סטודיו Wit נמצא בצרות. המותג הגדול ביותר שלו, Attack on Titan, אינו צפוי לחזור לעונה שניה בעתיד הקרוב מסיבות שלא נדון בהן כרגע. הסטודיו ניסה למשוך זמן ככל הניתן עם החומר הקיים של המותג והפיק סדרת ספין-אוף קומית, שני סרטי ריקאפ של העונה הראשונה ושני סרטי לייב אקשן שעשו יותר נזק מתועלת. אחרי שמיצה את כל האופציות הקיימות, החליט הסטודיו לנסות לשחזר את ההצלחה של Attack on Titan עם סדרה מקורית (קרי אינה מבוססת מנגה) שכתב והפיק בכוחות עצמו. התוצאה היא סדרת האנימה Kabaneri of the Iron Fortress, שתיכף נתחיל לדון בשאלה האם היא הצליחה במשימה שהוטלה עליה.
עלילת Kabaneri of the Iron Fortress מתרחשת בעולם סטימפאנק פוסט אפוקליפטי בו הזומבים שנקראים Kabane השתלטו על העולם, או לפחות על יפן. אך בניגוד לזומבים המוכרים לנו מיצירות אחרות, לאלה של Kabaneri יש טוויסט מעניין – נקודת התורפה שלהן אינה במוח אלא בלב, וכדי לסבך את העניינים אז כחלק מהמוטציה הוא מפתח סביבו מעין שיריון מתכתי קשה לחדירה. התוצאה היא שלבני האדם ששרדו אין נשק יעיל מספיק כדי להילחם בנחילים של זומבים מהירים וצמאי דם, ולכן הם בונים מושבות מבוצרות שמקושרות ביניהן באמצעות רכבות משוריינות. הפרוטגוניסט שלנו הוא איקומה (Ikoma), מכונאי רכבת שמנסה לפתח נשק בעזרתו האנושות תוכל להגן על עצמה.
אני חייב להודות שחמש דקות אל תוך הפרק הראשון וכבר ידעתי שאני יתמיד לצפות בה. הסדרה אינה מבזבזת זמן וכבר מהרגע הראשון דואגת להכניס את הצופה לעניינים, בסצינה בה מצד אחד רואים זומבים תוקפים רכבת משוריינת ונחשפים למה שהם מסוגלים לעשות, ומצד שני מציג איקומה את הרקע במונולוג קצר וקולע בעודו עובד על פיתוח הנשק שלו. בנוסף, הסדרה ממשיכה לשמור על ערכי ההפקה הגבוהים של הפרק הראשון לאורך זמן רב.
בלתי אפשרי שלא להשוות בין Attack on Titan לבין Kabaneri of the Iron Fortress לאור נקודות הדמיון הרבות שקיימות בין שתי היצירות – התמה האפוקליפטית, הרעיון שהאנושות תשמיד את עצמה מבפנים מתוך פחד ושחיתות לפני שהזומבים יעשו זאת, אויב כמעט בלתי ניתן להבסה שמפגין מדי פעם רמה שונה של יכולת, כמעט כל הדמויות הן בגדר "חולצה אדומה" ועוד. אבל למרבה הפלא, הסדרה איכשהו מצליחה להתבדל מספיק מ-Attack on Titan כדי לעמוד ברשות עצמה.
נתחיל מהדמות הראשית שלנו, איקומה. אחת הנקודות החלשות של Attack on Titan הייתה הפרוטגוניסט שלה, ארן יגר, שרוב הזמן התנהג כמו חמום מוח שפשוט מסתער על טיטאנים בצרחות ובחרבות שלופות. לעומתו, איקומה הוא טיפוס טקטיקן יותר, כזה שיעדיף לפעול על פי תכנית שתוכננה בקפידה לפני. נכון, אמנם גם לו יש מדי פעם קטע של "אני אהרוג את כולם!" ומניע מובהק של נקמה, אבל עושה רושם שסטודיו Wit אימץ לליבו את הביקורת של הצופים ולפחות שינה את האופי של הפרוטגוניסט בהתאם.
עוד נקודה שמבדילה בין הסדרות הוא ההתניידות של העלילה במרחב. במהלך רוב העלילה הדמויות נמצאות על הרכבת המשוריינת Iron Fortress איתה הן עוברות ממקום למקום, מה שמעניק פתח גדול יותר לפיתוח העלילה בניגוד לקלסטרופוביות של הגטו רחב הידיים שמאפיין את Attack on Titan. הרכבת מאפשרת לדמויות לבקר במושבות אחרות ולהיות חשופות למכשולים שמחכים להן בדרך בין היעדים השונים.
הקאסט של Kabaneri מצליח להיות מעניין מספיק כדי לעורר בצופה אמפתיה: יש את טאקומי (Takumi), החבר הטוב של איקומה שמנסה יחד איתו לשרוד את האפוקליפסה; מומיי (Mumei), שבמבט ראשון נראית כמו ילדה חסרת טאקט אבל בפנים היא שומרת סוד אפל שקשור לזומבים; ואיאמה (Ayame), בת אצולה שנאלצת להתמודד עם ניהול החיים ברכבת יחד עם שומר הראש הנאמן אבל לא ממש מבריק שלה, קורוסו (Kurusu). לכל אחת מהדמויות יש את המניעים שלה ויפה לראות כיצד הן מנסות לשרוד יחד על אף שהן לא ממש מסתדרות זו עם זו ולפעמים אפילו פונות אחת נגד השניה.
מבחינת פס הקול Kabaneri of the Iron Fortress עושה עבודה מצויינת. מאחורי עבודת ההלחנה עומד הירויוקי סאוואנו (Hiroyuki Sawano), אותו מלחין שאת עבודותיו תוכלו לשמוע גם ב-Attack on Titan ו-Aldnoah.Zero. את קטע הפתיחה מבצעת בהצלחה רבה הלהקה Egoist, אותה אנחנו כבר מכירים מהשיר All Alone With You שהופיע בקטע הסיום השני של Psycho-Pass. את קטע הסיום מבצעת הזמרת Aimer, שביצעה גם את Brave Shine בסדרה Fate/Stay Night: Unlimited Blade.
אז האם Kabaneri of the Iron Fortress מגשימה את מטרתה? אם עניתם "כן", אני מציע שתקראו שוב את הכותרת של הביקורת. הבעיה המרכזית של הסדרה נובעת מכשל חריף בתסריט. בלי להיכנס לפרטים, החל מהחצי השני של הסדרה נכנסת לתמונה דמות חדשה בעלת השפעה עצומה על המשך העלילה. זה היה יכול להיות בסדר גמור אילולא זו הייתה דמות בנאלית ובעלת אידיאולוגיה מטומטמת לחלוטין שכל פעולה שלה תלושה מהמציאות. אין לי מספיק מלים כדי לתאר עד כמה הדמות הזו חד מימדית, טיפשית, מגוחכת, גנרית, חסרת פוטנציאל והרסנית. התוצאה, לצערי הרב, היא עלילה שלוקה בחוסר היגיון צרוף. שלא יהיה לכם ספק – אהבתי מאוד את החצי הראשון, אבל מאותה נקודה והלאה הסדרה פשוט יורדת מהפסים.
על אף קווי הדמיון הרבים, על הנייר ל-Kabaneri of the Iron Fortress היה את כל מה שדרוש כדי להיות Attack on Titan הבא ולא כחיקוי שלה – קונספט מוכר אבל עם טוויסט מעניין, דמויות מעוררות אמפתיה, אקשן טוב עם ערכי הפקה גבוהים, אלמנט חזק של אימה ומוזיקה שלא תצא לכם מהראש. רק חבל שבאמצע כתיבת התסריט מישהו כנראה התעייף או שתה יותר מדי סאקה והחל לעשות שטויות, וכל המאמצים שהושקעו יורדים לטימיון. אני מאוכזב מאוד מהתוצאה הסופית, בעיקר כי בתחילת הדרך היא נראתה כל כך מבטיחה.
תגובות
In this article
