היום השלישי: התחדשות – אותה הגברת במידה אקסטרה לארג'

בזמן האחרון להוליווד יש נטיה מעיקה להעלות באוב מותגים קולנועיים שהצליחו בשנות ה-90. אחרי פארק היורה וגודזילה, עכשיו הגיע תורו של סרט האסונות-חייזרים היום השלישי לחזור אל המסך הגדול בסרט ההמשך היום השלישי: התחדשות. אבל האם יש לו באמת מה לחדש לנו?

עלילת היום השלישי: התחדשות מתרחשת, בדומה לפער בין יציאת שני הסרטים, 20 שנה אחרי אירועי הפלישה הראשונה. בזמן שעבר שורר שלום על כדור הארץ ובני האדם קפצו טכנולוגית כמה רמות בזכות טכנולוגיות שהועתקו מספינות החייזרים שהופלו בסרט הראשון. עכשיו ספינת-אם חדשה נמצאת בדרך כדי להשלים את העבודה שקודמתה נכשלה בה.

ההצלחה של היום השלישי משנות ה-90 הייתה נעוצה בעיקר בהיותו סרט אסונות בעל אפקטים חזותיים מרהיבים יחסית לאותה תקופה. כנראה שהבמאי רונלד אמריך חשב שאותם טריקים שעבדו לפני שני עשורים יעבדו גם היום, כי אי אפשר להסביר אחרת את התחדשות – מדובר במיחזור של המקור, אבל הכל גדול יותר. חללית חייזרים פולשת? יש, אבל הפעם היא בגודל של האוקיינוס ובעלת גרביטציה משלה; ערים שלמות נהרסות? יש, אבל בצורה משעממת של ערים מתפרקות לחתיכות מהגרביטציה של ספינת האם שבסך הכל מרחפת מעליהן; ושוט של כלב שניצל מאבדון, כי אם למחזר אז עד הסוף. מיחזור התבנית המוכרת אינו תורם דבר לסרט, ועל אף שכל האלמנטים שקשורים לחייזרים הוגדלו פי כמה הם אינם עושים רושם בימינו. חבל שמישהו לא טרח להגיד לאמריך שהגודל אינו קובע.

בגדול, הקאסט של היום השלישי: התחדשות מתחלק לשניים: דמויות מוכרות מהסרט הראשון כמו המדען דיוויד לווינסון (ג'ף גולדבלום) והנשיא לשעבר וויטמור (ביל פולמן); ודמויות צעירות וחדשות כמו הטייסים ג'ייק מוריסון (ליאם המסוורת'), דילן הילר (ג'סי טי אושר) ופאטרישיה וויטמור (מייקה מונרו), כאשר האחרונה היא הבת של הנשיא לשעבר. הרכב הקאסט וחלקים מסויימים של העלילה נועדו לייצר איזשהו תהליך של העברת לפיד המאבק מהדור המזדקן אל הדור הצעיר.

גם בחזית הדמויות הסרט אינו רושם יכול לרשום לעצמו הישגים. ג'ייק מוריסון, שמסומן בתור הדמות הראשית, נופל לכל קלישאה אפשרית של דמות "הילד הרע" שמפר פקודות בלי להסס ועושה מה שמתחשק לו. דילן הילר, בנו החורג של הטייס קפטן סטיבן הילר מהסרט הראשון, נטול כריזמה בניגוד גמור לאביו שגולם בזמנו על ידי וויל סמית', כאשר האחרון נוכח בסרט בשמו בלבד. גם פאטרישיה וויטמור ודיוויד לווינסון די שטחיים וצפויים בהתנהגותם. יש שתי בעיות מרכזיות שמשותפות לכל הדמויות הללו – הראשונה היא שחלקן אינן מתפתחות כלל ואחרות מתפתחות לכיוונים שאפשר היה לחזות אותן מראש 10 דקות לתוך הסרט; והשניה היא שחסר להן הקסם האישי שאפיין את הקאסט מהסרט הראשון.

בעיני דווקא הדמויות המשניות כמו דוקטור אוקון וג'וליוס לווינסון, האבא הקשקשן של דיוויד, היו בעלות יותר חן מכל הדמויות הראשיות יחד וחבל שלא ראינו מהן יותר. התחושה שלי היא שהסיפור האישי בין דוקטור אוקון לבין עוזרו דוקטור אייזקס (ג'ון סטוריי), שטיפל באוקון במשך השנים הרבות בהן היה שרוי בתרדמת, היה יכול להתפתח לכדי אמירה משמעותית כלשהי. אך כיאה לסרט קיץ ממוצע, לצערינו הפוטנציאל הזה לא מומש.

עוד נושא אחד אחרון שהפריע לי ואני רוצה לדון בו לגבי הדמויות בסרט – בשנים האחרונות הוליווד גילו את הרווחיות הפוטנציאלית בהפצת סרטים לסין. דוגמה מובהקת לכך אפשר לראות בחלוקת ההכנסות של וורקראפט, שבערך שליש מהן הגיעו ממדינה זו. אם אתם שואלים איך זה קשור לנושא הביקורת, התשובה לכך היא פשוטה – ההפקה הוסיפה דמות של טייסת סינית רק כדי שלסינים יהיה עם מי להזדהות, על אף שבפועל מדובר בדמות שאינה מתחילה אפילו לממש את הפוטנציאל הגלום בה או תורמת מאומה להתפתחות העלילתית הסרט. אם למישהו היה צל של ספק שהתחדשות נועד בראש ובראשונה כדי לגלגל כספים, הנה ההוכחה שלכם.

באופן אירוני לשמו, היום השלישי: התחדשות אינו מחדש דבר. הוא נשען בכל הכוח על קודמו בכל ההיבטים האפשריים, החל מתבנית העלילה הממוחזרת ועד לקאסט הדמויות שחצי ממנו נועד לגרום לכם להגיד "היי, הוא הופיע גם בסרט הראשון". אם ראיתם את הסרט המקורי משנות ה-90 ואהבתם אותו, אז היום השלישי: התחדשות יספק עבורכם רמה מוגבלת כלשהי של הנאה שמבוססת על נוסטלגיה וחסד נעורים. אם לא, אז כנראה שאין לכם מה לחפש פה.

תגובות