מדוע Black Clover היא לא נארוטו הבא [התרשמות ראשונית]

מאז שהמנגה של נארוטו הסתיימה מחפשים ביפן את הדבר הגדול הבא. אחד המועמדים הוא Black Clover, שקיבל לאחרונה עיבוד אנימה. אך מדוע סיכוייו להצליח קלושים?

מאז שהמנגה של נארוטו הגיעה לסיומה, נשאר מאחוריה מעין וואקום שגורם לחובבי התחום לתהות כל הזמן סביב השאלה מה יהיה “הדבר הגדול הבא” שיתפוס את מקומה. אחד המועמדים הבולטים, או לפחות מגזין המנגה היפני שונן ג’אמפ עשה מאמצים להבליט, היא הסדרה Black Clover. לפני שבועיים המנגה המדוברת הזו קיבלה עיבוד לסדרת אנימה, צעד שנחשב לאחד המבחנים הגדולים ביותר של מותג ביפן למדידת הצלחתו, מבחן חורץ גורלות בתעשייה המקומית שאפילו גדולים ממנו נפלו בו.

לפני שנתקדם הלאה בביקורת, גילוי נאות – מעולם לא קראתי את המנגה עליה מבוססת האנימה של Black Clover. מצד אחד זה אומר שאולי חסר לי רקע מסויים כדי להשוות בין הביצוע של המדיומים, אך מצד שני זה גם אומר שבאתי לצפות באנימה הזו מבלי שיהיו לי ציפיות מוקדמות ממנה, לטוב ולרע. הידע המוקדם היחיד שבאתי עמו הוא ששונן ג’אמפ עבדו קשה מאוד ויצרו יופי של הייפ סביב הסדרה, ושמי שיהיה אחראי על העיבוד הוא סטודיו Pierrot, שהפיק את נארוטו.

כבר בפרק הראשון ניתן להבחין שהעלילה היא סלט אחד גדול של אלמנטים ממנגות שונן שכבר קראנו – אסטה (Asta) ויונו (Yuno) הם אחים יתומים מלידה שגדלו כל חייהם בבית מחסה. בעולם שבו לכולם יש שליטה כזו או אחרת בקסמים, יונו מתגלה כעילוי בעוד לאסטה אין טיפת קסם אחת לרפואה. על אף זאת, אסטה מכריז באוזני כל מי שרק נמצא בטווח שמיעה שהוא יהיה ה-Wizard King הבא, הקוסם החזק ביותר בממלכה, גם אם זה כרוך בלהתחרות באחיו המוכשר הרבה יותר ממנו.

מי שיש לו כבר ניסיון קודם בתחום וקרא מספיק מנגות יכול רק מלקרוא את התקציר הזה להעלות בדעתו מספר לא קטן של שמות גדולים מהם Black Clover שואבת את השראתה – My Hero Academia, נארוטו, One Piece, Ao no Exorcist ועוד. זו אינה בושה לשאוב השראה מיצירות קודמות, לדוגמה היוצר של נארוטו שאב את ההשראה לחליפה של הדמות הראשית מדרגון בול, אבל השאלה המרכזית שקובעת היא האם היצירה החדשה מביאה משהו חדש לשולחן. אם לשפוט על-פי שני הפרקים הראשונים של Black Clover, הרושם הוא שהתשובה היא שלילית.

Black Clover אינה מצליחה להרשים כמעט בשום אספקט אפשרי – העלילה היא אותה תבנית מוכרת בז’אנר השונן ואפשר לנחש מראש לאן היא תתקדם; האקשן, שכמעט ואינו קיים בשני הפרקים הללו, אינו מעניין ויגרום לכם לפהק בקול; העלילה אינה מצליחה לעורר שום רגש אצל הצופה, למעט אולי גיחוך פה ושם; גם את פס הקול שלו תשכחו תוך כמה דקות בלבד. הדבר היחיד שהאנימה הזו עושה טוב היא האנימציה, שמשלבת בתוכה אלמנטים של CGI כדי להעצים אפקטים מסויימים.

אבל הבעיה המרכזית והבלתי נסלחת של Black Clover איננה בהכרח חוסר המקוריות או הביצוע הבינוני שלה, אלא דווקא הפרוטגוניסט אסטה. בחיי שלא פגשתי דמות מעצבנת יותר מאז ג’אר ג’אר בינקס. מילא שהוא אופטימיסט חסר תקנה, זו תכונה מוכרת בסדרות מסוג זה שלמדנו כבר לחיות איתה. אבל הבעיה המרכזית של הדמות היא הדיבוב שלה – לא רק שהדמות הזו צועקת בלי הפסקה כאילו יש לה משקה אנרגיה בוורידים במקום דם, אלא שהמדבב עצמו עושה עבודה פשוט נוראית. רוב הפרק הראשון נשמע כמו לשים את הראש על מנוע של מכסחת דשא ללא מכסה בזמן שהוא פועל במלוא העוצמה. בסוף הפרק אמרתי ברכת הגומל שלא דיממתי מהאוזניים.

קשה לדעת בוודאות מהיכן נובע הכשל הנוראי הזה בדיבוב. מצד אחד, בדיקה קצרה לאחר הצפיה בפרק הראשון לימדה אותי שבמנגה הדמות של אסטה מוגדרת כ”רעשנית ופוחזת”. מצד שני מתברר שהמדבב מאחורי הדמות הוא בחור בשם Gakutu Kajiwara, שזה התפקיד הגדול הראשון שלו ואולי אין לו מספיק ניסיון או כלים לגלם את הדמות בצורה ראויה; ומצד שלישי, אולי זו לא בהכרח אשמת המדבב אלא בכלל הוראות בימוי גרועות, מאחר והפרק השני הוא ברובו פלאשבק של 17 דקות (שהיה אפשר לקצר בשליש) בו אסטה צעיר יותר גם צורח כל הזמן ללא בקרה.

יכול להיות שבהמשך Black Clover משתפרת, אבל אני משער שמעטים בלבד ישארו לאור חוסר המקוריות והבינוניות, אך בעיקר בגלל הפרוטגוניסט המעצבן שצרחותיו הבלתי נגמרות מאיימות להוציא עשן מהאוזניות שלכם. אולי הדיבוב לאנגלית של Funimation יהפוך את החוויה לנסבלת יותר. תוכלו לצפות בסדרה דרך קראנצ’ירול. בכל אופן, דבר אחד בטוח – Black Clover רחוקה מאוד מלשבת על כס המלכות עליו ישבה נארוטו במשך מעל לעשור שנים.

תגובות

במאמר זה

נגישות