מראה שחורה: בנדרסנאץ’ – ניסוי קולנועי עם עודף מודעות עצמית

בנדרסנאץ' הוא הפרק האינטראקטיבי הראשון של סדרת מראה שחורה. האם הניסוי הקולנועי של נטפליקס עובד או שהוא לוקח צעד אחד רחוק מדי מהרצוי?

מראה שחורה בנדרסנאץ'

נתחיל בווידוי קטן: אני תולעת ספרים רצינית שקורא כמעט הכל, כמובן בתנאי שיש לי את הזמן הפנוי לכך. בתור ילד, סוג אחד של ספר שריתק אותי במיוחד היה הז’אנר שמאפשר לקורא לבחור את נתיב העלילה. בין אם רק צריך לעבור מעמוד אחד למשנהו ובין אם דרוש דף דמות וקוביות בשביל החוויה המלאה, הייתי שורף על הדברים האלה שעות רבות. כיום אני משער שהקסם של ספרי “אתה הגיבור” די דעך לאור הפופולריות של משחקי המחשב, שמעניקים את אותה חוויה ואפילו בעוצמה חזקה יותר. בשנים האחרונות עם התפתחות הטכנולוגיה גם המדיום הקולנועי ניסה לערוך כמה ניסויים דלי תקציב לתוכן שכזה ואת חלקם תוכלו למצוא ביוטיוב. ענקית הסטרימינג נטפליקס הרימה את הכפפה ושחררה לראשונה פרק אינטרקטיבי של מראה שחורה במהלך סוף השבוע. אך האם זה עובד?

בפרק, שנקרא בנדרסנאץ’, הצופה שולט בהחלטות של סטפן באטלר – מתכנת צעיר משנת 1984 שמנסה ליצור משחק וידאו אשר מבוסס על ספר בסגנון “אתה הגיבור” בעל אותו שם. כאשר תגיעו לצומת בו דרושה החלטה, בין אם היא חשובה ובין אם שולית, יופיעו לכם שתי אופציות בתחתית המסך וביניהן תצטרכו לבחור. שימו לב כי יעמדו לרשותכם כמה שניות בלבד ובמקרה ותהססו יותר מדי זמן הבחירה תהיה רנדומלית. אם אתם לא ממש מכירים את הקונספט, כאשר תצפו לראשונה בפרק יוצג בפניכם מעין סרטון הדרכה קצרצר והדגמה חיה, שמסבירים בפשטות את הרעיון כך שכל צופה יכול להשתתף בחוויה בלי קשר לרקע הקודם שלו בבידור מסוג זה.

אז נחזור לשאלת המפתח – האם זה עובד? זו שאלה טובה. במבט ראשון, בנדרסנאץ’ נראה כמו חוויית “אתה הגיבור” סטנדרטית לחלוטין – אתה בוחר מה לעשות, צופה בהשלכות מעשיך ואם קיבלת סוף בלתי מספק תוצג בפני הצופה אפשרות לחזור לנקודות מפתח קודמות ולבחור אחרת. אבל כאן דברים מתחילים להסתבך, אולי לטובה ואולי לא.

מי שהתנסה בעבר בספרי “אתה הגיבור” יודע כי בספרים מסוג זה הקורא בוחר נתיב, דובק בו ואם ברצונך לשנותו עליך לחזור לנקודה קודמת ולבחור אחרת. אבל כאן בנדרסנאץ’ מנסה לעשות משהו חדשני – אם לקחת נתיב מסויים ולאחר מכן בחרת באחר, המידע שנחשפת אליו בנתיב הראשון ישפיע על מהלך העלילה בנתיב החדש ובמקרים מסויימים אף יפתחו בפני הצופה אפשרויות בחירה שונות.

התוצאה היא חוויה שונה מהמקובל, אפשר להגיד אפילו חדשנית, שהופכת את עלילת “אתה הגיבור” של בנדרסנאץ’ למודעת לעצמה יותר ויותר ככל שהסיפור מתקדם. לדוגמה, מבחינת הסיפור עצמו, בנדרסנאץ’ עוסק רבות בתמות שקשורות לשאלה האם באמת יש דבר כזה חופש בחירה או האם ישנו יקום אלטרנטיבי בו נעשתה בחירה הפוכה על כל החלטה שעשינו ביקום שלנו. העלילה כל כך מודעת לעצמה שבנקודה מסויימת הצופה בעצמו הופך למעין כוח עליון, שביכולתו, אם יבחר, לספר לפרוטגוניסט כי הוא נשלט על ידי פלטפורמת בידור בשם נטפליקס מהמאה ה-21 ולצפות כיצד הוא מתמודד עם המידע המפחיד והבלתי צפוי הזה.

מצד אחד אין ספק שמדובר בקונספט מרתק במיוחד. שרפתי זמן רב כדי לנסות כל נתיב ולצפות בהשלכות של כל החלטה, החל מדברים קטנים כמו מה לאכול לארוחת בוקר ועד להאם לגרום לפרוטגוניסט לקפוץ מהמרפסת אל מוות ודאי. אבל מצד שני, הקונספט הזה חוטא למטרה של אבותיו המודפסים – אם כדי להגיע לסוף “האמיתי” של הסיפור על הצופה בסופו של דבר לבחור בכל האופציות האפשריות, מה הטעם בזכות הבחירה? מצד שלישי, החוסר בזכות בחירה אמיתית מתכתב עם התמות בהם הסיפור עוסק. אפשר לנתח את זה עוד הרבה ולהיכנס עמוק יותר לעובי הקורה, אך אעצור כאן.

בנדרסנאץ’ הוא בהחלט ניסוי מעניין וכנראה שאנשים ידברו עליו לא מעט בזמן הקרוב. האם הרעיון עובד? האם הוא שווה את זמנכם? ברמה הבסיסית נהניתי ממנו, אבל אחרי שהקדשתי מחשבה בעניין הבנתי שהוא רחוק מלהיות מושלם. בקצרה, אין לי תשובה חד משמעית כי הכל תלוי בנקודת המבט, ולכן אסכם ואגיד – נסו אותו בעצמכם ושתפו אותנו במסקנות אליהן תגיעו.

תגובות

במאמר זה

נגישות

היי! בואו נשמור על קשר