The Awesome Adventures of Captain Spirit, באמת שאין הרבה על מה לדבר. כן יש פיצ'ר או שניים חדשים, אבל הם בעיקר קוסמטיים – במקום הצילומים של מקס והגרפיטי של קלואי תוכלו בסיטואציות מסויימות לצייר סקיצות של המתרחש, אבל פיצ'ר זה גוזל יותר מדי זמן לטעמי; ואם תאספו על הדרך את החפצים הנכונים (או תקנו את ה-Season Pass מראש) תוכלו לקשט את תיק המסע שלכם בהתאם.
למזלי, Life is Strange 2 חזר להשתמש במנוע הגרפי של Unreal המוכר והטוב מהמשחק הראשון. אני אומר למזלי כי אחרי שלושה פרקים של Before The Storm על מנוע Unity, שעל ביצועיו הלוקים בחסר כבר התלוננתי בהקשר זה, לא בטוח שהייתי מחזיק מעמד לראות שוב את העיניים של הדמויות מאיימות לזנק החוצה מגולגלתן כל פעם שהן מביעות רגש של תדהמה או הפתעה.
עוד מוקדם מדי להכריז האם Life is Strange 2 יצליח להתעלות על קודמו לאור זאת שיש עוד ארבעה פרקים לפנינו, אבל נכון לכרגע הכיוון הכללי נראה מבטיח. על אף זאת, כולנו עדיין זוכרים כיצד הסוף של Life is Strange הראשון הפתיע לרעה וכמעט חירב את היחסים בין המותג לבין מעריציו. ואם כבר הזכרנו את הסוף, האם אתם זוכרים מה החלטתם לגבי גורלה של ארקדיה ביי? את הסיבה לשאלה זו תגלו ברגע שתתחילו משחק חדש.