מתברר שלא חייבים להיות פרופסור אוק כדי לערוך מחקר שקשור לפוקימונים – קבוצת חוקרי מוח ערכו מחקר על זיכרון ויזואלי של שחקנים שבעברם שיחקו במשחקי פוקימון למיניהם וגילו תוצאות מעניינות.
במחקר, שפורסם לאחרונה במגזין Nature Human Behavior, נבדקו 11 משתתפים מנוסים ששיחקו בצעירותם בפוקימון, קרי בגיל חמש עד שמונה, וחזרו לעסוק בתחביב בבגרותם. במסגרת הניסוי מוחם של המשתתפים נסרק בעודם נחשפים לתמונות של 150 הפוקימונים המקוריים, אך גם לתמונות של אובייקטים אחרים כמו מכוניות, פרצופים וחיות, בקבוצות של 8 תמונות כל פעם. את אותו ניסוי עברה קבוצה נוספת שהורכבה מ-11 שחקנים בלתי מנוסים בתור קבוצת הבקרה של המחקר.
תוצאות המחקר הראו כי אצל הקבוצה של השחקנים המנוסים הסריקות הצביעו על איזור ספציפי במוח שהגיב באופן מובהק ומהיר לזיהוי של הפוקימונים בהשוואה לזיהוי של תמונות האחרות. לעומת זאת, אצל הקבוצה הבלתי מנוסה לא נרשמה תגובה כזו.
את הרעיון למחקר הגה פוסט-דוקטורנט בשם ג'סי גומז, שחיפש דרך לחקור האם למוח יש העדפה בקיטלוג של מידע ויזואלי. אמנם הדרך המהירה ביותר היא להציף את מוחם של ילדים, שנמצא עדיין בשלבי התפתחות, בתוכן הרצוי אך בואו נודה באמת – זה לא בדיוק אתי להושיב ילד 8 שעות ביום מול המסך כדי שיספוג את החומר. רגע לפני שהרעיון נגנז, גומז עלה על רעיון: להיעזר במבוגרים שבילדותם שיחקו בפוקימון.
"שרפתי שנים על המשחק הזה כשהייתי בן 6 או 7", מספר גומז. "בדור ההוא כולם ראו את אותן תמונות והחזיקו את הגיימבוי במרחק קצר מעיניהם, מה שהפך לניסוי אידיאלי".
בין אם המחקר הזה יתרום משהו למין האנושי ובין אם לא – חייבים לפחות להודות שזה רעיון מגניב במיוחד. מישהו יודע היכן נרשמים לניסוי הבא שקשור לפוקימונים?
תגובות
In this article
