וירוסים תמיד היו גורם מחלה בעייתי לפיצוח, החל מוירוס השפעת המצוי שקופץ לביקור כל שנה ועד וירוס האבולה שמסוגל לקטול אוכלוסיות שלמות של בני אדם. אבל פיתוח חדש של IBM עשוי להוות פיתרון נגד כל הוירוסים הללו.
לפני שניגש להסביר כיצד עובד הפיתוח של IBM, יש קודם כל להבין כיצד מערכת החיסון והוירוסים עובדים – מערכת החיסון מזהה גורם זר בגוף באמצעות זיהוי המעטפת החיצונית שלו. אם המערכת רואה בגוף הזר כאיום היא תייצר נוגדנים שילחמו בו, ואם מדובר באיום מוכר שהתמודדה איתו בעבר אז תהליך ההתמודדות מולו יהיה אפילו קצר יותר.
הבעיה מתחילה כאשר המעטפת החיצונית משתנה, מה שנפוץ מאוד אצל וירוסים שעוברים מוטציות לעתים תכופות. וירוס השפעת הוא דוגמה מצויינת לוירוס כזה, מה שמאלץ את מערכת החיסון "ללמוד מחדש" את האיום על אף שהגנום שלו כמעט זהה לוירוסים קודמים. זו גם הסיבה שכל שנה מתחסנים מחדש נגד שפעת, כדי ללמד את מערכת החיסון להתמודד עם הוריאציות החדשות מבלי לסבול מהסימפטומים של המחלה.
אבל יכול להיות שהמולקולה שפיתחה IBM תהפוך את כל הריטואל הקבוע הזה להיסטוריה. המולקולה של IBM מתעלמת מכל עניין המוטציות בגנום של הוירוס ופועלת באופן שונה לחלוטין.
ב-IBM העדיפו לחפש מה משותף לכל הוירוסים ולהתמקד בו, ומה שמשותף לכולם הוא היכולת להיצמד לתאים בריאים כדי לנצל אותם. על המעטפת החיצונית של כל הוירוסים, בלי קשר לצורתה, מצויה תרכובת של חלבון ופחמימה בשם גליקופרוטאין. המפתחים של IBM החליטו להתמקד בה.
על וירוסים ומלכודות דבש
המולקולה המדוברת עובדת בשלושה שלבים – השלב הראשון הוא שחרור מטען אלקטרוסטטי, שבאמצעותו המולקולה "מתחזה" לתא בריא ומושכת אליה וירוסים מזיקים. בשלב השני המולקולה נצמדת אל הוירוס ומנטרלת את רמות החומציות הגבוהות שלו, מה שמשבש את יכולתו להתרבות.
כאמור, המולקולה אינה מסוגלת לחסל וירוסים לחלוטין אלא רק לנטרלם, ולכן כאן נכנס לפעולה השלב השלישי בתהליך – אחרי שהמולקולה תפסה את הוירוסים, היא מפזרת חד-סוכר בשם מנוז שנועד כדי למשוך לאיזור תאי דם לבנים של מערכת החיסון. התאים הלבנים מחסלים את הוירוסים המוחלשים ומסירים את האיום באופן סופי.
אמנם על הנייר כל זה נשמע מבטיח מאוד, אך הדרך עוד ארוכה עד שהמולקולה תהפוך לאמצעי טיפול זמין נגד מחלות. בכל אופן, יכול להיות שכיוון המחשבה החדש של IBM בנוגע לטיפול נגד וירוסים יעודד חוקרים נוספים לייצר טיפולים חדשניים משלהם בעלי בסיס מדעי דומה.
תגובות
