Before The Storm פרק 1 – לא מסעיר, אך גם לא רע

אנחנו חוזרים אל העיירה שכוחת האל ארקדיה ביי עם Before The Storm, הפעם בנעליה של קלואי הפרחחית. האם הוא מספק את הסחורה? תלוי בציפיות שלכם

לא תמיד יש לי זמן לשבת לשחק במשחקים בדיוק כשהם יוצאים. ככה זה כשאתה צריך להתמודד עם "צרות של גדולים". כתוצאה מכך, רק לאחרונה רכשתי את סדרת Life is Strange בשלמותה, אך רצה המקרה ויצא שהמזל שיחק לידי פעמיים – בפעם הראשונה כשהתברר שהמשחק היה שווה כל שקל שהשקעתי בו, ובפעם השניה כאשר לא הייתי צריך לחכות הרבה זמן בין הרגע בו סיימתי את המשחק לבין צאתו של Before The Storm.

Life is Strange: Before The Storm הוא משחק מקדים כרונולוגית לעלילה של המשחק המקורי. הפעם השחקן נכנס לנעליה של קלואי, החברה הטובה ביותר של מקס שנתיים לפני שהאחרונה חוזרת אל ארקדיה ביי. העלילה מתמקדת ביחסים של קלואי עם משפחתה המצולקת וביחסיה הנרקמים עם רייצ'ל אמבר, חברה לספסל הלימודים שעקבותיה עתידים להיעלם בתחילת המשחק הראשון.

תיאום ציפיות. זו היא מילת המפתח כדי שיהיה לכם סיכוי כלשהו להתחבר אל Before The Storm, גם מבחינה עלילתית וגם מבחינת המשחקיות המוצעת לשחקן. בניגוד למשחק המקורי, הפעם ארקדיה ביי איננה בסכנת השמדה על-ידי תופעות טבע משונות ואין היעלמויות מסתוריות לחקור. במקום זאת, העלילה לוקחת כיוון קצת אחר ומציגה את הסיפור האישי והרגשי של קלואי המתוסבכת, שאיננה מוצאת את מקומה לא בחברה ולא במשפחתה שלה מאז שאביה נפטר בתאונת דרכים טרגית. אם עלילה כזו, שאיננה ברומו של עולם, יכולה לספק אתכם, כבר עשיתם את הצעד הראשון להנות מהמשחק.

כאמור, מאחר ומקס איננה נוכחת הפעם, כל האלמנט של מסע בזמן שאפיין כה רבות את Life is Strange אינו קיים פה. כן תצטרכו להגיע להחלטות שאמורות להשפיע על המשך העלילה בטווח הרחוק, אבל לא תוכלו לבדוק כיצד כל החלטה משפיעה על האירועים בטווח המיידי ולאחר מכן לשנות אותה בהתאם לשיקול דעתכם. כדי לנסות לפצות על כך, Before The Storm מציע אלמנט משחקיות חדש – מעין קרב עלבונות שנועד לקדם את מטרותיה של קלואי בכוח, או ליתר דיוק בלשון חדה. תוכלו לנקוט בגישה זו כאשר אתם מדברים עם דמות אחרת והאופציה תעוטר בסימני @#$ למיניהם. הותיקים שבינינו ששיחקו באי הקופים כנראה ירגישו בבית, אך בשלב זה לא בטוח שהפיצ'ר המדובר מספיק כדי לפצות על אובדן היכולת לשנות את קו הזמן. אמנם מצד אחד הרעיון הזה מתאים מאוד לדמות של קלואי, שאם תסלחו לי על השפה פשוט לא שמה זין על אף אחד, אך מצד שני הוא לא מחדש וכבר ראינו דברים דומים בעבר.

ואם כבר הזכרנו את דמותה של קלואי, יש מילה או שתיים שאני רוצה להגיד על עבודת הדיבוב שלה. ב-Life is Strange המקורי קלואי דובבה על ידי אשלי ברץ' (Ashly Burch), אך לאור נסיבות שלא נתעמק בהן כרגע היא לא חזרה לגלם שוב את התפקיד. את מקומה מול המיקרופון תפסה ריהאנה דיברייס (Rhianna DeVries), ששימשה גם כשחקנית ה-Motion Capture של קלואי. מי שחשש שהחילוף יפגע בקלואי יכול לנשום לרווחה – דיברייס עושה עבודה לא רעה, כנראה גם בזכות אוסף טיפים שהשאירה אחריה קודמתה בתפקיד. כנראה שרק הקטנוניים יותר שבינינו ימשיכו לקטר על עזיבתה של ברץ'.

גם Before The Storm מחולק לפרקים אותם ניתן לרכוש כל אחד בנפרד כאשר יצאו לחנות הוירטואלית סטים, אך הפעם מדובר בשלושה פרקים בלבד במקום חמישה. הפעם קל יותר לחזור אל סצינות כדי לבדוק החלטות שונות, מאחר ובסוף כל פרק יפתח לכם תפריט בו תוכלו לדלג אל הסצינה המעניינת אתכם במקום להתחיל את כולו מחדש. בעיקרון הפיצ'ר הזה נועד כדי שתוכלו לאסוף ציורי גרפיטי נסתרים, המקבילה לצילומים של מקס במשחק הראשון. אמנם ההחלטות שלכם דרך הפיצ'ר הזה לא ישמרו, אך הוא עדיין שימושי כדי להתנסות באופציות שונות מבלי להתחיל הכל מחדש ומבלי לדאוג לגבי השלכות עתידיות.

דבר אחד שבאמת הפריע לי במשחק הוא החלפת המנוע הגרפי. Life is Strange פעל על המנוע הגרפי המפורסם של אנריל, בעוד Before The Storm החליף אותו במנוע הגרפי של יוניטי. אמנם Life is Strange גם ככה לא נודע בגרפיקה מרשימה מדי, אבל קשה שלא להתעלם מהתוצאה של ההחלפה בין המנועים – ירידה כללית באיכות הגרפיקה. מי ששיחק במשחק הקודם יוכל להבחין בחוסר פרטים במשחק החדש ובהבעות משונות של המודלים, בעיקר זה של רייצ'ל אמבר שחצי מהזמן נראית כאילו העיניים שלה עומדות לקפוץ מחוריהן.

אם אהבתם את Life is Strange ואתם ניגשים ל-Before The Storm אחרי תיאום הציפיות הנכון, אז המשחק הזה הוא עבורכם. וכאן אני נושא תפילה קטנה – שהמפתחים ילמדו לקח מהסוף של Life is Strange ולא יתקילו את השחקן עם שתי בחירות סופיות, שאין כל קשר בינן לבין הבחירות שעשינו לאורך המשחק. הבעיה היא שאם לשפוט על פי הפרק הראשון, בו כל ההחלטות שלכם יובילו לבסוף לאותו סיום, אינני בטוח שהכותבים הפנימו את המסר. בואו נחזיק אצבעות ונקווה להתבדות.

תגובות

במאמר זה

נגישות