עוד מאותו הדבר, וזה אחלה: ביקורת על Far Cry 5

אמנם Far Cry 5 אינו שונה בהרבה מקודמיו, אבל הוא עולם ומלואו שאפשר לשקוע בו במשך שבועות ארוכים בתנאי שאהבתם את המשחקים הקודמים בסדרה

לפעמים נדמה שבסדרת Far Cry יצאו כבר הרבה יותר משחקים מה-4 שקיימים. אולי זה כי עובר לא מעט זמן ביניהם ואולי כי הם מקבלים עוד ועוד גרסאות ושיפורים, אבל תמיד יש תחושה שכבר ראינו המון משחקים בסדרה הזו.

Far cry 5 מגיע 3 וחצי שנים אחרי קודמו, ומתרחש הפעם בערבות ארצות הברית במקום במדינה אקזוטית רחוקה. המשחק מתרחש במחוז הופ המומצא במדינת מונטנה, עליה השתלט ג’וזף סיד, מעין כומר חזק שהקים כת אגריסית ששלוטת בכל האזור, עם צבא משלה ושליטה טוטאליטרית באוכלוסיה המקומית. יחד עם שלושת אחיו, שכל אחד מהם שולט באזור אחרי של המחוז, סיד שולט ביד רמה באזור, ואתם, סגן (או סגנית, בפעם הראשונה בסדרה) שריף צעיר, צריכים לעזור בעדו.

הדרך אליו תעבור כמובן דרך שלושת האחים, אותם צריך לנצח תוך כדי צבירת כוח ונקודות בכל אחד מהאיזורים שלהם. נשמע מוכר? המשחקיות בהחלט מזכירה את שני המשחקים הקודמים בסדרה, בלי הרבה שינויים.

אזור הערבות בארצות הברית שבו מתחרש המשחק הוא איזור ענק, עם מזג אוויר וצמחיה מגוונים למדי, כולל גם חיות בר אלימות במיוחד. הוא לא מעניין או אקזוטי כמו למשל האיזור עמוס המקדשים של Far Cry 4, אבל הוא מספיק מגוון כדי להישאר מעניין לאורך מאות המשימות שבמשחק.

Ubisoft הם כנראה אלופי העולם במשחקי עולם פתוח וגם פה הם הצליחו למלא את העולם הענק שהם יצרו בהמון המון משימות. אבל אם אתם מצפים למשימות מעניינות לפעמים אפילו יותר מהעלילה המרכזית, כדאי להנמיך מעט את הציפיות. נכון שכבר התקדמנו מימי Assassin’s Creed הראשון שבו היו 3 או 4 סוגי משימות שחזרו על עצמן שוב ושוב. המשימות מגיעות עם סיפורים קטנים משלהם, וחלק מהן יפתיעו אתכם, אבל עדיין לא מדובר במשימות ברמה של The Witcher 3 לדוגמא, שהן עדיין משימות הצד הכי טובות שהיו אי פעם במשחק.

אם פעם כל משחק חדש בסדרה היה מציב סטנדרט חדש ברמת הגרפיקה והאפקטים, נראה ש-Ubisoft ויתרו הפעם על קפיצת מדרגה ענקית, והמשחק לא נראה משופר גרפית הרבה יותר מהרביעי. הגרפיקה והרמה הגרפית די דומות, וכנראה שנצטרך לחכות למשחק ה-6 בשביל לחוות קפיצת מדרגה אמיתית נוספת.

הרשע הראשי, למרות שהוא לא כריזמטי כמו פאגאן מין מהמשחק הקודם, מצליח להיות מעניין מספיק. הוא אמנם לא מביא איתו דמות עגולה במיוחד, אלא בעיקר רוע די גנרי, אבל בזכות שלושת האחים שלו (שני אחים ואחות) שכל אחד מהם בעל אופי אחר ומפעיל גם את הכוחות שלו בשיטות שונות, המשחק מצליח לשמור על עניין לכל האורך. האחות, פיית’ סיד, למשל, שולטת בחיילים שלה על ידי שימוש בסם הזייתי, מה שהופך את הלחימה בחיילים שלה למשהו שנע בין משעשע למפחיד בו זמנית. כל אזור במשחק מתנהג קצת אחרת, והשינויים האלה כל כמה שעות שומרים על קצב ועניין גבוהים.

כמו במשחקים הקודמים בסדרה, אתם עדיין צריכים לאסוף לא מעט חומרים וליצור לעצמכם חפצים חדשים, רק שהפעם המערכת קצת פשוטה יותר ומעיקה פחות, שיפור רציני שתורם להנאה. עוד שיפור נוסף הוא דמויות משנה שאתם יכולים לגייס שילחמו לצידכם. חוץ מהם תוכלו גם לגייס כוחות חיצוניים שיעזרו לכם מדי פעם, כמו תמיכה אווירית של פצצות או צלף מרוחק שיהרוג עבורכם מישהו.

בסופו של דבר, Far Cry 5 הוא עוד יותר מאותו הדבר, טוב ולרע. אם אהבתם את Far Cry 4, יש לכם עולם שלם חדש לשקוע בו למשך שבועות. אם השתעממתם במשחק הקודם, לא תמצאו פה הרבה דברים שונים שיחדשו לכם.

תגובות

במאמר זה

נגישות