בעוד העולם הסינמטי של DC דשדש עד וונדר וומן, שאר הזרועות של החברה עבדו טוב בהרבה – סדרות הטלוויזיה זוכות לביקורת די טובות, בקומיקס ממשיכים להתעניין וסרטי האנימציה של החברה היו פשוט מעולים. גם בכל מה שקשור לגיימינג חוו DC הצלחה עם Injustice: Gods Amoung Us, משחק המכות של NetherRealm שאחראית גם שני המשחקים האחרונים (והמעולים) בסדרת Mortal Kombat. באופן אישי, לי היה קשה מעט עם Injustice הראשון. אולי זו העובדה שהוא שובר הרבה מסוכמות של משחקי מכות (מד חיים לא מתחדש למשל) או שזו מערכת הקרב המסובכת משמעותית מזו של משחקי מכות אחרים אבל בשורה התחתונה לא מצאתי את עצמי נהנה ממש. גם למשחק ההמשך לא חיכיתי יותר מדי בכיליון עיניים, אבל הביקורות יחד עם המלצות מאנשים שאני מעריך את הדעה שלהם שהגדירו את המשחק ככזה שמשנה את חוקי הז'אנר, גרמו לי לרצות לראות מה כל המהומה סביב Injustice 2.
הדבר הראשון והבולט במשחק הוא הקפיצה הגרפית האדירה מהמשחק הקודם – הגרפיקה כאן מרשימה מאוד, עם רמת פירוט גבוהה, גימור נהדר וכמובן התמקדות בכל הפרטים, מפרטי הלבוש ועד פרטי זירות הקרב המאוד דינמיות של המשחק, שגורמות לכל קרב להרגיש שונה מאוד מקודמו ומאפשרות להשתמש בהן כנשק, למשל לזרוק דברים שיש בזירה, להעיף אנשים למקומות מסוים וכו'.
ה-Story Mode של Injustice 2 מעולה בעיני. המשחק מתרחש ביקום בו סופרמן הפך לסוג של רודן שמחליט על דעת עצמו למי מגיע לחיות ולמי לא, בדגש על פושעים. נגדו עומד באטמן, שמאמין שהחוק הוא מעל הכל. העלילה מתמקדת במה שקרה אחרי שסופרמן נאסר במשחק הראשון וקבוצה חדשה, העונה לשם Society המונהגת על-ידי גורילה גרוד, מתכננת להשתלט על העולם. הסיפור של המשחק מתפתח נהדר והוא הרבה יותר ברור מזה של המשחק הקודם שעסק ביקומים מקבילים. מצב המשחק גם מאפשר בחירה בין דמויות מסוימות בחלק מהקרבות וגם בסופים שונים, בהתאם לצד בו בחרתם. כשחקן שרגיל לשחק את רוב המשחקים על הרמה הקשה ביותר, כאן השתעממתי מהר מאוד ועברתי ל-Hard שהיה מספיק מאתגר וגרם לי להרגיש קושי אמיתי בכל קרב. כמישהו שפרש מהמשחק הקודם די מהר, הסכמתי לעשות את האימונים המקדימים שהמשחק מציע, למרות שבדרך כלל אני מדלג על חלקים כאלה, בעיקר כי מערכת הקרב של המשחק מורכבת מאוד.
מבחינת משחקיות, גם כאן יש קפיצה אדירה מהמשחק הקודם – הדברים המוכרים כאן – ה-Super Meter, סופר מובס והקלאש הנהדרים וה-Character Power המפורסם, מד נפרד שהוא יכולת מיוחדת לכל דמות. לדוגמה, הארלי קווין למשל תשתמש ב"חיות המחמד" שלה לתקוף, גרין ארו בחצים מיוחדים וכו'. הסופר מובס במשחק אדירים וכל אחד מהם הוא חוויה יפה לעין. באופן אישי, אהבתי במיוחד את זה של אקוואה מן. בקיצור, הכל נראה דינאמי יותר ומרגיש טבעי יותר מהמשחק הקודם.
שתי תוספות בולטות נוספות שמציע Injustice 2 הן ה-Gear Mode ומצב המולטיוורס. מצב הגיר הוא מצב המאפשר לשנות את התלבושת/חליפה של הדמויות וכך גם לשפר אותה: חליפות שונות, כלי נשק משופרים וכ'ו. ככל שמשחקים יותר עם הדמויות, הרמה שלהן עולה וכך גם נפתחות יותר תוספות שמצד אחד מאפשרות לדמות להתחזק ומצד שני גם המעריצים זוכים לראות גרסאות שונות של הדמויות. מגוון הדמויות הרחב (28 דמויות) וההבדלים העצומים בין דמות לדמות מאפשרים למשחק להישאר מרענן וכיפי, גם אחרי קילומטראז' יפה.
מצב המולטיוורס מאפשר להילחם מול סדרה של יריבים ברמות שונות. המולטיוורס מחולק לשני חלקים: מצב אחד של קרבות רגילים ברמת קושי עולה ומצב נוסף, מעניין יותר, שהופך את הקרבות למאתגרים יותר על ידי שינוי החוקים כמו פחות חיים לשחקן ויותר ליריב. מצאתי את המצב הזה מאוד מאתגר וכזה שהוסיף כמה שעות משחק, במיוחד על רמת קושי גבוהה.
מבחינת מולטיפלייר, הסרברים של המשחק הם הטובים ביותר שראיתי לאיזשהו משחק מכות – גם אחרי 20 קרבות לא חוויתי ניתוק אלא רק כמה לאגים בודדים לעתים רחוקות שלא ממש הורגשו, דבר נדיר מאוד במשחקי מכות שסובלים בדרך כלל מאיטיות וניתוקים ברשת.
בשורה התחתונה אפשר להגיד שההייפ סביב Injustice 2 הוא אכן מוצדק. מדובר במשחק מאתגר, יפיפה גרפית, עם גיימפליי ממכר ומצבי משחק שמאפשרים לשרוף שעות על גבי שעות. אם אתם חובבי משחקי מכות וגיבורי על כמוני, אתם חייבים לבדוק את המשחק הזה.
תגובות
במאמר זה
