Battleborn הוא הקניין הרוחני המקורי הראשון של Gearbox מאז Borderlands שהגיע אלינו בשנת 2009. מרגע הכרזת המשחק בשנת 2014 נאבק הסטודיו הוותיק בהעברת המסר ומתן מענה מספק לשאלה הפשוטה: "אז מה זה בעצם Battleborn?". כעת, שנתיים לאחר מכן, יש לנו את התשובה.
ניתן לפצל את הכותר לשניים – מצב סיפור ומצב תחרותי. מצב הסיפור יגלול את עלילתה של גלקסיה שהוחרבה ובה הגזעים ששרדו נוהרים כעת לכוכב הלכת סולוס – הכוכב היחיד שניתן עדיין לחיות בו. שם, כל גזע בוחר את מיטב לוחמיו, הלא הם ה-Battleborn, ושולח אותם להלחם ב-Varelsi האחראים להרס. מצב זה בנוי מרשימה של משימות שיקחו אתכם לאזורים שונים בסולוס. המשימות אורכות בממוצע כחצי שעה, בנויות בצורה לינארית ויובילו אתכם במסדרונות של אויבים ובוסים שונים. בעוד שהמשימות מרגישות מעט סטנדרטיות ולעתים אפילו חסרות השראה, הן בהחלט מרוויחות מהמשחקיות הבסיסית המהנה של Battleborn ומהכיף שבהרס ובהרג עם קבוצה של עד 5 שחקנים. ניתן לשחק בו גם במצב קו-אופ מקומי. למרות זאת, כאן נמצא אחד הפגמים היותר תמוהים של המשחק – כשל באחד מיעדי המשימה יוביל לכישלון מוחלט במשימה כולה ויזרוק אתכם חזרה למסך הראשי ללא קבוצה. כדי להוסיף חטא על פשע, יש גם מספר מוגבל של Respawns לכל הקבוצה, כך שאם תמותו יותר מדי – שוב, חזרה אל המסך הראשי. קשה להבין את הרעיון מאחורי בחירות אלו, במיוחד מאחר והמשימות כאמור לא קצרות כלל. כישלון לקראת סופן מתסכל ונותן את התחושה שהמשחק פשוט לא מכבד את הזמן שמשקיע בו השחקן.
מנגד, המצב התחרותי מרובה המשתתפים הוא כנראה לב המשחק לטווח הארוך. מצב זה מחולק לשלושה מודים: הראשון, Capture, הוא מצב המשחק המוכר בו שתי קבוצות נאבקות ביניהן על נקודות אסטרטגיות במפה; השני, Incursion, הוא מצב שמתחקה אחר הנוסחה המצליחה של משחקי ה-MOBA למיניהם כמו DOTA – במצב זה, שתי קבוצות נלחמות אחת בשנייה במטרה להגיע אל הטנק של הקבוצה היריבה ולהרוס אותו; אחרון חביב הוא Meltdown, בו כל קבוצה צריכה ללוות את ה-Minions שלה עד סוף מסלולם הקבוע מראש, כאשר כל אחד שהגיע ליעד בהצלחה מבלי להיהרס על ידי הקבוצה הנגדית יזכה את הקבוצה שלו בנקודות.
שמחתי לגלות שדווקא במולטיפלייר התחרותי לכל הדמויות יש מקום לזרוח ולהראות את היתרונות שלהן בצורה הטובה ביותר. בדומה למשחקים אחרים בז'אנר ה-MOBA גם כאן שיתוף פעולה, הן בתהליך בחירת הדמויות והן במהלך המשחק עצמו, יהיה קריטי כאשר תלחמו בקבוצה מאורגנת אחרת. דווקא משום שהמשחק משוחק בגוף ראשון, יש למודעות של השחקן למבנה מפת המשחק חשיבות גורלית הרבה יותר – לצורך מעקב אחרי מיקום האויבים כמו גם לצורך מעקב אחר מיקום חבריכם לקבוצה במקרה ותצטרכו למצוא נתיב בריחה נוח מקרב אבוד. אך אין הדבר אומר שלא תוכלו להנות גם אם אין לכם ניסיון בז'אנר או קבוצה תחרותית מאורגנת, שכן הקרבות הפומביים עדיין מהנים ומספקים מעין מגרש הכנה לזירה התחרותית יותר.
Battleborn מגדיר את עצמו כ-”Hero Shooter”, וככזה הוא מכיל הרכב מכובד של 25 דמויות. אחד הדברים שבולטים מיד במשחק הוא כמה שהדמויות בו מרגישות ייחודיות ומגוונות. לכל דמות תפקידים שונים ויכולות ותכונות שונות, כך שתכנון נכון של הרכב הדמויות בקבוצה שלכם יכול להיות היתרון הקטן שיעניק לכם את הניצחון. בדומה לחבריו בז'אנר, גם ב-Battleborn תתחילו כל משחק ברמה 1 ובמהלך המשימה או הסבב תזכו בנקודות ניסיון שיפתחו בפניכם אפשרויות שדרוג שונות במה שמכונה ה-Helix System. אין ספק ש-Gearbox עשו עבודה טובה בלתת לשחקן בחירות משמעותיות בכל הנוגע לסקילים השונים, עד כדי כך שבמידה ושני שחקנים ישחקו באותה הדמות (יש אופציה לאסור מצב שכזה, אגב) הם יוכלו לקחת אותה לשני מקומות שונים מאוד. אך ההבדלים הבולטים הם לא רק מכניים, אלא גם ויזואלים – כל דמות מעוצבת באופן שמחמיא לתכונות ולאופי שלה תוך חשיבה פרקטית, והכל בסגנון אומנותי שיגרום לכם לרצות לנסות כל דמות לפחות פעם אחת.
תחילה, המשחק יאפשר לכם לבחור מבין מבחר מצומצם מתוך הרכב הדמויות הכולל, ויציע דרכים שונות לפתוח את הגישה לשאר. מגבלה זו מובנת לי במידת מה מנקודת המבט של שחקנים חדשים – היות ולכל דמות יש יכולות שונות ותפקיד שונה, גישה פתוחה לכל אחת מהדמויות יכולה להיות מעט מבלבלת. אך בעיניי מדובר בבחירה עיצובית שתפגע במשחק לטווח הארוך – דווקא בגלל ההבדלים בין הדמויות, יתכן כי שחקנים מסוימים לא יתחברו לדמויות הראשונות שזמינות להם, והדמות שתתאים להם בדיוק ותהפוך את המשחק לכיף אמיתי תהיה נעולה מאחורי חומות ודרישות רבות והשגת גישה אליה עשויה לקחת עשרות שעות.
לצערי, בניגוד לעיצוב הדמויות, עיצוב העולם והפן הויזואלי שלו נשאר מאחור. אל תבינו אותי לא נכון, מבחינה ויזואלית Battleborn מציג עולם עשיר וצבעוני, כזה שבהחלט מחמיא לאופי הכאוטי של המשחק. אך הסגנון האמנותי שנבחר מרגיש לעתים צעקני יתר-על-המידה, כזה שמנסה להיות ייחודי בכוח. קשה להתחמק ברוב המקרים מהתחושה שכבר היינו במקומות השונים במשחק ושכבר ראינו את מה שיש לו להציע מבחינה גרפית. מעבר לכך, הסגנון האמנותי יכול להשפיע מעט על המשחקיות, שכן הרעש הויזואלי שהמשחק זורק לעבר השחקן עשוי להקשות עליו בשעות הראשונות. היכולת לראות מבעד לרעש זה היא מצד אחד עוד רמה של מיומנות שיש לשלוט בה, אך בה בעת גם עוד קיר שעלול להרתיע שחקנים חדשים.
מערכת ההתקדמות של Battleborn מתחלקת לכמה חלקים. ראשית, כל משחק, בין אם זה לבד ובין אם זה במצב מקוון וללא תלות בדמות מסוימת, וכל הישג שתשלימו בו יזכה אתכם בנקודות ניסיון שיכנסו לרמת ה-Command שלכם. התקדמות בה תזכה אתכם בגישה לדמויות חדשות, לתארים חדשים ועוד. שנית, כל נקודות הניסיון שתצברו יכנסו גם לרמה הכללית של הדמות אתם שיחקתם. עליה ברמות אלו תזכה אתכם בסקינים חדשים, ויותר חשוב מכך – אפשרויות חדשות בעץ הסקילים של אותה הדמות במערכת ה-Helix.
המערכת השלישית היא של הציוד, שלצערי רחוקה מלהיות מושלמת. הציוד במשחק מגיע בחבילות הנקראות “Gear Pack”, והן מתפקדות למעשה כמו חפיסת קלפים. את החבילות הללו תוכלו לקנות באמצעות Shards, המטבע של המשחק, או שתוכלו למצוא אותן במהלך הסבבים עצמם, על ידי עליית רמות Command, על ידי השלמת אתגרים ובדרכים נוספות אחרות. בכל רגע נתון תוכלו לקחת אתכם עד 3 חפצים, כאשר כל חפץ יקנה לכם בונוסים שונים בהתאם לסוג החפץ ולדרגה שלו – אך לא לפני שתשלמו כמות Shards לא קטנה כדי להפעיל אותם. בעוד שאלמנט של Loot וציוד כמעט תמיד מבורך בעיניי, הבונוסים במקרה הזה לא תמיד היו משמעותיים מספיק כדי שארצה להשתמש בחפצים שמצאתי על פני קניית Drone שיחוג סביבי ויגן עליי או הפעלת מכונת ירייה אוטומטית שתסייע לכל הקבוצה. לא ברור לי מדוע יש צורך בהצבת קיר נוסף מאחורי השימוש בחפצים מעבר לאתגר הראשוני שבמציאתם, וזו מגבלה שמרגישה לי מיותרת לחלוטין.
ל-Battleborn יש באמת בסיס טוב, עם דמויות ייחודיות ומיוחדות, קרבות קצביים ומהנים בשלל מצבי המשחק ואפילו מצב קו-אופ מקומי. אך תכנון לוקה בחסר במערכות מסויימות שלו מונעות ממנו להיות משחק נהדר באמת ובשלב זה, לא לגמרי ברור לאן נושבות הרוחות. אך כפי שראינו בעבר עם Destiny, אין ספק שמרבית הפגמים של המשחק יכולים להיעלם בהינף פאטצ', וכולי תקווה שכך יהיה.
לחצו כאן לרכישת המשחק בגיימרדיל.