קשה לתאר עד כמה מערכת הקרבות של For Honor מורכבת ומגניבה. גם אם תנסו לחשוב על משחק המכות הכי מורכב שאתם מכירים, לא ממש תגיעו לאותה רמת מורכבות ועניין שהמערכת הזו, שנמצאת במרכזו של המשחק, מצליחה לייצר. אבל נחזור רגע אחורה. For Honor הוא משחק קרבות מרובה משתתפים שבמבט ראשון נראה כמו המון משחקי קרבות כאלה שכבר ראינו. בוחרים צד, בוחרים סוג לוחם, ונלחמים לבד עם שחקנים ממוחשבים שעוזרים לכם או עם עוד שחקנים בשר ודם עד שצד אחד מוכרז מנצח.
המשחק מתקיים בעולם בדיוני שבו לוחמים זה נגד זה צבאות ענק של סמוראים, ויקינגים ואבירים על שליטה בעולם. אל המלחמה אפוליון מחליט שהצדדים חלשים ורגועים מדי ומחליט ליצור מלחמה אחת גדולה שתקבע אחת ולתמיד כי הכוח החזק שינצח וישלוט בעולם. אם פעם משחקים מהסוג הזה היו יכולים להצליח בקלות להסתדר בלי עלילה של ממש, בשנים האחרונות חייבים להצמיד למשחקים סיפור שיקדם את העלילה קדימה, כמו שמבוצע כאן. כצפוי, זה לא סיפור מורכב או מסובך מדי אבל הוא עושה את העבודה ומצליח לספק משימות מגוונות יחסית מבלי לשעמם, אם אתם אוהבים להתמקד בקמפיין ולא רק בקרבות.
עד כאן, נשמע כמו עוד משחק בסגנון Dynasty Warriors שכבר ראינו עשרות כמוהו לפניו. מה שמייחד את For Honor הוא אותה מערכת קרבות עליה דיברתי בהתחלה. מערכת הקרבות הזו הופכת את המשחק למשהו שגם חובבי משחקי המכות יוכלו להנות ממנו במיוחד. ואני לא מדבר על מי שאוהב סתם לשחק עם החבר'ה ע"י לחיצה רנדומלית על המקשים, אלא על מי שלומד כל מערכת קרבות של המשחקים האלה ויודע לבצע בעל פה את כל המהלכים המיוחדים. אחרי שבחרנו צד מתוך סמוראי, ויקינג או אביר, אנחנו צריכים לבחור סוג לוחם, כאשר לכל צבא יש ארבעה סוגי לוחמים, שנקראים כאן גיבורים: לוחם אחד שבקיא בכל סוגי הלחימה והוא ממוצע בכולם, לוחם אחר שהוא לוחם כבד, או "טנק", שיודע לספוג הרבה נזק ולעשות הרבה נזק, אבל הוא גם איטי; לוחם אחד שהוא סוג של מתנקש, מהיר וקטלני, אבל מאוד חלש; ולוחם שיודע להילחם בנשקי טווח ארוך כמו למשל חץ וקשת.
בניגוד להרבה משחקים בהם אפשר לבחור דמות אחת ולהישאר איתה לאורך כל המשחק (אני למשל כמעט תמיד משחק דמויות של "טנקים" חזקים), ב-For Honor אתם כמעט חייבים לנסות לשחק, לפחות קצת, גם בתור שאר סוגי החיילים, כדי להכיר אותם ובעיקר את החולשות שלהם שיעזרו לכם לנצח אותם בקרבות מולם. גם אם נשמע לכם שהדמויות מאותו סוג בצבאות השונים הם אותו חייל רק בלבוש שונה של צבא אחר, הם בעצם די שונים אחד מהשני. למשל, דמות הטנק של האבירים, שנקראת Conqueror משתמשת במגן הענק שלה גם כדי לתקוף, לעומת דמות הטנק של הסמוראים, Shugoki שיודעת לטעון את המכות שלה כדי שיעשו יותר נזק וגם יודעת לתת מכות קלות ומהירות שאי אפשר לחסום בשום דרך; ודמות הטנק של הויקינגים, Warlord, שהרבה יותר טובה מהשתיים האחרות בהגנה וספיגת מכות, וגם תוקפת בעזרת הראש והקסדה האימתנית שלה. בסך הכל מדובר ב-12 דמויות מגוונות במיוחד, שייקח לכם לא מעט זמן להכיר היטב וללמוד.
מערכת הקרבות המדוברת נקראת כאן "אומנות הקרב" והיא לב ליבו של המשחק. היא מבוססת על מערכת של התקפות והגנות כיווניות שחייבים לשים לב אליה כדי להצליח. אתם יכולים לחסום התקפות שמגיעות מימין, שמאל או מלמעלה, ועליכם גם לתקוף את האויב באותן דרכים, על פי הדרכת האחת מתוך השלוש שבה הוא מגן באותו הרגע. אי אפשר פה להגן על כל הגוף באופן אוטומטי כמו בהרבה משחקים אחרים, וכל הגנה אחת משאירה אתכם פגיעים לשתי צורות ההתקפה האחרות. בשילוב עם עשרות סוגים של קומבואים, הגנות, התחמקויות, זריקות וסוגי התקפות, מדובר במערכת שהיא באמת כנראה המסובכת והמורכבת ביותר שראינו, אבל כזו שמצליחה להישאר כיפית ולא להרגיש מסובכת מדי.
מערכת הקרבות הזו זוהרת במיוחד בכל מצבי המשחק בהם אתם משחקים בקבוצות קטנות יחסית כמו קרבות אחד על אחד או קרבות שניים על שניים. פה המשחק נמצא במיטבו מבחינת למידת וניצול כל סוגי ההתקפות וההגנות. במצבי המשחק האחרים, בהם צבאות גדולים יותר נלחמים זה בזה, המשחק נשאר כיפי, אבל בגלל העומס והבלאגן, קל הרבה יותר להתדרדר לקרבות עם פחות אסטרטגיה וחשיבה, כמו שקורא להרבה מאיתנו כשהם משחקים משחקי מכות. בקרבות הגדולים האלה גם קל מאוד להתדרדר להפסד מהיר אם אחד מהעמיתים שלכם נהרג, מה שגורם לכמה חיילי אויב לתקוף אתכם יחד ולהשמיד אתכם בקלות. קשה מאוד לצאת ממצב כזה, עד כמעט בלתי אפשרי, ולכן לפעמים מתקבלת הרגשה של קרב אבוד מראש אם כבר התחלתם להפסיד בו.
מערכת הקרבות שעומדת בליבו של For Honor מצטיינת במיוחד ומצליחה לבדל אותו מהמון משחקים אחרים בסגנון, והיא גם הבסיס היציב עליו מונחים כל שאר המכניקות של המשחק. בגלל שהיא כזו מוצלחת, היא מצליחה להפוך את For Honor למשחק כיפי ומתאגר במיוחד, למרות כמה מגרעות קטנות שלו.